מהי ירושה ע”פ דין?
ירושה ע”פ דין הינה מצב בו הנפטר לא הניח אחריו צוואה אשר קובעת את אופן חלוקת עזבונו. במקרה כזה פונים לכללי הדין בחוק הירושה, אשר קובעים במדויק מיהם היורשים ומה חלקו של כל אחד מהם.
מה קובעים כללי ירושה ע”פ דין?
כאמור, באם לא נערכה צוואה, יש לחלק את הירושה ע”פ כללי הדין המפורטים בחלק השני לחוק, אשר קובע מי הם יורשי המוריש ומהו חלקם בירושה. היורשים ע”פ דין הינם אלה הקרובים ביותר לנפטר, ע”פ הקבוע בחוק, ובדרך כלל יהיו אלה בן/בת הזוג והילדים. כך לדוגמה, אם המוריש הניח אחריו בת זוג ו-3 בנים, תקבל בת הזוג חצי מהעזבון, וכ”א מהבנים יקבל שישית. יתר הקרובים (סבא וסבתא, אחים וכיוצ”ב( לא יקבלו דבר.לגבי ילד מאומץ, הרי שע”פ החוק, ילד אשר אומץ כדין יורש את המוריש כאילו היה ילדו ממש.
מתי ירושה ע”פ דין מספקת, ומתי עדיף להזדקק לצוואה?
כאשר המוריש רוצה כי העיזבון יתחלק על פי החוק, אזי אין צורך בצוואה, וניתן לחלק את העזבון ע”פ הכללים הקבועים בחוק, לפיהם, הקרובים ביותר לנפטר ירשו את כל עזבונו. במצב הנפוץ, יתחלק הרכוש בין בן הזוג שנותר בחיים לבין ילדיו של הנפטר. אולם, כאשר בעל העזבון אינו רוצה ללכת במתווה החוק, מסיבותיו הוא – לדוגמה, אם כבר העביר עוד בחייו חלק מרכושו לקרוב מסוים והוא אינו רוצה לזכותו שוב בנתח מהירושה, או כאשר אחד האחים עשיר במיוחד ואח אחר עני במיוחד (והמוריש רוצה לזכות ביתר את העני), או במקרה של ריב במשפחה, עדיף להזדקק לצוואה. בצוואה רשאי המצווה להחליט למי בדיוק הוא רוצה להוריש, כמה ומתי, והוא אינו תלוי בכללי הירושה ע”פ דין הקבועים בחוק. כך למשל, יכול המצווה להחליט כי הוא מוריש את כל עזבונו לבן הזוג, ולא להותיר דבר לילדים וכיוצ”ב.
אריאל דרור, עו”ד, מומחה לסכסוכי ירושה.
הוספת תגובה