תקציר:
זוכי האוסקר מאט דיימון וכריסטיאן בייל מככבים בסרט המבוסס על סיפורם האמיתי של מעצב המכוניות פורץ הדרך קרול שלבי (דיימון) והנהג הבריטי חסר הפחד קן מיילס (בייל), אשר נאבקו יחד בהתערבות תאגידית, בחוקי הפיזיקה ובשדים שלהם עצמם על מנת לבנות מכונית מרוץ מהפכנית עבור יצרנית הרכב פורד ולהתחרות במכוניות השולטות של אנזו פרארי במרוץ 24 השעות של לה מאן בצרפת של 1966.
על ההפקה:
על אף שהסרט מכיל קאסט מבריק היה ברור לכולם מלכתחילה שהסיפור העיקרי הוא מערכת היחסים הדרמטית בין שני כוכבי הסרט, מאט דיימון המגלם את קרול שלבי, וכריסטיאן בייל אשר מגלם את קן מיילס.
כאשר הגיעה השעה לחבר בין הדמות לשחקן, במאי הסרט ג'יימס מנגולד ידע מיד מי יהיו שני הכוכבים שלו: "שניהם כל כך מוכשרים," אומר מנגולד. "הייתה ביניהם אחוות אחים מהיום הראשון על הסט, פשוט יכולת לחוש שזה יתרגם גם למסך."
"הוא כוכב סרטים כל חייו," אומר מנגולד בנוגע לדיימון. "הוא מביא עמו חותמת להצלחה ותהילה שמלווה אותו בזכות קריירה רבת שנים. אך עם זאת, כמו כל אדם ובעיקר כשחקן בשנות הארבעים לחייו הוא נתקל בשאלות כגון: לאן אני הולך? באותה הצורה שקרול שלבי נדרש להתאים את עצמו לחייו החדשים בתחילת הסיפור."
דיימון מספר: "שלבי היה נהג מרוצים מדהים שהגיע לשיאו ואף עבר אותו, אך בשל האירוע הלבבי שעבר הוא איבד עתה את תשוקתו הגדולה ומצא עצמו במרחק נגיעה מחיים אפרוריים בהם הוא נהפך לסוחר מכוניות בעל כורחו. ההזדמנות מפורד הייתה הזדמנות חד פעמית, הסיכון היה בהחלט גבוה עבורו ועבור מיילס, שניהם ידעו שהם עומדים בפני נקודת מפנה בחייהם."
"אני בעיקר הרגשתי חופשי כשחקן, מעצם העובדה שגילמתי דמות מהחיים האמיתיים. יכולתי ללמוד את המניירות שלו, את הצדדים המוגזמים באישיותו, את הקול שלו," מוסיף בייל וממשיך: "יש לך את חופש הפעולה להשתמש בסרטוני וידאו של אותו אדם ואף להזמין אותו לסט הצילומים כדי לדון איתו במהלך הסצנות. אני הרגשתי משוחרר מעצם הידיעה שאני משחק תפקיד בו כל הבחירות שלי בוססו על האדם ולא הונעו מהאגו האישי שלי."
מנגולד שאף ששני הכוכבים שלו יבלו כמה שיותר זמן מאחורי ההגה. "כל הרעיון היה לתת לקאסט לעשות את המרב האפשרי," אומר הבמאי. "שאפתי להעביר את חוויית הנהיגה לצופה בצורה הכי אמיתית שניתן, כאילו הם עצמם ברכב. שומעים את צלילי הברגים מתהדקים ומשתחררים, רואים את שלדת הרכב נעה מטה ומעלה, חשים את שאגת המנוע. הצופה מבין כמה עומס הם שמו על המכוניות שהם בנו וכמה הן היו קרובות להתפרק לרסיסים."
"היום יש לנו מחשבים שעוזרים בעבודת העיצוב," ממשיך מנגולד. "היום אנחנו יכולים מראש לבצע ניסוי במחשב ולהבין האם הרכב יעמוד בזה או לא. הנהגים הללו נכנסו לרכבים שלא ידעו אם הם יגיעו עמם לקו הסיום, לא הייתה דרך לנבא הצלחה או כישלון באמצעות עט ועיפרון, היית חייב פשוט לבנות את הרכב לנהוג בו ולקוות שלא יתפוצץ בשלב מסוים. יש רומנטיקה בנועזות שבלקיחת סיכון שכזה, ולעבוד קשה עבור השאיפות שלך."
הוספת תגובה