הפרשה נפתחת בפסוק: " וְזֹאת הַבְּרָכָה, אֲשֶׁר בֵּרַךְ מֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים–אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: לִפְנֵי, מוֹתוֹ. "
הפרשה הנוכחית ושתי הפרשות שקדמו לה, כולן מתרחשות ביום האחרון בחייו של משה רבינו. משה עומד לברך את בני ישראל לפני שהוא נפרד מהם, ולפני כן משה מצדיק את הזכות שיש לבני ישראל לקבל את הברכות על פני עשו וישמעאל שסירבו לקבל את התורה.
וזאת הברכה אשר ברך משה. עצם הדבר שמשה רבינו מברך, זה בעצמו הברכה.
"תּוֹרָה צִוָּה-לָנוּ, מֹשֶׁה: מוֹרָשָׁה, קְהִלַּת יַעֲקֹב. "
תורה ציוה לנו משה מורשה. פעמיים כתוב מורשה בתורה, פעם אחת בפרשת וארא "ונתתי אותה לכם מורשה", וכאן, רמז שארץ ישראל אין לנו קיום בה רק אם נשמור את התורה, שה"תורה" ו"ארץ ישראל" קשר אחד הם.
בתורה יש כל מיני דינים שלא שייכים לכולם, יש מצוות ששייכות רק לכהן ויש מצוות ששייכות רק לעובד אדמה, ואין כולם מקיימים את כל התורה, רק אם אנחנו מאוחדים אז נחשב שכל אחד מקיים את כל התורה, וזה הכוונה תורה ציווה לנו משה "קהלת יעקב".
הנושאים הנידונים בפרשת וזאת הברכה:
- ברכת שבט ראובן
- ברכת שבט יהודה ושמעון
- ברכת שבט לוי
- ברכת שבט בנימין
- ברכת שבט יוסף
- ברכת שבט זבולון ויששכר
- ברכת שבט גד
- ברכת שבט דן
- ברכת שבט נפתלי
- ברכת שבט אשר
- ברכה לכלל השבטים
- פטירת משה רבינו
- ברכת שבט ראובן
"יְחִי רְאוּבֵן, וְאַל-יָמֹת; וִיהִי מְתָיו, מִסְפָּר. "
משה מברך את שבט ראובן שיחיה בעולם הזה ויזכה לחיים בעולם הבא ושלא ייזכר לו מעשה בלהה.
- ברכת שבט יהודה ושמעון
"וְזֹאת לִיהוּדָה, וַיֹּאמַר, שְׁמַע יְהוָה קוֹל יְהוּדָה, וְאֶל-עַמּוֹ תְּבִיאֶנּוּ; יָדָיו רָב לוֹ, וְעֵזֶר מִצָּרָיו תִּהְיֶה."
משה בירך אותם שהקב"ה ישמע את תפילתם של מלכי יהודה וייתן את אויביהם בידם וישוב בשלום לעמם.
- ברכת שבט לוי
"וּלְלֵוִי אָמַר, תֻּמֶּיךָ וְאוּרֶיךָ לְאִישׁ חֲסִידֶךָ, אֲשֶׁר נִסִּיתוֹ בְּמַסָּה, תְּרִיבֵהוּ עַל-מֵי מְרִיבָה הָאֹמֵר לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ, לֹא רְאִיתִיו, וְאֶת-אֶחָיו לֹא הִכִּיר, וְאֶת-בָּנָו לֹא יָדָע: כִּי שָׁמְרוּ אִמְרָתֶךָ, וּבְרִיתְךָ יִנְצֹרוּ יוֹרוּ מִשְׁפָּטֶיךָ לְיַעֲקֹב, וְתוֹרָתְךָ לְיִשְׂרָאֵל; יָשִׂימוּ קְטוֹרָה בְּאַפֶּךָ, וְכָלִיל עַל-מִזְבְּחֶךָ בָּרֵךְ יְהוָה חֵילוֹ, וּפֹעַל יָדָיו תִּרְצֶה; מְחַץ מָתְנַיִם קָמָיו וּמְשַׂנְאָיו, מִן-יְקוּמוּן."
משה מברך את שבט לוי ומבקש מהקב"ה שימסור להם את האורים והתומים וזאת לאור נאמנותם הבלתי מתפשרת כלפי הקב"ה. משה מפרט שהם לא התלוננו במסה, ובזמן חטא העגל הם הרגו את כל החוטאים, ועשו ברית מילה במדבר, לכן הם ראויים ללמד את התורה, להקטיר קטורת ולשמש בעבודות המשכן.
- ברכת שבט בנימין
"לְבִנְיָמִן אָמַר–יְדִיד יְהוָה, יִשְׁכֹּן לָבֶטַח עָלָיו; חֹפֵף עָלָיו כָּל-הַיּוֹם, וּבֵין כְּתֵפָיו שָׁכֵן. "
משה מברך את בנימין שבית המקדש יבנה בשטח נחלתו. בנימין לא היה שותף במכירת יוסף.
- ברכת שבט יוסף
"וּלְיוֹסֵף אָמַר, מְבֹרֶכֶת יְהוָה אַרְצוֹ, מִמֶּגֶד שָׁמַיִם מִטָּל, וּמִתְּהוֹם רֹבֶצֶת תָּחַת וּמִמֶּגֶד, תְּבוּאֹת שָׁמֶשׁ; וּמִמֶּגֶד, גֶּרֶשׁ יְרָחִים וּמֵרֹאשׁ, הַרְרֵי-קֶדֶם; וּמִמֶּגֶד, גִּבְעוֹת עוֹלָם וּמִמֶּגֶד, אֶרֶץ וּמְלֹאָהּ, וּרְצוֹן שֹׁכְנִי, סְנֶה; תָּבוֹאתָה לְרֹאשׁ יוֹסֵף, וּלְקָדְקֹד נְזִיר אֶחָיו בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ, וְקַרְנֵי רְאֵם קַרְנָיו–בָּהֶם עַמִּים יְנַגַּח יַחְדָּו, אַפְסֵי-אָרֶץ; וְהֵם רִבְבוֹת אֶפְרַיִם, וְהֵם אַלְפֵי מְנַשֶּׁה. "
משה מברך את יוסף שנחלתו תהיה מבורכת בפירות מתוקים במיוחד. יהושע בן נון בא משבט אפרים, בנו של יוסף, והוא יהיה חזק כשור כדי שיוכל לכבוש את הארץ ולנצח 31 מלכים היושבים בה. בהמשך ייצא גדעון משבט מנשה, בנו של יוסף, והוא יהרוג אלפים במדין.
- ברכת שבט זבולון ויששכר
"וְלִזְבוּלֻן אָמַר, שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ; וְיִשָּׂשכָר, בְּאֹהָלֶיךָ עַמִּים, הַר-יִקְרָאוּ–שָׁם, יִזְבְּחוּ זִבְחֵי-צֶדֶק: כִּי שֶׁפַע יַמִּים יִינָקוּ, וּשְׂפֻנֵי טְמוּנֵי חוֹל."
משה ברך את זבולון השוכן סמוך לחוף שתהיה לו הצלחה במסחר בים ויזכה לממון בשפע. את יששכר בירך בהצלחה בלימוד התורה וביכולת לעבר שנים ולקבוע חודשים ומועדים. זבולון ויששכר עשו שותפות ביניהם: זבולון יעסוק במסחר ויתמוך ביששכר הלומד תורה וכך לזבולון יהיה חלק בתורתו של יששכר. שותפות זו נקראת: הסכם זבולון-יששכר.
- ברכת שבט גד
"וּלְגָד אָמַר, בָּרוּךְ מַרְחִיב גָּד: כְּלָבִיא שָׁכֵן, וְטָרַף זְרוֹעַ אַף-קָדְקֹד וַיַּרְא רֵאשִׁית לוֹ, כִּי-שָׁם חֶלְקַת מְחֹקֵק סָפוּן; וַיֵּתֵא, רָאשֵׁי עָם–צִדְקַת יְהוָה עָשָׂה, וּמִשְׁפָּטָיו עִם-יִשְׂרָאֵל. "
שבט גד ישב בעבר הירדן המזרחי ומשה בירך אותם בגבורה כמו אריות ושנחלתם תתרחב לכיוון ערי הגבול של אויביהם.
- ברכת שבט דן
"וּלְדָן אָמַר, דָּן גּוּר אַרְיֵה; יְזַנֵּק, מִן-הַבָּשָׁן. "
משה ברך את דן בגבורה כמו אריות מאחר שגם הם ישבו סמוך לגבול והם יזכו לנהר הירדן שייצא מנחלתם.
- ברכת שבט נפתלי
" וּלְנַפְתָּלִי אָמַר–נַפְתָּלִי שְׂבַע רָצוֹן, וּמָלֵא בִּרְכַּת יְהוָה; יָם וְדָרוֹם, יְרָשָׁה."
משה ברך את נפתלי שיהיו שבעי רצון מנחלתם ויברכו את הקב"ה על כך. הם קיבלו את ים כנרת.
- ברכת שבט אשר
"וּלְאָשֵׁר אָמַר, בָּרוּךְ מִבָּנִים אָשֵׁר; יְהִי רְצוּי אֶחָיו, וְטֹבֵל בַּשֶּׁמֶן רַגְלו.ֹ"
משה ברך את אשר בבנים רבים ובשמן רב שיפיקו בנחלתם.
- ברכה לכלל השבטים
"בַּרְזֶל וּנְחֹשֶׁת, מִנְעָלֶךָ; וּכְיָמֶיךָ, דָּבְאֶךָ." האויבים לא יוכלו להיכנס לארצכם וימי זקנתכם יהיו טובים כימי נערותכם.
"וַיְגָרֶשׁ מִפָּנֶיךָ אוֹיֵב, וַיֹּאמֶר הַשְׁמֵד." הקב"ה יגרש את אויבך ויגיד לך להשמידם.
" ַיִּשְׁכֹּן יִשְׂרָאֵל בֶּטַח בָּדָד עֵין יַעֲקֹב, אֶל-אֶרֶץ דָּגָן וְתִירוֹשׁ; אַף-שָׁמָיו, יַעַרְפוּ טָל." בני ישראל יזכו לשבת בביטחון בארצם לאחר גירוש אויביהם.
"ַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל מִי כָמוֹךָ, עַם נוֹשַׁע בַּיהוָה, מָגֵן עֶזְרֶךָ, וַאֲשֶׁר-חֶרֶב גַּאֲוָתֶךָ; וְיִכָּחֲשׁוּ אֹיְבֶיךָ לָךְ, וְאַתָּה עַל-בָּמוֹתֵימוֹ תִדְרֹךְ. " הישועה שלכם היא מהקב"ה שכל אויבכם יפחדו מהם ואתם תדרכו עליהם.
- פטירת משה רבינו
משה עלה אל הר נבו והקב"ה הראה לו את כל הארץ ומה עתיד להתרחש עד סוף כל הדורות: "וַיַּעַל מֹשֶׁה מֵעַרְבֹת מוֹאָב, אֶל-הַר נְבוֹ, רֹאשׁ הַפִּסְגָּה, אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי יְרֵחוֹ; וַיַּרְאֵהוּ יְהוָה אֶת-כָּל-הָאָרֶץ אֶת-הַגִּלְעָד, עַד-דָּן. וְאֵת, כָּל-נַפְתָּלִי, וְאֶת-אֶרֶץ אֶפְרַיִם, וּמְנַשֶּׁה; וְאֵת כָּל-אֶרֶץ יְהוּדָה, עַד הַיָּם הָאַחֲרוֹן וְאֶת-הַנֶּגֶב, וְאֶת-הַכִּכָּר בִּקְעַת יְרֵחוֹ עִיר הַתְּמָרִים–עַד-צֹעַר וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלָיו, זֹאת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לֵאמֹר, לְזַרְעֲךָ, אֶתְּנֶנָּה; הֶרְאִיתִיךָ בְעֵינֶיךָ, וְשָׁמָּה לֹא תַעֲבֹר".
לאחר מכן משה נפטר: "וַיָּמָת שָׁם מֹשֶׁה עֶבֶד-יְהוָה, בְּאֶרֶץ מוֹאָב–עַל-פִּי יְהוָה". והקב"ה קבר אותו באופן כזה שעד היום מקום קבורתו לא נודע: "וַיִּקְבֹּר אֹתוֹ בַגַּי בְּאֶרֶץ מוֹאָב, מוּל בֵּית פְּעוֹר; וְלֹא-יָדַע אִישׁ אֶת-קְבֻרָתוֹ, עַד הַיּוֹם הַזֶּה".
משה נפטר בגיל 120 ובני ישראל התאבלו עליו 30 יום: "וּמֹשֶׁה, בֶּן-מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה–בְּמֹתוֹ; לֹא-כָהֲתָה עֵינוֹ, וְלֹא-נָס לֵחֹה וַיִּבְכּוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת-מֹשֶׁה בְּעַרְבֹת מוֹאָב, שְׁלֹשִׁים יוֹם; וַיִּתְּמוּ, יְמֵי בְכִי אֵבֶל מֹשֶׁה".
יהושע בן-נון נכנס לתפקידו של משה כמנהיג בני ישראל: "וִיהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן, מָלֵא רוּחַ חָכְמָה–כִּי-סָמַךְ מֹשֶׁה אֶת-יָדָיו, עָלָיו; וַיִּשְׁמְעוּ אֵלָיו בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל וַיַּעֲשׂוּ, כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת-מֹשֶׁה. "
מאז ועד היום לא קם לעם היהודי מנהיג בדרגתו ובגדולתו של משה רבינו: "וְלֹא-קָם נָבִיא עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל, כְּמֹשֶׁה, אֲשֶׁר יְדָעוֹ יְהוָה, פָּנִים אֶל-פָּנִים לְכָל-הָאֹתֹת וְהַמּוֹפְתִים, אֲשֶׁר שְׁלָחוֹ יְהוָה, לַעֲשׂוֹת, בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם–לְפַרְעֹה וּלְכָל-עֲבָדָיו, וּלְכָל-אַרְצוֹ וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה, וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל, אֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁה, לְעֵינֵי כָּל-יִשְׂרָאֵל."
מהם המסרים בפרשה?
על כל יהודי ויהודי יש מצווה ללמוד תורה עד רגע פטירתו. החיוב הזה לא פוקע לעולם. לא משנה מה מצבו הוא חייב בלימוד תורה.
ישנם מצבים מאיזושהי סיבה אדם לא מצליח ללמוד תורה יכול בכל זאת לזכות בקניין התורה על ידי זה שיתמוך באברך ירא שמיים הלומד תורה.
עד היום קיים הסכם שנקרא: הסכם זבולון יששכר. אדם יכול להחזיק אברך ולתמוך בו כלכלית וחלק מלימוד התורה של האברך נזקף לזכותו. מי שמאיזושהי סיבה באמת לא מצליח או לא מסוגל ללמוד תורה, יכול להתקשר עם אברך ירא שמיים הלומד תורה ולתמוך בו כלכלית וכך להיות שותף בתורתו.
כי לקח טוב נתתי לכם, תורתי אל תעזובו:
עץ חיים היא למחזיקים בה, ותומכיה מאושר
דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום
אורך ימים בימינה, בשמאלה עושר וכבוד
טעמו וראו כי טוב ה'
https://www.facebook.com/Rabbi.Mizrachi
הוספת תגובה