אך אם ייכנס לאותו חדר אדם פלוני שהגיע לספר את סיפור חייו, תוך כמה דקות בודדות אצל כל אחד מהחמישים האנשים תתגבש דעה באופן אוטומטי על הנראות הפיזית של האדם, על סיפור חייו, על צורת ההגשה של הסיפור שלו, על האופן בו הוא מדבר וכיוצא בזה, אם הם יתבקשו לכתוב את דעתם על הפלוני, אולי יהא דמיון בין חלק מהדעות אך הן לא יהיו זהות, האם לא כך ?
במקרה כמו של הפלוני, בה לחברי הקבוצה אין הכרות חברתית קודמת או קשר רגשי איתו, סביר להניח שהמשימה שקיבלו להציג את דעתם לא תשפיע על מצב הרוח שלהם. כך גם אנחנו כאשר אנחנו נוקטים עמדה על משהו ניטרלי אנחנו לא מושפעים ממנו באופן ריגשי. מה שכן ישפיע על המצב רוח שלנו, ויכול להשפיע על תחושת האושר שלנו, הם הדעות והעמדות שלנו בנוגע לאירועים שאנו חווים בחיינו. כל עוד הפרשנות שלנו היא טובה וחיובית אז התחושה שנחווה תהא טובה, הבעיה תתחיל כאשר אנחנו מפרשים את האירוע באופן שלילי וממשיכים לחשוב עליו באופן שלילי, וגורמים ליצירת מעגל שמזין את עצמו בלופ של מחשבות שליליות שמייצרות רגשות שליליים שמייצרים הלך רוח שלילי.
דוגמאות למצבים שעלולים לגרום לנו למחשבות שליליות יש אינספור אנו חווים אותם על בסיס יומיומי, מצבים כמו: נעלבתי כי החברה שלי לא ענתה להודעת הוואצאפ שלי, התעצבנתי כי הבן שלי לא רוצה לבוא לעזור לי בקניות, רתחתי על הבוס שלי כי הוא עדיין לא חזר אליי באימייל עם החלטה, העציב אותי שלא זכיתי בקידום בעבודה, הרגשתי תסכול עצום שפטרו אותי מהעבודה וכדומה. כל אחד מהמקרים האילו יכולים להניב קשת של דעות, עמדות ורגשות סובייקטיביים כלפי העצמי שלנו וכלפי מי שיש לנו מולו אינטראקציה, אך האם באמת נוכל לומר בוודאות שמה שאנחנו חושבים בנוגע לאותם מצבים הוא נכון? הוא ודאי? הוא האמת ?
אולי החברה לא ענתה לוואצאפ כי היא בדיוק נקעה את הרגל והיא בדרכה למוקד רפואי? אולי טוב שהבוס שלי עדיין לא חזר אליי באימייל, כי בינתיים עלה לי רעיון מבריק יותר למה שהוא ביקש ועכשיו אספיק לשלוח אימייל מעודכן ? אולי זה דבר טוב הפיטורים מהעבודה, כי לא היה אומץ להתפטר, ועכשיו אוכל סוף סוף למצוא עבודה שאני באמת אוהבת? ואולי ? ואולי ? ואולי? אם נעצור לרגע אולי נוכל באמת לגלות את הטוב במה שאנחנו חושבים שהוא אולי רע ? אם נסתכל על התמונה הרחבה, אנחנו יכולים לגלות שאנחנו לא באמת יכולים לדעת מה טוב ומה רע, והנה גם והנה גם סיפור זן* שממחיש בצורה נפלאה את הנקודה.
הסיפור הוא על איש זקן ועני מאד שהיה בעל סוס לבן ויפהפה, שאפילו המלך קינא בו והציע לו כסף רב עבורו, כשהמלך הציע לאיש לרכוש את הסוס, אמר האיש: "בעבורי זה איננו סוס, זה אדם. ואיך ניתן למכור אדם או חבר?" למרות עוניו הרב מעולם לא מכר האיש את סוסו. יום אחד גילה שהסוס נעלם. התכנסו אנשי הכפר ואמרו, "זקן טיפש, ידענו שיום אחד יגנבו את סוסך, מוטב היה לו מכרת אותו, איזה בזבוז".בואו לא נרחיק לכת,", אמר הזקן, "נוכל רק לומר שהסוס איננו באורווה. זוהי עובדה. אם זה אסון או מזל -טוב, אינני יודע, מי יודע מה יקרה מחר?" אנשי הכפר לעגו לו. הם חשבו שהזקן קצת משוגע, אולם לילה אחד, מקץ שבועיים חזר הסוס, הוא לא נגנב, אלא ברח, ולא זו בלבד שחזר, אלא הביא עימו תריסר סוסי פרא. ושוב התכנסו האנשים ואמרו. "צדקת, איש זקן, אין זה אסון אלא מזל -טוב". "שוב אתם נסחפים", אמר הזקן "תוכלו רק לומר שהסוס שב. מי יודע אם זה מזל- טוב או לא? אתם קוראים רק מילה מתוך משפט וכיצד יש ביכולתכם לשפוט את הספר כולו?"
הפעם לא יכלו אנשי הכפר לומר דבר, אולם בתוכם האמינו שהוא טועה. הרי היו לו עתה שנים עשרה סוסים יפהפיים.
לזקן היה בן שהחל לאמן את הסוסים, לאחר שבוע נפל הבן מאחד הסוסים ושבר את שתי רגליו. שוב התכנסו אנשי הכפר ואמרו: "איזה חוסר מזל, בנך יחידך שבר את שתי רגליו, ובגילך הוא המשענת שלך, עכשיו אתה עני יותר מתמיד." אמר הזקן: איש אינו יודע אם זה אסון או מזל- טוב. החיים באים בחלקים, ולעולם איננו יודעים יותר מכך. לאחר כשבועיים פרצה מלחמה באותה מדינה וכל הגברים הצעירים גויסו לצבא ורק בנו של הזקן לא גויס. אנשי הכפר בכו והתלוננו, משום שזו הייתה מלחמה חסרת תקווה והם ידעו שרוב הבנים לא יחזרו. "צדקת איש זקן. זה היה מזל- טוב למרות נכותו הבן שלך עדיין יישאר איתך ובנינו הלכו לתמיד." אמר הזקן. "תוכלו רק לומר שבניכם נאלצו להתגייס לצבא ושבני לא. רק אלוהים יודע האם זה אסון או מזל טוב שדבר זה התרחש…
לסיכום, אם נוכל לאפשר לעצמנו לעצור לרגע את האוטומט שמפעיל את המחשבות שלנו, ולהביט באירועים של חיינו עם נקודת מבט ניטרלית ורחבה יותר, במקום במושגים צרים של מזל-טוב או אסון, נכון או לא נכון, טוב או רע, נוכל להתמסר לסוג חדש של הרגלי מחשבה, שיכולים להוביל אותו להלך רוח רגוע יותר שישפיע על תחושת האושר שלנו. מחשבה ניטרלית כזו שתאפשר לנו לשחרר דעות ושיפוטיות על המצבים בחיינו ולקבל אותם כפי שהם, ולהבין שלכל דבר יש עת ומקום ולכל דבר יש את זמנו. נקודת מבט רחבה וניטרלית תאפשר לנו לשמור על מערכת רגשית רגועה ושלווה יותר, ועל הלך רוח רגוע יותר ומאושר יותר.
הכותבת היא אמא לשלוש בנות, יועצת ומפתחת בשיטת FeelO גישה לחיים הפועלת לקידום תפיסת אושר מודעת ויישומית, ומחברת "סוד המילים הקסומות" ספר לילדים ולמשפחה העוסק בהקניית ערכים מקדמי אושר ותקשורת מקרבת.
www.maagalim-m.com | calanit@maagalim-m.com
*נאסף מתוך ספרה של מאבל כץ
הוספת תגובה