הפרשה נפתחת בפסוק: "כִּי-תֵצֵא לַמִּלְחָמָה, עַל-אֹיְבֶיךָ; וּנְתָנוֹ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בְּיָדֶךָ–וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ. "
בפרשת כי תצא מוזכרות 74 מצוות שזהו המספר הגדול ביותר של מצוות המוזכרות בפרשה אחת.
הנושאים הנידונים בפרשת כי תצא:
- אישה יפת תואר
- דין ירושת בן בכור
- בן סורר ומורה
- מצווה לקבור המתים
- מצוות השבת אבדה
- מצוות הקם תקים
- איסור לגבר להידמות לאישה ולהיפך
- מצות שילוח הקן
- מצווה מעקה
- מצווה כלאי בגדים
- מצוות איסור אשת איש
- איסור פיתוי אישה מאורסת
- ממזר
- איסור להתחתן עם עמוני או מואבי
- איסור הלוואה בריבית
- שכר שכיר
- מצוה להרוג את עמלק
- אישה יפת תואר
הקב"ה איפשר לבני ישראל לצאת למלחמה הנקראת: מלחמת רשות שנועדה להרחיב את גבולם. בעת המלחמה ייתכן מצב שאדם יראה אישה גויה יפת תואר ויחשוק בה לאישה. הקב"ה איפשר להביא אותה לארץ, אך במשך חודש להתיר לה לבכות על הוריה, לגלח את שיער ראשה, לא לטפל בציפורניה ולהלבישה בגד בלוי. כל זה נועד להפחית את התאווה שלו כלפיה. אם לאחר חודש עדיין ירצה בה, עליו לגיירה ואז לשאת אותה לאישה כדין. אם לא, עליו לשחררה: "וְהָיָה אִם-לֹא חָפַצְתָּ בָּהּ, וְשִׁלַּחְתָּהּ לְנַפְשָׁהּ, וּמָכֹר לֹא-תִמְכְּרֶנָּה, בַּכָּסֶף; לֹא-תִתְעַמֵּר בָּהּ, תַּחַת אֲשֶׁר עִנִּיתָהּ."
- דין ירושת בן בכור
בן בכור יורש חלק כפול משל שאר האחים: "כִּי אֶת-הַבְּכֹר בֶּן-הַשְּׂנוּאָה יַכִּיר, לָתֶת לוֹ פִּי שְׁנַיִם, בְּכֹל אֲשֶׁר-יִמָּצֵא, לוֹ: כִּי-הוּא רֵאשִׁית אֹנוֹ, לוֹ מִשְׁפַּט הַבְּכֹרָה."
- בן סורר ומורה
בן המורד בהוריו וסר מן הדרך הישר, ראשית הוריו מתרים בו לפני שלושה ומלקים אותו. אם זה לא עוזר, לוקחים אותו לבין הדין המקומי. במידה ומתקיימים כל התנאים מבחינת ההלכה, יש להוציא להורג בסקילה. הדבר נועד להרתעה ועד היום מעולם לא קרה. הרעיון שעומד בבסיס העניין הוא: "וּבִעַרְתָּ הָרָע, מִקִּרְבֶּךָ; וְכָל-יִשְׂרָאֵל, יִשְׁמְעוּ וְיִרָאוּ."
- מצווה לקבור המתים
אדם שחטא בין אם בעבודה זרה או חלילה קילל את הקב"ה – עונשו מוות בסקילה ותליה על עץ. לאחר מן יש לקבור אותו עם העץ שעליו נתלה ועם האבן שבהן נרגם עוד באותו היום: "לֹא-תָלִין נִבְלָתוֹ עַל-הָעֵץ, כִּי-קָבוֹר תִּקְבְּרֶנּוּ בַּיּוֹם הַהוּא–כִּי-קִלְלַת אֱלֹהִים, תָּלוּי; וְלֹא תְטַמֵּא, אֶת-אַדְמָתְךָ, אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה."
- מצוות השבת אבדה
מצווה שבין אדם לחברו: אדם שמצא חפץ או בעלי חיים כלשהו, עליו לקחתו ולהכריז כי הם ברשותו ועל פי סימנים להשיבם לבעליו: "אֲסַפְתּוֹ, אֶל-תּוֹךְ בֵּיתֶךָ, וְהָיָה עִמְּךָ עַד דְּרֹשׁ אָחִיךָ אֹתוֹ, וַהֲשֵׁבֹתוֹ לוֹ. "
- מצוות הקם תקים
מצווה שבין אדם לחברו: אם אדם רואה חמור או שור של אדם אחר נופלים ברחוב מפאת כובד משאם, עליו לעזור לו ולא להתעלם: "לֹא-תִרְאֶה אֶת-חֲמוֹר אָחִיךָ אוֹ שׁוֹרוֹ, נֹפְלִים בַּדֶּרֶךְ, וְהִתְעַלַּמְתָּ, מֵהֶם: הָקֵם תָּקִים, עִמּוֹ. "
- איסור לגבר להידמות לאישה ולהיפך
לגבר אסור ללבוש בגדי אישה ולהיפך: "לֹא-יִהְיֶה כְלִי-גֶבֶר עַל-אִשָּׁה, וְלֹא-יִלְבַּשׁ גֶּבֶר שִׂמְלַת אִשָּׁה: כִּי תוֹעֲבַת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, כָּל-עֹשֵׂה אֵלֶּה."
- מצות שילוח הקן
אדם הרואה קן שבו ציפור עם ביצים או גוזלים, אסור לו לגעת בקן כל עוד הציפור שם: כִּי יִקָּרֵא קַן-צִפּוֹר לְפָנֶיךָ בַּדֶּרֶךְ בְּכָל-עֵץ אוֹ עַל-הָאָרֶץ, אֶפְרֹחִים אוֹ בֵיצִים, וְהָאֵם רֹבֶצֶת עַל-הָאֶפְרֹחִים, אוֹ עַל-הַבֵּיצִים–לֹא-תִקַּח הָאֵם, עַל-הַבָּנִים.. עליו קודם לשלח את הציפור ורק אז יכול לקחת את הביצים או הגוזלים: "שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת-הָאֵם, וְאֶת-הַבָּנִים תִּקַּח-לָךְ, לְמַעַן יִיטַב לָךְ, וְהַאֲרַכְתָּ יָמִים. "
רק מהתבוננות במצוות שילוח הקן ניתן לראות שאין בה כל היגיון אנושי, אלא להיפך היא נראית אכזרית ומעבר לכך הקב"ה עוד מבטיח על כך שכר ואריכות ימים! אך כאמור אין לנו בכלל השגה לעומק ולהיקף המחשבה של הקב"ה וזוהי הוכחה נוספת מיני רבות שהתורה היא אלוקית. אין אף אדם בשר ודם שהיה מסוגל לעלות על דעתו מצווה כזו ועוד להבטיח עלך כך שכר.
- מצווה מעקה
רש"י אומר שאדם שקיים מצוות שילוח הקן, סופו שיזכה לבנות בית חדש ואז יוכל לקיים מצות מעקה, שמצווה גוררת מצווה, ואז גם יגיע לכרם ושדה ולבגדים נאים, ולכן הנושאים האלו סמוכים אחד לשני.
לעניין המצווה, אדם שבונה בית חדש צריך להתקין מעקה על הגג כדי למנוע נפילה, חו"ח. ההגדרה של מצוות מעקה היא רחבה יותר וכוללת בתוכה את האיסור להשאיר מכשול כלשהי שיכולים להיפגע ממנו ויש להגן מפניו: "כִּי תִבְנֶה בַּיִת חָדָשׁ, וְעָשִׂיתָ מַעֲקֶה לְגַגֶּךָ; וְלֹא-תָשִׂים דָּמִים בְּבֵיתֶךָ, כִּי-יִפֹּל הַנֹּפֵל מִמֶּנּוּ."
- מצווה כלאי בגדים
חל איסור ללבוש בגד המורכב גם מצמר וגם מפשתן ביחד, דבר הנקרא: שעטנז: "לֹא תִלְבַּשׁ שַׁעַטְנֵז, צֶמֶר וּפִשְׁתִּים יַחְדָּו. "
- מצוות איסור אשת איש
אדם השוכב עם אשת איש כשיש עדים והתריעו בפניו – דינם מוות בחנק: "כִּי-יִמָּצֵא אִישׁ שֹׁכֵב עִם-אִשָּׁה בְעֻלַת-בַּעַל, וּמֵתוּ גַּם-שְׁנֵיהֶם–הָאִישׁ הַשֹּׁכֵב עִם-הָאִשָּׁה, וְהָאִשָּׁה; וּבִעַרְתָּ הָרָע, מִיִּשְׂרָאֵל. "
- איסור פיתוי אישה מאורסת
אדם המפתה אישה מאורסת ושוכב עימה: "כִּי יִהְיֶה נַעֲרָ בְתוּלָה, מְאֹרָשָׂה לְאִישׁ; וּמְצָאָהּ אִישׁ בָּעִיר, וְשָׁכַב עִמָּהּ". כשיש עדים והתריעו בפניו – דינם מוות בסקילה: "וְהוֹצֵאתֶם אֶת-שְׁנֵיהֶם אֶל-שַׁעַר הָעִיר הַהִוא, וּסְקַלְתֶּם אֹתָם בָּאֲבָנִים וָמֵתוּ". מה הסיבה שהורגים את שניהם? הנערה יכלה לצעוק ולהתנגד והאיש שחטא בניאוף ועינה את אשת רעהו: "אֶת-הַנַּעֲרָ עַל-דְּבַר אֲשֶׁר לֹא-צָעֲקָה בָעִיר, וְאֶת-הָאִישׁ עַל-דְּבַר אֲשֶׁר-עִנָּה אֶת-אֵשֶׁת רֵעֵהוּ; וּבִעַרְתָּ הָרָע, מִקִּרְבֶּךָ. "
לעומת זאת, אדם אנס בשדה אישה מאורסת: "וְאִם-בַּשָּׂדֶה יִמְצָא הָאִישׁ, אֶת-הַנַּעֲרָ הַמְאֹרָשָׂה, וְהֶחֱזִיק-בָּהּ הָאִישׁ, וְשָׁכַב עִמָּהּ:" – דינו מוות: "מֵת, הָאִישׁ אֲשֶׁר-שָׁכַב עִמָּהּ–לְבַדּוֹ." ולאישה לא עושים כלום, כי היא נאנסה במקום שלא היה סביר שמישהו יוכל להושיע אותה: "וְלַנַּעֲרָ לֹא-תַעֲשֶׂה דָבָר, אֵין לַנַּעֲרָ חֵטְא מָוֶת: כִּי כַּאֲשֶׁר יָקוּם אִישׁ עַל-רֵעֵהוּ, וּרְצָחוֹ נֶפֶשׁ–כֵּן, הַדָּבָר הַזֶּה כִּי בַשָּׂדֶה, מְצָאָהּ; צָעֲקָה, הַנַּעֲרָ הַמְאֹרָשָׂה, וְאֵין מוֹשִׁיעַ, לָהּ. "
- ממזר
ההגדרה של ממזר היא אדם שנולד מגבר ואישה שאסור להם להתחתן. לדוגמה: מגבר שהיה עם אישה נשואה. הדין הוא שלממזר אסור להתחתן עם יהודיה. מותר לו להתחתן עם ממזרת או גיורת או שפחה: "לֹא-יָבֹא מַמְזֵר, בִּקְהַל יְהוָה: גַּם דּוֹר עֲשִׂירִי, לֹא-יָבֹא לוֹ בִּקְהַל יְהוָה. "
- איסור להתחתן עם עמוני או מואבי
חל איסור מוחלט על יהודיה להתחתן עם עמוני או מואבי: לֹא-יָבֹא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי, בִּקְהַל יְהוָה: גַּם דּוֹר עֲשִׂירִי, לֹא-יָבֹא לָהֶם בִּקְהַל יְהוָה עַד-עוֹלָם" ומדוע ? "עַל-דְּבַר אֲשֶׁר לֹא-קִדְּמוּ אֶתְכֶם, בַּלֶּחֶם וּבַמַּיִם, בַּדֶּרֶךְ, בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם; וַאֲשֶׁר שָׂכַר עָלֶיךָ אֶת-בִּלְעָם בֶּן-בְּעוֹר, מִפְּתוֹר אֲרַם נַהֲרַיִם–לְקַלְלֶךָּ".
- איסור הלוואה בריבית
חל איסור על מתן הלוואה בריבית בין יהודים: "לֹא-תַשִּׁיךְ לְאָחִיךָ, נֶשֶׁךְ כֶּסֶף נֶשֶׁךְ אֹכֶל: נֶשֶׁךְ, כָּל-דָּבָר אֲשֶׁר יִשָּׁךְ. " לעומת זאת, אפשר לקחת הלוואה בריבית מגוי וגם להלוות לו בריבית: "לַנָּכְרִי תַשִּׁיךְ, וּלְאָחִיךָ לֹא תַשִּׁיךְ–לְמַעַן יְבָרֶכְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בְּכֹל מִשְׁלַח יָדֶךָ, עַל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-אַתָּה בָא-שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ. "
- שכר שכיר
חל איסור לעכב שכר שכיר: אם הוא עבד ביום, יש לשלם לו בסוף היום. אם הוא עבד בלילה, יש לשלם לו במשך היום שאחרי. כל איחור גורר חטא. אם השכיר יצעק לה', העונש יגיע במהירות: "לֹא-תַעֲשֹׁק שָׂכִיר, עָנִי וְאֶבְיוֹן, מֵאַחֶיךָ, אוֹ מִגֵּרְךָ אֲשֶׁר בְּאַרְצְךָ בִּשְׁעָרֶיךָ בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ וְלֹא-תָבוֹא עָלָיו הַשֶּׁמֶשׁ, כִּי עָנִי הוּא, וְאֵלָיו, הוּא נֹשֵׂא אֶת-נַפְשׁוֹ; וְלֹא-יִקְרָא עָלֶיךָ אֶל-יְהוָה, וְהָיָה בְךָ חֵטְא. "
- מצוה להרוג את עמלק
מצוה להרוג את עמלק וכל דבר השייך להם ולמחות את זכרם: "זָכוֹר, אֵת אֲשֶׁר-עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק, בַּדֶּרֶךְ, בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ, וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל-הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ–וְאַתָּה, עָיֵף וְיָגֵעַ; וְלֹא יָרֵא, אֱלֹהִים וְהָיָה בְּהָנִיחַ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְךָ מִכָּל-אֹיְבֶיךָ מִסָּבִיב, בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה-אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ–תִּמְחֶה אֶת-זֵכֶר עֲמָלֵק, מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם; לֹא, תִּשְׁכָּח. "
מהם המסרים בפרשה?
- כי תצא למלחמה על איביך. רש"י אומר במלחמת הרשות הכתוב מדבר. ויש לפרש על דרך המוסר כי תצא למלחמה על אויבך, "אויבך" הוא היצר הרע, חז"ל אומרים שלבד אי אפשר לכבוש את היצר הרע, אבל אם אתה מתחיל ה' עוזר לך. וזה הכוונה אם תעשה מלחמה על היצר הרע, אני אעזור לך ונתנו ה' אלקיך בידך.
- רש"י מפרש הקשר שאם קיימת מצות צפור שילוח הקן יהיה לך בית חדש ותקיים מצות מעקה ואח"כ יהיו לך שדות וכרמים ובגדים נאים. חז"ל אומרים אם אתה רוצה שתתקיים בידך העשירות תיתן צדקה ר"ת מעק"ה מתנות עניים קיום העושר.
כי לקח טוב נתתי לכם, תורתי אל תעזובו:
עץ חיים היא למחזיקים בה, ותומכיה מאושר
דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום
אורך ימים בימינה, בשמאלה עושר וכבוד
טעמו וראו כי טוב ה'
https://www.facebook.com/Rabbi.Mizrachi
הוספת תגובה