פרשת כי תבוא

הפרשה נפתחת בפסוק: " וְהָיָה, כִּי-תָבוֹא אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה; וִירִשְׁתָּהּ, וְיָשַׁבְתָּ בָּהּ. "

הנושאים הנידונים בפרשת כי תבוא:

• מצוות הבאת ביכורים
• מצוות קריאה על הביכורים
• מצוות ביעור מעשרות
• הקפדה על קיום כל מצוות התורה בשלמותן
• נס קריעת נהר הירדן
• טקס הברכות והקללות

• מצוות הבאת ביכורים

הפרשה נפתחת בציווי להביא חלק מביכורי הפירות בטנא (=סל) ולמסור אותם לכהן בבית המקדש כחלק מהכרת הטוב שהקב"ה נותן לנו בשפע: " וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית כָּל-פְּרִי הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר תָּבִיא מֵאַרְצְךָ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ–וְשַׂמְתָּ בַטֶּנֶא; וְהָלַכְתָּ, אֶל-הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם וּבָאתָ, אֶל-הַכֹּהֵן, אֲשֶׁר יִהְיֶה, בַּיָּמִים הָהֵם; וְאָמַרְתָּ אֵלָיו, הִגַּדְתִּי הַיּוֹם לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ, כִּי-בָאתִי אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהוָה לַאֲבֹתֵינוּ לָתֶת לָנוּ. "

• מצוות קריאה על הביכורים

בהמשך למצווה הקודמת יש להגיד: " וְאָמַרְתָּ לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי, וַיֵּרֶד מִצְרַיְמָה, וַיָּגָר שָׁם בִּמְתֵי מְעָט; וַיְהִי-שָׁם, לְגוֹי גָּדוֹל עָצוּם וָרָב וַיָּרֵעוּ אֹתָנוּ הַמִּצְרִים, וַיְעַנּוּנוּ; וַיִּתְּנוּ עָלֵינוּ, עֲבֹדָה קָשָׁה וַנִּצְעַק, אֶל-יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתֵינוּ; וַיִּשְׁמַע יְהוָה אֶת-קֹלֵנוּ, וַיַּרְא אֶת-עָנְיֵנוּ וְאֶת-עֲמָלֵנוּ וְאֶת-לַחֲצֵנוּ וַיּוֹצִאֵנוּ יְהוָה, מִמִּצְרַיִם, בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה, וּבְמֹרָא גָּדֹל–וּבְאֹתוֹת, וּבְמֹפְתִים.  וַיְבִאֵנוּ, אֶל-הַמָּקוֹם הַזֶּה; וַיִּתֶּן-לָנוּ אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת, אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ וְעַתָּה, הִנֵּה הֵבֵאתִי אֶת-רֵאשִׁית פְּרִי הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר-נָתַתָּה לִּי, יְהוָה".

• מצוות ביעור מעשרות

יש ציווי להפריש מכל התבואה מעשר מלבד משנה שמיטה. אחת לשלוש שנים על האדם לבדוק שאכן הוא הפריש את כל המעשר ובמידה ולא הפריש הכל, עליו להשלים ולתת: "כִּי תְכַלֶּה לַעְשֵׂר אֶת-כָּל-מַעְשַׂר תְּבוּאָתְךָ, בַּשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁת–שְׁנַת הַמַּעֲשֵׂר:  וְנָתַתָּה לַלֵּוִי, לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה, וְאָכְלוּ בִשְׁעָרֶיךָ, וְשָׂבֵעוּ. "

• הקפדה על קיום כל מצוות התורה בשלמותן

משה העביר לבני ישראל את הציווי שעלינו לקיים את כל המצוות בשלמותן. כאשר בני ישראל קיבלו עליהם את מלכותו של ה' הם למעשה רוממו את ה'. מנגד ה' רומם את בני ישראל מכל העמים למדרגה של עם הראוי לקיים את מצוותיו. על ידי קיום  המצוות בשלמותן, ה' מרומם את עם ישראל מעל כל העמים: "הַיּוֹם הַזֶּה, יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מְצַוְּךָ לַעֲשׂוֹת אֶת-הַחֻקִּים הָאֵלֶּה–וְאֶת-הַמִּשְׁפָּטִים; וְשָׁמַרְתָּ וְעָשִׂיתָ אוֹתָם, בְּכָל-לְבָבְךָ וּבְכָל-נַפְשֶׁךָ. "

• נס קריעת נהר הירדן

לצורך מעברם של בני ישראל אל ארץ ישראל הקב"ה עשה נס נוסף של קריעת נהר הירדן. משה הורה לבני ישראל לקבץ 12 אבנים  גדולות שיישארו בקרקעית הירדן זכר לנס: "וְהָיָה, בַּיּוֹם אֲשֶׁר תַּעַבְרוּ אֶת-הַיַּרְדֵּן, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ–וַהֲקֵמֹתָ לְךָ אֲבָנִים גְּדֹלוֹת, וְשַׂדְתָּ אֹתָם בַּשִּׂיד. " לאחר מכן עליהם לקחת 12 אבנים נוספות, לסייד אותן ולכתוב עליהן את התורה והן ישמשו לבניית מזבח על הר עיבל: "וְהָיָה, בְּעָבְרְכֶם אֶת-הַיַּרְדֵּן, תָּקִימוּ אֶת-הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם, בְּהַר עֵיבָל; וְשַׂדְתָּ אוֹתָם, בַּשִּׂיד…. וְכָתַבְתָּ עַל-הָאֲבָנִים, אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת".

• טקס הברכות והקללות

הקב"ה ציווה את בני ישראל לערוך טקס מיוחד מייד עם כניסתם לארץ. בטקס מיוחד זה שישה שבטים יעמדו על הר גריזים ויברכו את העם: "אֵלֶּה יַעַמְדוּ לְבָרֵךְ אֶת-הָעָם, עַל-הַר גְּרִזִים, בְּעָבְרְכֶם, אֶת-הַיַּרְדֵּן:  שִׁמְעוֹן וְלֵוִי וִיהוּדָה, וְיִשָּׂשכָר וְיוֹסֵף וּבִנְיָמִן." ושישה שבטים יעמדו על הר עיבל ויקללו את העם: "וְאֵלֶּה יַעַמְדוּ עַל-הַקְּלָלָה, בְּהַר עֵיבָל:  רְאוּבֵן גָּד וְאָשֵׁר, וּזְבוּלֻן דָּן וְנַפְתָּלִי. " בין שני ההרים יוצב ארון הקודש עם זקני הכהנים וזקני הלווים. במעמד זה הכהנים והלויים יפנו לכיוון הר גריזים ויברכו את מי שיקיים את מצוות ה'. כל העם יענה אמן. לאחר מכן הם יפנו לכיוון הר עיבל ויקללו את מי שיעבור על מצוות ה'. כל העם יענה אמן. בסה"כ הכריזו על 11 ברכות וכנגדן 11 קללות. מטרת מעמד מיוחד זה הייתה להרתיע את העם מלחטוא. בסוף המעמד הייתה ברכה כללית למי שישמור את מצוות התורה וכנגדה קללה כללית למי שיעבור עליהן.

11 הקללות:

עבודה זרה בסתר

"אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה פֶסֶל וּמַסֵּכָה תּוֹעֲבַת יְהוָה, מַעֲשֵׂה יְדֵי חָרָשׁ–וְשָׂם בַּסָּתֶר; וְעָנוּ כָל-הָעָם וְאָמְרוּ, אָמֵן. "

כיבוד הורים

"אָרוּר, מַקְלֶה אָבִיו וְאִמּוֹ; וְאָמַר כָּל-הָעָם, אָמֵן. " 

הסגת גבול

"אָרוּר, מַסִּיג גְּבוּל רֵעֵהוּ; וְאָמַר כָּל-הָעָם, אָמֵן. "

מכשול לעיור

"אָרוּר, מַשְׁגֶּה עִוֵּר בַּדָּרֶךְ; וְאָמַר כָּל-הָעָם, אָמֵן. " 

הטיית משפט

"אָרוּר, מַטֶּה מִשְׁפַּט גֵּר-יָתוֹם–וְאַלְמָנָה; וְאָמַר כָּל-הָעָם, אָמֵן. "

גילוי עריות

"אָרוּר, שֹׁכֵב עִם-אֵשֶׁת אָבִיו–כִּי גִלָּה, כְּנַף אָבִיו; וְאָמַר כָּל-הָעָם, אָמֵן. "

"אָרוּר, שֹׁכֵב עִם-כָּל-בְּהֵמָה; וְאָמַר כָּל-הָעָם, אָמֵן. " 

"אָרוּר, שֹׁכֵב עִם-אֲחֹתוֹ–בַּת-אָבִיו, אוֹ בַת-אִמּוֹ; וְאָמַר כָּל-הָעָם, אָמֵן. " 

"אָרוּר, שֹׁכֵב עִם-חֹתַנְתּוֹ; וְאָמַר כָּל-הָעָם, אָמֵן. "

לשון הרע

"אָרוּר, מַכֵּה רֵעֵהוּ בַּסָּתֶר; וְאָמַר כָּל-הָעָם, אָמֵן. ב

לקיחת שוחד

"אָרוּר לֹקֵחַ שֹׁחַד, לְהַכּוֹת נֶפֶשׁ דָּם נָקִי; וְאָמַר כָּל-הָעָם, אָמֵן. "

כל מצוות התורה

"אָרוּר, אֲשֶׁר לֹא-יָקִים אֶת-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה-הַזֹּאת–לַעֲשׂוֹת אוֹתָם; וְאָמַר כָּל-הָעָם, אָמֵן. "

לעומתן מופיעה הברכה על שמירת המצוות:

"וְהָיָה, אִם-שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת-כָּל-מִצְוֺתָיו, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם–וּנְתָנְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, עֶלְיוֹן, עַל, כָּל-גּוֹיֵי הָאָרֶץ וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל-הַבְּרָכוֹת הָאֵלֶּה, וְהִשִּׂיגֻךָ:  כִּי תִשְׁמַע, בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בָּרוּךְ אַתָּה, בָּעִיר; וּבָרוּךְ אַתָּה, בַּשָּׂדֶה בָּרוּךְ פְּרִי-בִטְנְךָ וּפְרִי אַדְמָתְךָ, וּפְרִי בְהֶמְתֶּךָ–שְׁגַר אֲלָפֶיךָ, וְעַשְׁתְּרוֹת צֹאנֶךָ בָּרוּךְ טַנְאֲךָ, וּמִשְׁאַרְתֶּךָ בָּרוּךְ אַתָּה, בְּבֹאֶךָ; וּבָרוּךְ אַתָּה, בְּצֵאתֶךָ. "

כריתת ברית בין הקב"ה לבין בני ישראל

בתורה נכרתה ברית בין הקב"ה לבין בני ישראל פעם אחת בפרשת "בחוקותיי" ופעם שנייה בפרשה הנוכחית. בשתי הפעמים מופיעות ברכות על שמירת התורה וקיומה וקללות על אי קיומה. ישנן 98 קללות איומות,  שלצערנו הרב, חלקן התממש מחורבן בית שני ועד היום מאחר שבני ישראל עברו על הברית.

זה פשוט מדהים לראות אילו ברכות נפלאות מחכות לנו אם רק נשכיל לקיים את התורה והמצוות:

בטחון

"יִתֵּן יְהוָה אֶת-אֹיְבֶיךָ הַקָּמִים עָלֶיךָ, נִגָּפִים לְפָנֶיךָ:  בְּדֶרֶךְ אֶחָד יֵצְאוּ אֵלֶיךָ, וּבְשִׁבְעָה דְרָכִים יָנוּסוּ לְפָנֶיךָ."

פרנסה

"יְצַו יְהוָה אִתְּךָ, אֶת-הַבְּרָכָה, בַּאֲסָמֶיךָ, וּבְכֹל מִשְׁלַח יָדֶךָ; וּבֵרַכְךָ–בָּאָרֶץ, אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ".

"וְהוֹתִרְךָ יְהוָה לְטוֹבָה, בִּפְרִי בִטְנְךָ וּבִפְרִי בְהֶמְתְּךָ וּבִפְרִי אַדְמָתֶךָ–עַל, הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהוָה לַאֲבֹתֶיךָ, לָתֶת לָךְ יִפְתַּח יְהוָה לְךָ אֶת-אוֹצָרוֹ הַטּוֹב אֶת-הַשָּׁמַיִם, לָתֵת מְטַר-אַרְצְךָ בְּעִתּוֹ, וּלְבָרֵךְ, אֵת כָּל-מַעֲשֵׂה יָדֶךָ; וְהִלְוִיתָ גּוֹיִם רַבִּים, וְאַתָּה לֹא תִלְוֶה".

מנהיגות עולמית

"יְקִימְךָ יְהוָה לוֹ לְעַם קָדוֹשׁ, כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע-לָךְ:  כִּי תִשְׁמֹר, אֶת-מִצְוֺת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, וְהָלַכְתָּ, בִּדְרָכָיו וְרָאוּ כָּל-עַמֵּי הָאָרֶץ, כִּי שֵׁם יְהוָה נִקְרָא עָלֶיךָ; וְיָרְאוּ, מִמֶּךָּ"

"וּנְתָנְךָ יְהוָה לְרֹאשׁ, וְלֹא לְזָנָב, וְהָיִיתָ רַק לְמַעְלָה, וְלֹא תִהְיֶה לְמָטָּה:"

" כִּי-תִשְׁמַע אֶל-מִצְוֺת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם–לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת וְלֹא תָסוּר, מִכָּל-הַדְּבָרִים אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם–יָמִין וּשְׂמֹאול:  לָלֶכֶת, אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים–לְעָבְדָם. "

מנגד מופיעות 98 קללות איומות שרק מלקרוא אותן מקבלים רעד, פחד, כאב בטן וחלחלה: "וְהָיָה, אִם-לֹא תִשְׁמַע בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת-כָּל-מִצְוֺתָיו וְחֻקֹּתָיו, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם–וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל-הַקְּלָלוֹת הָאֵלֶּה, וְהִשִּׂיגוּךָ. " הקללות הן ההיפך הגמור של הברכות. לצערנו, הרב אנו חווים את הקללות האלו יום-יום שעה-שעה במשך אלפי שנים שבהן עם ישראל ברובו לא קיים את הברית והיפנה עורף לתורה ובמקום להבין שכל המכות הבאות עלינו נועדו לעורר אותנו לחזור בתשובה, אנחנו ברוב טיפשותנו נלחמים במקל. דהיינו, נלחמים בקורונה, למשל, במקום להבין את המסר. אנחנו חושבים שרק עוד חיסון, זה מה שיעזור לנו. אז גם אם תלך הקורנה, יגיע משהו חדש כי לא הבנו את המסר.

הפרשה מסתיימת בתביעה של משה מבני ישראל שלאחר שראו את כל הניסים והמופתים שהקב"ה עשה להם עד כה: "אַתֶּם רְאִיתֶם, אֵת כָּל-אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוָה לְעֵינֵיכֶם בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, לְפַרְעֹה וּלְכָל-עֲבָדָיו, וּלְכָל-אַרְצוֹ הַמַּסּוֹת, הַגְּדֹלֹת, אֲשֶׁר רָאוּ, עֵינֶיךָ–הָאֹתֹת וְהַמֹּפְתִים הַגְּדֹלִים, הָהֵם". עליהם להבין את המשמעות והחשיבות של קיום הברית עם הקב"ה: "וּשְׁמַרְתֶּם, אֶת-דִּבְרֵי הַבְּרִית הַזֹּאת, וַעֲשִׂיתֶם, אֹתָם–לְמַעַן תַּשְׂכִּילוּ, אֵת כָּל-אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּן. "

מהם המסרים בפרשה?

• מסופר שפעם בא איש אחד לחפץ חיים עם בנו לבקש ברכה, אמר לו החפץ חיים אין אתה צריך לברכה שלי, אם אתה שולח את בנך לתלמוד תורה אתה לא צריך ברכה שלי, מפני שכל ישראל בירכו אותך, בברוך אשר יקים את דברי התורה הזאת, ואם בנך לומד בבית ספר חילוני לא תעזור הברכה שלי, מפני שכל ישראל קיללו אותך שאמרו ארור אשר לא יקים את דברי התורה הזאת, והאיש הזה התפעל איך ידע החפץ חיים שהוא נותן חינוך חילוני, וחזר בתשובה (תורת הפרשה).

• החפץ חיים אומר יש מבקשים ברכות מצדיקים, אם האיש הזה בעל לשון הרע לא יכולות להועיל הברכות, כי כתוב ארור מכה רעהו בסתר, וזה נאמר על מי שמדבר לשון הרע, אם שישים ריבוא ישראל קיללו אותו איך תועיל הברכה.

כי לקח טוב נתתי לכם, תורתי אל תעזובו:

 עץ חיים היא למחזיקים בה, ותומכיה מאושר 

דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום

אורך ימים בימינה, בשמאלה עושר וכבוד

– טעמו וראו כי טוב ה'—  

 https://www.facebook.com/Rabbi.Mizrachi