הקב"ה פונה אל משה ושולח אותו פעם נוספת אל פרעה, אך הפעם הוא מציין שהוא הכביד את לב פרעה ואת לב עבדיו כדי שהוא יוכל להמשיך ולהפליא מכותיו על מצרים: "וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, בֹּא אֶל-פַּרְעֹה: כִּי-אֲנִי הִכְבַּדְתִּי אֶת-לִבּוֹ, וְאֶת-לֵב עֲבָדָיו, לְמַעַן שִׁתִי אֹתֹתַי אֵלֶּה, בְּקִרְבּוֹ". (בֹּא – בגימטריה ב=2, א=1 ובסה"כ= 3, ללמדנו שנשארו עוד 3 מכות שעתיד הקב"ה להביא על מצרים).
משה ואהרון מגיעים אל פרעה ומבקשים ממנו לשחרר את בני ישראל: "וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, אֶל-פַּרְעֹה, וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו כֹּה-אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי הָעִבְרִים, עַד-מָתַי מֵאַנְתָּ לֵעָנֹת מִפָּנָי; שַׁלַּח עַמִּי, וְיַעַבְדֻנִי. " ובמידה ויתנגד, הקב"ה יביא עליהם מכה נוספת והיא הארבה: "כִּי אִם-מָאֵן אַתָּה, לְשַׁלֵּחַ אֶת-עַמִּי–הִנְנִי מֵבִיא מָחָר אַרְבֶּה, בִּגְבֻלֶךָ. " הארבה נועד להשלים את מכת הברד ולכלות את הצמחייה ששרדה לאחר מכת הברד: "וְאָכַל אֶת-יֶתֶר הַפְּלֵטָה, הַנִּשְׁאֶרֶת לָכֶם מִן-הַבָּרָד, וְאָכַל אֶת-כָּל-הָעֵץ, הַצֹּמֵחַ לָכֶם מִן-הַשָּׂדֶה." מדובר בארבה כבד מאוד: "וּמָלְאוּ בָתֶּיךָ וּבָתֵּי כָל-עֲבָדֶיךָ, וּבָתֵּי כָל-מִצְרַיִם, אֲשֶׁר לֹא-רָאוּ אֲבֹתֶיךָ וַאֲבוֹת אֲבֹתֶיךָ, מִיּוֹם הֱיוֹתָם עַל-הָאֲדָמָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה".
בניגוד לשבע המכות הקודמות שבהן משה חיכה לתגובתו של פרעה, החל מהמכה השמינית יצאו משה ואהרון מבלי להמתין לתגובתו של פרעה: "וַיִּפֶן וַיֵּצֵא, מֵעִם פַּרְעֹה". יציאה מופגנת זו ביטאה את השינוי שחל ביחסי הכוחות ביניהם.
בסופו של דבר הקב"ה מכביד את ליבו של פרעה והוא לא משחרר את בני ישראל. מכת הארבה בלתי נמנעת ומצרים חוטפת מכה כואבת מאוד המשתקפת בתגובתו של פרעה: " וַיְמַהֵר פַּרְעֹה, לִקְרֹא לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן; וַיֹּאמֶר, חָטָאתִי לַיהוָה אֱלֹהֵיכֶם–וְלָכֶם. וְעַתָּה, שָׂא נָא חַטָּאתִי אַךְ הַפַּעַם, וְהַעְתִּירוּ, לַיהוָה אֱלֹהֵיכֶם; וְיָסֵר, מֵעָלַי, רַק, אֶת-הַמָּוֶת הַזֶּה". פרעה מתחנן על נפשו, המכה נעצרת ולמרות זאת הקב"ה מכביד את ליבו: "וַיְחַזֵּק יְהוָה, אֶת-לֵב פַּרְעֹה; וְלֹא שִׁלַּח, אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל."
במכת ארבה חשכה מצרים מרוב הארבה שכיסה אותה. במכה התשיעית, מכת חושך, נוחתת על מצרים אפלה דחוסה ביותר, שאיננה מאפשרת למצרים לנוע ממקומם: "וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, נְטֵה יָדְךָ עַל-הַשָּׁמַיִם, וִיהִי חֹשֶׁךְ, עַל-אֶרֶץ מִצְרָיִם; וְיָמֵשׁ, חֹשֶׁךְ". מדובר בחושך ממשי ולא רק העדר אור. "וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת-יָדוֹ, עַל-הַשָּׁמָיִם; וַיְהִי חֹשֶׁךְ-אֲפֵלָה בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרַיִם, שְׁלֹשֶׁת יָמִים. לֹא-רָאוּ אִישׁ אֶת-אָחִיו, וְלֹא-קָמוּ אִישׁ מִתַּחְתָּיו–שְׁלֹשֶׁת יָמִים". כמו במכות הקודמות, בני ישראל לא נפגעו מהמכות: "וּלְכָל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה אוֹר, בְּמוֹשְׁבֹתָם."
יחד עם זאת, הקב"ה ניצל את היום הראשון של מכת חושך כדי להיפרד מארבע חמישיות של בני ישראל שלמרות סדרת הניסים בחרו להישאר במצרים ולא רצו לצאת עם בני ישראל. ביום הראשון של מכת חושך הם נטמנו וכך נמנע מצב שבו המצרים עלולים לטעון שגם בני ישראל נפגעו.
במכת חושך התחילו המצרים לחוות משהו מן המוות המצפה להם במכת בכורות, אך למרות זאת: "וַיְחַזֵּק יְהוָה, אֶת-לֵב פַּרְעֹה; וְלֹא אָבָה, לְשַׁלְּחָם".
הדרמה מתקרבת לשיאה, כאשר הקב"ה מודיע למשה: "וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, עוֹד נֶגַע אֶחָד אָבִיא עַל-פַּרְעֹה וְעַל-מִצְרַיִם–אַחֲרֵי-כֵן, יְשַׁלַּח אֶתְכֶם מִזֶּה:". משה מודיע לפרעה כי עומדת להגיע מכת המחץ: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר יְהוָה: כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה, אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם וּמֵת כָּל-בְּכוֹר, בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם–מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל-כִּסְאוֹ, עַד בְּכוֹר הַשִּׁפְחָה אֲשֶׁר אַחַר הָרֵחָיִם; וְכֹל, בְּכוֹר בְּהֵמָה וְהָיְתָה צְעָקָה גְדֹלָה, בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרָיִם, אֲשֶׁר כָּמֹהוּ לֹא נִהְיָתָה, וְכָמֹהוּ לֹא תֹסִף. " מכת בכורות עומדת להגיע לכל בית. המוות יגיע לכל בית במצרים.
מהם המסרים בפרשה?
הפרשיות הן אמנם מדברות על דברים שקראו לפני למעלה מ- 3,000 שנה אבל הפסיכולוגיה של האדם היא אותה פסיכולוגיה והאמת של החיים זו אותה אמת, והבורא זה אותו בורא, התכלית של הבריאה לא השתנתה. הדברים הכללים הם אותם דברים. התורה מלמדת אותנו מכל העלילות ומכל הסיפורים המסופרים בתורה, איך באמת הדרך הנכונה להתנהג.
כשמסתכלים על הפרשה רואים דבר שהוא לא כל כך מובן בדרך השכל. ידוע שהקב"ה ברא את האדם ונתן לו בחירה אם להיות צדיק או רשע. התורה אומרת: "רְאֵה נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַיּוֹם, אֶת-הַחַיִּים וְאֶת-הַטּוֹב, וְאֶת-הַמָּוֶת, וְאֶת-הָרָע " (דברים ל, טו). ובהמשך נכתב: "הַעִדֹתִי בָכֶם הַיּוֹם, אֶת-הַשָּׁמַיִם וְאֶת-הָאָרֶץ–הַחַיִּים וְהַמָּוֶת נָתַתִּי לְפָנֶיךָ, הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה; וּבָחַרְתָּ, בַּחַיִּים–לְמַעַן תִּחְיֶה, אַתָּה וְזַרְעֶךָ." (דברים ל, יט) סימן שאפשר לבחור במוות.
עצם זה שיש שכר ועונש זה סימן שאדם בוחר אם לעשות טוב או רע.
עצם זה שהקב"ה שלח נביאים להזהיר את הדור לחזור בתשובה ולהפסיק עם העברות, סימן שזה בידיהם של האנשים. אם אדם היה בעל חיים שחי לפי אינסטינקטים, לא היה טעם להזהיר אותו. אלא מה, הוא היה רובוט ורובוט לא מענישים.
הקב"ה אומר למשה אני שולח אותך לפרעה ובעצם ההצגה מתחילה עכשיו: אתה תזהיר את פרעה, תחזור אליו, תלך, תבוא ובסוף אני אוציא אותך ממצרים במוקדם או במאוחר. הקב"ה כבר אומר למשה: תדע לך שאני מכביד את לב פרעה. פירוש: אני מתערב לו בבחירה. מה זאת אומרת? אנחנו מבינים מהתורה כמו שהרמב"ם כותב בהילכות תשובה: אין שום כוח המשפיע על האדם לא לטוב ולא לרע, אלא האדם בוחר מה לעשות. אבל פה אנחנו רואים שהקב"ה אומר למשה: תראה, אני כבר מכביד את לב פרעה. המפרשים דנו חזק מאוד בסוגיה הזו איך הקב"ה התערב לפרעה בבחירה.
הקב"ה גילה לנו סוד: "פַּלְגֵי־מַ֣יִם לֶב־מֶ֭לֶךְ בְּיַד־יְהוָ֑ה עַֽל־כׇּל־אֲשֶׁ֖ר יַחְפֹּ֣ץ יַטֶּֽנּוּ׃" (משלי כא,א).
מישהו שאחראי על מדינה: מלך, נשיא, ראש ממשלה, גנרל וכיו"ב, אחד כזה הבחירות שלו משפיעות לא רק עליו, אלא משפיעות על כל העם. אם הוא עריץ ואכזר זה לא אומר שרצון השם הוא שכל העם הזה יסבול כי הוא מקבל החלטות שיכולות להרוג את כולם.
אז מה עושים?
הקב"ה גילה לנו שמי שמלך לפעמים אין ברירה וחייבים להתערב לו בבחירה. למה? כי הוא רוצה לבחור ימין, והקב"ה יודע שאם הוא יבחר ימין, העם הזה ילך לעזאזל ואי אפשר להרשות כזה דבר, לכן או שמתערבים לו בבחירה או שהוא נופל משלטונו או שהוא נהיה חולה או שנכנס לקומה או שהורגים אותו. משהו קורה כדי שההמון לא יסבול.
נשאלת השאלה: מדוע הקב"ה מעניש את פרעה ואת מצרים?
לפני זה נשאלת שאלה יותר חזקה והיא: מדוע מענישים את המצרים?
הקב"ה מצפה מהעם שכאשר השליט שלהם הוא רשע, לא ישר ולא הגון, העם חייב להפיל אותו בכל מחיר. אם העם לא מפיל אותו, סימן שהעם מסכים עם מעשיו. עם זה לא חורה לעם מה השליט הרודן שלהם עושה, הם למעשה מסכימים למעשיו, אחרת הם היו מתאספים ויוצאים נגדו ומפגינים ולא משאירים אותו בשלטון לחגוג. במקרה של מצרים, המצרים הולכים לסבול כי הם מתירים לפרעה לעשות ככל העולה על רוחו.
ומדוע פרעה הולך לסבול, הרי הקב"ה מתערב לו בבחירה?
בשביל זה צריך לדעת מה בדיוק קרה בעשרת המכות ואפילו לפני זה.
לפני המכה הראשונה, הקב"ה שלח את משה ואהרון לפרעה. משה השליך את המטה על הארץ והוא נהפך לתנין. תנין זה נחש הזוחל על הארץ. בתגובה המצרים זרקו את המטות וגם הם נהפכו לנחשים. מדוע זה מסופר ? כדי להראות לנו שגם אנשים טמאים יכולים לעשות קסמים. ללמדנו שאדם לא נמדד בכמה קסמים הוא יכול לעשות, אלא אם הוא צדיק, ירא שמיים ותלמיד חכם. מי שעושה כשפים הוא לא אדם קדוש. לאחר מכן המטה של משה בלע את כל המטות של כולם. כאן פרעה היה צריך להתעורר ולהבין שיש כאן את יד השם.
במכת דם, הנילוס נהפך לדם. הנילוס היה האלוהים של המצרים. המצרים סגדו לנילוס. בערך פעם בשנה הנילוס היה עולה על גדותיו ומשקה את שאר הנחלים ונותן למצרים חיים. המצרים בטיפשותם חשבו שזה האלוה. פתאום במכה הראשונה הקב"ה מכה באלוהים שלהם. זה לא רק נזק כלכלי עצום שאין מים במצרים. בזמן מכת דם, היהודים לא נפגעו והיו להם מים. כשהמצרים ניסו לקחת את המים מהיהודים, המים נהפכו לדם. רק כאשר המצרים שילמו ליהודים כסף עבור המים הם יכלו לשתות מים. רק לאחר שהמצרים שילמו על המים הם נשאר מים. כבר במכה הראשונה הקב"ה העשיר את בני ישראל. לא רק שהקב"ה היכה את המצרים בפרנסה, אלא מבחינה מנטאלית-רוחנית הוא מוטט אותם.
במכת בכורות, הקב"ה ביקש מבני ישראל להכין קורבן פסח שהוא כבש. המצרים היו משתחווים לכבשים כמו שההודים משתחווים לפרות. למעשה הקב"ה התכוון שבני ישראל ישחטו את האלוהים של המצרים ויאכלו אותו. זה הצריך אומץ אדיר מצד בני ישראל ולעשות זאת.
בשש המכות הראשונות פרעה בחר להיות עקשן. ממכה שביעית והלאה הקב"ה כבר אמר למשה שהוא סגר את לב פרעה. הרמב"ם כותב: מהו העונש הכי גדול שאדם יכול לקבל בחייו? בדידות, מחלה, עוני, מוות במשפחה, מאסר, גירושין, איבוד ממון? זה לא מה שהרמב"ם אומר.
תשובה: הרמב"ם אומר שסוגרים בפניו את דלתות התשובה. הקב"ה נתן לפרעה שש הזדמנויות. בין מכה למכה היה כחודש ימים. כל חודש מכה חדשה. שישה חודשים הוא מקבל מכות, מצרים מתמוטטת, מפסידה מיליונים, אנשים ממורמים, פרעה בלחץ אטומי אבל הוא לא נשבר. ראה שהמכה נעלמה והוא חוזר להיות עקשן ואכזר. מהמכה השביעית הקב"ה סגר את ליבו והוא השאיר אותו רק כדי להשתמש בו.
איך זה קשור לימינו?
הרמב"ם אומר ככה זה עובד: אדם מגיע לגיל 18 כשהוא חילוני לגמרי. הקב"ה שולח לו חרדי שפוגש אותו במטוס, למשל, שמסביר לו יש בורא לעולם, מעמד הר סיני ומוכיח לו בהוכחות שכליות שיש בורא לעולם, יש שכר ועונש. אדם בגיל 18 מקבל הזדמנות ראשונה. אם הוא חוזר בתשובה, הקב"ה עוזר 100% סיעתא דשמייא, הכל הולך לו חלק: הוא נכנס לישיבה לשנתיים-שלוש, משדכים לו צדיקה ויקים משפחה לתפארת. הכל עובד.
אם הוא לא ייקח את ההזדמנות הזאת, אחרי שנתיים-שלוש תהיה לו הזדמנות נוספת. אם הוא יחזור בתשובה תהיה לו רק 80% סייעתא דשמייא. הוא כבר לא יקבל את מה שהוא יכול היה לקבל בפעם הראשונה. צ'אנס שלישי פחות, צ'אנס רביעי פחות וכך הלאה עד שנגמרים הצ'אנסים. כל פעם שהקב"ה ייתן לו הזדמנות, תהיה לו פחות עזרה.למה לא חטפת בפעם הראשונה?
ביסוס הכתבה על שיעור מאת הרב יוסף מזרחי שליט"א.
הוספת תגובה