מאות יינות מלמעלה משלושים מדינות נשפטים בתחרות על ידי עשרות שופטים מהארץ ומחו"ל, אנשי שם בתעשייה. התחרות היוקרתית מהווה קרש קפיצה והזדמנות לחשיפה ליינות ישראלים רבים, ולהכרה באיכות יינותיהם. להיות שופט בתחרות שכזו אתגר אותי במיוחד. זו רק שנתי השנייה. שנה קודמת הייתי על תקן "שופט אורח". השנה אני כבר שופט מהמניין, וחשתי סיפוק רב.
שפטתי בשולחן מספר 2. לצידי אנשי שם מהענף יחד עם שתי שופטות יין בינלאומיות מחו"ל, מה שהוסיף המון נופך חו"לי ועניין. שלושה פלייטים הוגשו ובניהם הפסקה. בכל פלייט 20 יינות. הראשון הוקדש לרוזה, השני ללבנים והשלישי לאדומים. זוהי כמובן טעימה עיוורת לחלוטין. זמן ממוצע לבחינת כל יין – דקות ספורות. מדהים היה לשמוע כיצד מגיעים לתובנות חדות ומרתקות כל כך, בזמן קצוב כל כך. זה מעיד על הניסיון הרב של סובביי והבנתם העמוקה ביין.
בהפסקות הקצרות, אוכלים מעט ושותים, צוברים כוחות להמשך, מחליפים מילה או חיבוק עם חברים לענף. הזמן הקצר בין טעימה לטעימה לא מאפשר לך לעכל את החוויה. שעות רבות אחרי התחרות עוד מצאתי את עצמי סורק יינות ששתינו, תשובות שנתתי, אבחונים מעניינים של הצוות ועוד.
שני יינות הפליאו אותי במיוחד. כמובן שלא יכולתי לחזור אליהם בהמשך, עת הפכו מיין מופלא למספר סידורי על גבי טופס השיפוט. האחד רוזה, אולי מגרנש, עם צבע עדין במיוחד ועם טעם שכבש אותי. גם שאר הצוות אהב, כמעט כמוני. בתוך ליבי קיוויתי שזה דווקא יצרן ישראלי שיזכה כאן לעדנה. השני, לבן, היה ככל הנראה ריזלינג, כך "החלטנו" בצוות. מקסים. היה רצף יינות אדומים מעולים והיה גם אחד שפשוט לא "עבר" את הצוות שהפליא בהערותיו הקשות. כך עובדת תחרות, אני מניח, וכך צריך להיות, אך ליבי ליבי היה עם היינן שהיה בטוח כל כך במעשה ידיו ואף שלח אותו לתחרות. אולי טוב שרק הטופס עם הניקוד נשלח הלאה. המילים הקשות נשארו בחדר.
והיו גם כמה מבעבעים וכמה מתוקים ברמות מתיקות עולות עד כדי ערפול חושים, והיו יינות מתובלים ושיכר וספיריטים וכמעט כל דבר שיש בו אלכוהול והוא שפיט.אחר הצהריים נפרדתי מחיים גן, בתודה על שהזמין אותי ובחיבוק על ההפקה המהוקצעת, המושלמת, הכל כך מקצועית שקשה למצוא במחוזותינו.
ביום חמישי ערב גאלה באיש הענבים. אז יוכרזו הזוכים ויינתן פרס מפעל חיים. יהיו בו כל ראשי ענף היין בישראל. יהיו בו גם אורחים רבים, שגרירים, השופטים וכמובן הייננים הזוכים המאושרים, והרי מבחינתי, הכל זה עבורם.
בהצלחה !
מאת: עדי מזרחי
הוספת תגובה