פרשת השבוע פרשת שמיני

כזכור, בני ישראל סיימו לבנות את המשכן בחנוכה, בכ"ג  באדר החלו שבעת ימי המילואים.

שאלה: מה ימי המילואים?

תשובה: אלו הם שבעת הימים בהם הכינו את המשכן לקראת חנוכתו בראש חודש ניסן. בימים אלו היו אהרון ובניו שומרי המשמרת, ומשה שימש הכהן בפועל. עכשיו הגיע הרגע שאהרון ובניו מחליפים את משה בתפקיד הכהן.

מינוי אהרון ובניו לתפקיד הכהונה

ב-א' בניסן הגיע היום השמיני בו פנה הקב"ה אל משה והודיע לו שמשה לא יעבוד במשכן, אלא הוא ימנה את אהרון ובניו להיות כוהנים במשכן, ככתוב: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל-אַהֲרֹן, קְרַב אֶל-הַמִּזְבֵּחַ וַעֲשֵׂה אֶת-חַטָּאתְךָ וְאֶת-עֹלָתֶךָ, וְכַפֵּר בַּעַדְךָ, וּבְעַד הָעָם; וַעֲשֵׂה אֶת-קָרְבַּן הָעָם, וְכַפֵּר בַּעֲדָם, כַּאֲשֶׁר, צִוָּה יְהוָה. וַיִּקְרַב אַהֲרֹן, אֶל-הַמִּזְבֵּחַ; וַיִּשְׁחַט אֶת-עֵגֶל הַחַטָּאת, אֲשֶׁר-לוֹ.  וַיַּקְרִבוּ בְּנֵי אַהֲרֹן אֶת-הַדָּם, אֵלָיו, וַיִּטְבֹּל אֶצְבָּעוֹ בַּדָּם, וַיִּתֵּן עַל-קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ; וְאֶת-הַדָּם יָצַק, אֶל-יְסוֹד הַמִּזְבֵּחַ. " משה העביר את תפקיד הכהונה לאהרון ובניו אל מול כל בני ישראל כדי להראות שזה נעשה על פי ציווי של הקב"ה ולא מתוך מינוי מקורבים. כך התמנה אהרון להיות לכהן גדול!

ציפייה דרוכה לסימן מהקב"ה

בניית המשכן הייתה תהליך שכל בני ישראל היו שותפים לו. הכל נעשה בצורה מורכבת ומדויקת מאוד. טקס חנוכת המשכן הוא רגע השיא של בניית המשכן.

האם המשכן ישמש אמצעי לקשר בין בני ישראל לבין הקב"ה?

בני ישראל התקבצו כולם לראות איך אהרון מקריב את הקורבנות. הקב"ה עשה להם נס שבו כל בני ישראל נכנסו לתוך חצר אוהל מועד. הם התקרבו, ככתוב: "וַיִּקְחוּ, אֵת אֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה, אֶל-פְּנֵי, אֹהֶל מוֹעֵד; וַיִּקְרְבוּ, כָּל-הָעֵדָה, וַיַּעַמְדוּ, לִפְנֵי יְהוָה. "  משה מנחה אותם מה לעשות כדי לקבל את הסימן המיוחל מהקב"ה, ככתוב: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר-צִוָּה יְהוָה תַּעֲשׂוּ–וְיֵרָא אֲלֵיכֶם, כְּבוֹד יְהוָה."

לקראת הרגע שיקבע האם כל המפעל הזה הצליח, בני ישראל מצפים לסימן כלשהו מהקב"ה, ואכן סימן כזה אכן מגיע, ככתוב: "וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, אֶל-אֹהֶל מוֹעֵד, וַיֵּצְאוּ, וַיְבָרְכוּ אֶת-הָעָם; וַיֵּרָא כְבוֹד-יְהוָה, אֶל-כָּל-הָעָם וַתֵּצֵא אֵשׁ, מִלִּפְנֵי יְהוָה, וַתֹּאכַל עַל-הַמִּזְבֵּחַ, אֶת-הָעֹלָה וְאֶת-הַחֲלָבִים; וַיַּרְא כָּל-הָעָם וַיָּרֹנּוּ, וַיִּפְּלוּ עַל-פְּנֵיהֶם." הסימן מילא את בני ישראל ביראה ובפחד. בני ישראל החלו לשיר ומרוב שמחה והתרגשות נפלו על פניהם.

זו הייתה הראייה לכך שבניית המשכן הייתה מושלמת!

מרגע זה ואילך בערה האש על המזבח תמיד עד אשר שלמה המלך בנה את בית המקדש והכניס מזבח חדש שגם אליו ירדה אש. כשמנשה העמיד צלם בהיכל, כבתה האש ולא חזרה יותר גם לא בימי בית המקדש השני. בעזרת השם, כאשר יבנה בית המקדש השלישי, תרד אותה האש ולא תיכבה יותר לעולם.

מותם הפתאומי של נדב ואביהו

בזמן שבני ישראל חיכו לסימן מהקב"ה, נדב ואביהו, שניים מבניו של אהרון, החליטו על דעת עצמם להביא אש מבתיהם ולהקטיר קטורת, בלי שהקב"ה ציווה אותם, ככתוב: "וַיִּקְחוּ בְנֵי-אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא אִישׁ מַחְתָּתוֹ, וַיִּתְּנוּ בָהֵן אֵשׁ, וַיָּשִׂימוּ עָלֶיהָ, קְטֹרֶת; וַיַּקְרִיבוּ לִפְנֵי יְהוָה, אֵשׁ זָרָה–אֲשֶׁר לֹא צִוָּה, אֹתָם.  " התגובה הייתה מיידית וכואבת: יצאה אש והם מתו במקום, ככתוב: "וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי יְהוָה, וַתֹּאכַל אוֹתָם; וַיָּמֻתוּ, לִפְנֵי יְהוָה".

תגובתו של אהרון הייתה אצילית: "וַיִּדֹּם, אַהֲרֹן". מתוך תגובתו של אהרון על מות שני בניו אנו  למדים כיצד לקבל ייסורים מאהבה, מתוך האמונה כי הכל קורה לטובה. ייסורים מכפרים עוונותיו של אדם.

מהם המסרים בפרשה?

הקב"ה נתן לנו מצוות רבות כדי לזכות ולרומם אותנו. בין המצוות ישנם מצוות הקשורות לאכילה שלנו שהיא צריכה להיות בקדושה ובטהרה ולא להתנפל על האוכל בלי ברכה לפני ובלי ברכה אחרי. בפרשה הקב"ה מזהיר אותנו מפני מזון טמא ממנו יש להתרחק מאחר שהוא מטמטם את הלב ופוגע בהבנה הרוחנית שלנו.

שאלה: כמה חיות טהורות יש בעולם?

תשובה: התורה אומרת שישנן 7 חיות טהורות, והן: איל, צבי, יחמור, אקו, דישון, תאו וזמר.

בעלי חיים שמותר לאכול

"וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה וְאֶל-אַהֲרֹן, לֵאמֹר אֲלֵהֶם דַּבְּרוּ אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר:  זֹאת הַחַיָּה אֲשֶׁר תֹּאכְלוּ, מִכָּל-הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר עַל-הָאָרֶץ כֹּל מַפְרֶסֶת פַּרְסָה, וְשֹׁסַעַת שֶׁסַע פְּרָסֹת, מַעֲלַת גֵּרָה, בַּבְּהֵמָה—אֹתָהּ, תֹּאכֵלוּ. "

פירוש: הקב"ה נותן 2 סימנים שעל פיהן ניתן לקבוע האם הבהמה טהורה, ולפיכך מותרת באכילה והם:

1. אם הבהמה מפריסה פרסה ושוסעת שסע. מה הכוונה? אם כף רגלה סדוקה ונראית כמו שתי פרסות ומובדלת למעלה ולמטה בשתי ציפורניים.
2. אם הבהמה מעלת גרה. מה הכוונה? אם היא מעלה את האוכל בחזרה מהקיבה כדי ללעוס אותו שוב.

בעלי חיים שאסור לאכול

" אַךְ אֶת-זֶה, לֹא תֹאכְלוּ, מִמַּעֲלֵי הַגֵּרָה, וּמִמַּפְרִסֵי הַפַּרְסָה:  אֶת-הַגָּמָל כִּי-מַעֲלֵה גֵרָה הוּא, וּפַרְסָה אֵינֶנּוּ מַפְרִיס–טָמֵא הוּא, לָכֶם וְאֶת-הַשָּׁפָן, כִּי-מַעֲלֵה גֵרָה הוּא, וּפַרְסָה, לֹא יַפְרִיס; טָמֵא הוּא, לָכֶם וְאֶת-הָאַרְנֶבֶת, כִּי-מַעֲלַת גֵּרָה הִוא, וּפַרְסָה, לֹא הִפְרִיסָה; טְמֵאָה הִוא, לָכֶם וְאֶת-הַחֲזִיר כִּי-מַפְרִיס פַּרְסָה הוּא, וְשֹׁסַע שֶׁסַע פַּרְסָה, וְהוּא, גֵּרָה לֹא-יִגָּר; טָמֵא הוּא, לָכֶם.  מִבְּשָׂרָם לֹא תֹאכֵלוּ, וּבְנִבְלָתָם לֹא תִגָּעוּ; טְמֵאִים הֵם, לָכֶם".

פירוש: בהמות שיש להן סימן טהרה אחד בלבד הן טמאות ונאסרו לאכילה. לדוגמה: הגמל מעלה גרה, אך איננו מפריס פרסה, ולכן הוא טמא ונאסר לאכילה.

בעלי חיים החיים במים

דגים המותרים לאכילה

"אֶת-זֶה, תֹּאכְלוּ, מִכֹּל, אֲשֶׁר בַּמָּיִם:  כֹּל אֲשֶׁר-לוֹ סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת בַּמַּיִם, בַּיַּמִּים וּבַנְּחָלִים–אֹתָם תֹּאכֵלוּ".

גם אצל הדגים מפרט הקב"ה שני סימני טהרה:

1. סנפירים.
2. קשקשים (מעין קליפות קטנות ועגולות הנמצאות על עורו).

כל דג שיש לו סנפירים וקשקשים, הוא טהור, ועל כן מותר לאכילה.

 בעלי חיים ימיים האסורים לאכילה

הקב"ה ממשיך ומפרט אילו יצורים ימיים הם טמאים ואסורים לאכילה:

" וְכֹל אֲשֶׁר אֵין-לוֹ סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת, בַּיַּמִּים וּבַנְּחָלִים, מִכֹּל שֶׁרֶץ הַמַּיִם, וּמִכֹּל נֶפֶשׁ הַחַיָּה אֲשֶׁר בַּמָּיִם–שֶׁקֶץ הֵם, לָכֶם וְשֶׁקֶץ, יִהְיוּ לָכֶם; מִבְּשָׂרָם לֹא תֹאכֵלוּ, וְאֶת-נִבְלָתָם תְּשַׁקֵּצוּ. כֹּל אֲשֶׁר אֵין-לוֹ סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת, בַּמָּיִם–שֶׁקֶץ הוּא, לָכֶם".כל שאר היצורים הימיים, הם טמאים, ועל כן אסורים לאכילה.

קבוצת העופות

רוב העופות הינם טהורים, אבל מביניהם מפרט הקב"ה עופות טמאים, האסורים באכילה, ככתוב: "וְאֶת-אֵלֶּה תְּשַׁקְּצוּ מִן-הָעוֹף, לֹא יֵאָכְלוּ שֶׁקֶץ הֵם:  אֶת-הַנֶּשֶׁר, וְאֶת-הַפֶּרֶס, וְאֵת, הָעָזְנִיָּה. וְאֶת הַדָּאָה–וְאֶת-הָאַיָּה, לְמִינָהּ אֵת כָּל עֹרֵב, לְמִינוֹ.וְאֵת בַּת הַיַּעֲנָה, וְאֶת-הַתַּחְמָס וְאֶת-הַשָּׁחַף; וְאֶת-הַנֵּץ, לְמִינֵהוּ וְאֶת-הַכּוֹס וְאֶת-הַשָּׁלָךְ, וְאֶת-הַיַּנְשׁוּף וְאֶת-הַתִּנְשֶׁמֶת וְאֶת-הַקָּאָת, וְאֶת-הָרָחָם וְאֵת, הַחֲסִידָה, הָאֲנָפָה, לְמִינָהּ; וְאֶת-הַדּוּכִיפַת, וְאֶת-הָעֲטַלֵּף".

שאלה: מהו הסימן המאפיין את העופות הטמאים?

תשובה: כל העופות הדורסים, כלומר, הטורפים עופות אחרים, הם טמאים ומי שאוכל אותם מקבל מהם את תכונות האכזריות, ועל כן הקב"ה אסר את אכילתם. בפרשת השבוע לומדים שבין איסורי המאכל של החיות מציינת התורה גם את החסידה.

ונשאלת השאלה: מדוע נאסר עלינו לאכול את החסידה?

מבאר רש"י ששמה מגיע מן השורש: "חסד" בזכות: "שעושה חסד עם חברותיה".שואל האדמו"ר מגור אם היא עושה חסד עם חברותיה מדוע היא עוף טמא מן הראוי היה לתת לה תואר של כבוד ולהכשיר אותה? והוא מבאר מתוך דיוק נפלא בדברי רש"י: החסד שעושה החסידה הוא רק עם "חברותיה"…באה התורה ללמדנו:"חסד" הוא לכל הנצרך לסיוע ולא רק למי שאנו מכירים ואוהבים…גמילות חסד כמו זו של החסידה היא מידה של גנאי ולכן אסורה היא באכילה…

כאמור, כל השרצים נאסרו לאכילה, מלבד ארבעה שרצי עוף אותם התיר הקב"ה למאכל, והם: הארבה, הסלעם, החרגול והחגב, ככתוב: "אֶת-אֵלֶּה מֵהֶם, תֹּאכֵלוּ–אֶת-הָאַרְבֶּה לְמִינוֹ, וְאֶת-הַסָּלְעָם לְמִינֵהוּ; וְאֶת-הַחַרְגֹּל לְמִינֵהוּ, וְאֶת-הֶחָגָב לְמִינֵהוּ. " למרות ההיתר, רוב האנשים יראי שמיים אינם אוכלים אותם.

קבוצת השרצים והרמשים

הקב"ה ממשיך לפרט על קבוצת השרצים והרמשים האסורים לאכילה, ככתוב: "וְזֶה לָכֶם הַטָּמֵא, בַּשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ עַל-הָאָרֶץ:  הַחֹלֶד וְהָעַכְבָּר, וְהַצָּב לְמִינֵהוּ וְהָאֲנָקָה וְהַכֹּחַ, וְהַלְּטָאָה; וְהַחֹמֶט, וְהַתִּנְשָׁמֶת אֵלֶּה הַטְּמֵאִים לָכֶם, בְּכָל-הַשָּׁרֶץ; כָּל-הַנֹּגֵעַ בָּהֶם בְּמֹתָם, יִטְמָא עַד-הָעָרֶב וְכֹל אֲשֶׁר-יִפֹּל-עָלָיו מֵהֶם בְּמֹתָם יִטְמָא, מִכָּל-כְּלִי-עֵץ אוֹ בֶגֶד אוֹ-עוֹר אוֹ שָׂק, כָּל-כְּלִי, אֲשֶׁר-יֵעָשֶׂה מְלָאכָה בָּהֶם; בַּמַּיִם יוּבָא וְטָמֵא עַד-הָעֶרֶב, וְטָהֵר".  כמובן, אליהם מצטרפים הנמלים, העכבישים, הזבובים והמקקים שכולם טמאים ואסורים לאכילה.

מעבר לכך, מודגש כי אותם בעלים חיים טמאים, במותם הם גם מטמאים אם נוגעים בנבלתם. גם בעלי חיים טהורים, שלא נשחטו על פי חוקי התורה, מטמאים במותם והם נקראים: נבלה. הקב"ה מזהיר אותנו להתרחק מכל החיות הטמאות, לא לאוכלן ולא לגעת בנבלותיהם ולא בטרפות. באופן זה נהיה טהורים וקדושים יותר, וכמובן, נזכה לשכר גדול יותר.

הפרשה מסיימת בדיני מאכלות – איזו חיה לאכול ואיזו לא לאכול, אילו עופות טמאים ואילו טהורים, והאיסור על אכילת שרצים ושקצים למיניהם שנאמר: "כִּי אֲנִי ה', אֱלֹקֵיכֶם, וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים, כִּי קָדוֹשׁ אָנִי; וְלֹא תְטַמְּאוּ אֶת-נַפְשֹׁתֵיכֶם, בְּכָל-הַשֶּׁרֶץ הָרֹמֵשׂ עַל-הָאָרֶץ. כִּי אֲנִי ה'".

אדם שאוכל מאכלים כשרים מכריז ללא אומר ודברים שהוא מאמין באלוקים, שאוהב אותי ודואג לקדושת נשמתי שהיא נצחית ובזה אני משקיע ולא רק בגוף הפיזי שהולך להפוך לאפר אחרי 70 ,80 ,90 שנה. אמונה באלוקים, שאומר לנו אילו מאכלים הם הטובים ביותר עבורנו, היא כמו אמון ברופא שמסביר לנו מהי התזונה הטובה עבורנו, או מה הן התרופות המתאימות. אתה מאמין לרופא שאומר לך להתעמל ולאכול בריא ולא לבורא עולם? הרי מי מבין יותר? מי ברא את העולם ואותך ורוצה ודואג לטובתך הפיזית והרוחנית יותר?

נסיים בסיפור אמיתי מאת הרב יוסף מזרחי שליט"א:

כוחה של האמת

פעם זיכה אותי ה' יתברך למסור הרצאה באחד הבתים במנהטן. כשהגעתי למקום אליו הזמינו אותי, חיכו לי שם כארבעים אנשים כולם יהודים חילונים רחוקים מתורה ומצוות ובדיוק שיחקו ביניהם משחקי קלפים ממש כמו בקזינו. לא הפרעתי להם והתיישבתי בסלון הבית. לאחר כמה דקות אחד מהנוכחים הפסיד את כל כספו במשחק ובא לשבת עימי. לא בזבזתי את הזמן ומיד שלפתי מתוך התיק את השקופיות [הרבה לפני שיצאו הווידיאו והסרטים] על הוכחות התורה ומציאות הבורא וכך התחלנו בדין ודברים על דברי תורה. לאט לאט הצטרפו עוד ועוד אנשים עד שכולם עזבו את המשחק לגמרי וממש כמו בסמינר התחלתי להציג בפניהם הוכחה אחר הוכחה על מציאות הבורא ותורה מן השמיים, מעמד הר סיני, תכלית החיים וכו'.

באותו ערב, בין הנוכחים היה יהודי יקר שהיום עושה המון סרטים של קירוב והחזרה בתשובה אלא שבזמנו היה רחוק לגמרי מדרך התורה והמצוות ותפקידו היה שחקן קולנוע בחו"ל ובעקבות כך שהה המון ב"עיר ההפקה והסרטים" –  הוליווד ובדיוק באותו הזמן עבדו על סרט שהיה עתיד להתפרסם ולהצליח בגדול וכבר נחתם חוזה עם הטלוויזיה האמריקאית לצד כוכבי סרטים גדולים ומפורסמים.

בסוף ההרצאה ישבנו אני והוא לבד "אחד על אחד" והמשכנו לדבר על עניינים שונים. הזמנתי אותו אליי הביתה לשבת והוא אכן הגיע וכל השבת המשכנו לדבר על ענייני תורה ותכלית החיים. במוצאי שבת הוא פנה אליי ואמר לי: אני מתקשר לסוכן שלי שיבטל את כל מה שקשור לסרט מבחינתי, לא רוצה את הסרט ולא רוצה את הכסף וגם לא את "הוליווד", אני עוזב הכול ואני נוסע לישיבה בארץ. אמרתי לו: אתה יותר מידי ממהר, חכה מעט, ברוחניות לא רצים יותר מידי מהר כי לאחר מכן מתמוטטים. הוא אמר לי: מה חכה?! אני בן שלושים ושש, כל החיים שלי היו שקר אחד גדול, מתי אני אלמד אם לא עכשיו? ברגע שהראת לי את הכול – גמרנו, כבר איני יכול לחזור אחורה… ובאמת כך עשה, עזב את הכול, הגיע לארץ ונכנס ללמוד באחת הישיבות המפורסמות בבני ברק.

כעבור ששה חודשים מהסיפור הנ"ל הגעתי לארץ, שוב פגשתי את אותו יהודי יקר שהשאיר את הוליווד מאוחר ובקשה בפיו: אני רוצה שתבוא ותעשה שיעור בבית הוריי. הם גרים ברמת גן בדירה גדולה ומרווחת, נזמין המון אנשים ויהיה זיכוי הרבים גדול. כמובן שהסכמתי, הגעתי לשם ומסרתי שיעור במשך ארבע שעות. הוא צילם אותי במשך כל הארבע שעות, ולאחר מכן עשה את מה שהוא הכי טוב בו – עריכת סרטים. הוא ערך את אותו השיעור עם מוסיקה ותמונות ולמעשה עשה את הסרט הראשון להחזרה בתשובה בתולדות עם ישראל. הוא אמר לי: עכשיו אנחנו נפיץ את זה ואתה תראה כמה אנשים נחזיר בתשובה. כשהוא אמר לי זאת, גיחכתי ואמרתי לו: מי עושה סרטים להחזרה בתשובה? ויותר מכך, מי ישב ויראה את זה? ובאמונה ובטחון הוא המשיך ואמר לי: תסמוך עליי, אינך יודע עדיין את הכח של הווידאו.

כשבאתי למסור את השיעור הנ"ל בבית הוריו, כמובן שעשיתי זאת לשם שמיים וללא שום מטרה אחרת ולא העליתי בדעתי שאותו שיעור שהפך לסרט, עתיד להחזיר מאות ואלפי יהודים בתשובה. כשהוא ערך את אותו הסרט, גם הוא עשה זאת לשם שמיים בלבד וכיוון שהדברים נעשו כך הייתה ברכה וסיעתא דשמיא מרובה בסרט הזה. חבר טוב שלי שעלה בדיוק לארץ, מיד הלך עם זה לאחד מהמפיצים הגדולים בימנו והציג בפניו את הסרט הזה. לאחר שהוא ראה זאת, מרוב התלהבותו אמר: מיד נתחיל בהדפסה והפצה של הדיסק הזה, אני מקבל על עצמי להוציא עשרת אלפים דיסקים בכל חודש! וכך הופצו מאות אלפי דיסקים בכל הארץ ואף תורגם לכמה שפות ומשם הדרך לזיכוי הרבים וההחזרה בתשובה הייתה סלולה…

אותו הדיסק שנקרא "אינפורמציה אלוקית" שהחזיר ומחזיר ב"ה עד היום יהודים רבים שטעו לדרך התורה והמצוות התפרסם ויצא לאור על ידי התעוררות אמיתית של יהודי אחד! ומזה תבין ותשכיל עד היכן מגיעה כוחה של האמת!

התבססתי על שיעור של כבוד הרב יוסף מזרחי שליט"א.