את סתוית אייל, גילוי נאות, הכרתי כבר לפני שנים אחדות, בכובעה האחר כמעצבת מטבחי יוקרה, ולתכשיטים שלה נחשפתי לאחרונה. אייל שהשיקה בשנת 2020 בלב סערת הקורונה את המותג שלה Fall in May, בחרה לממש את עצמה באמצעות יריית נוסטלגיה לבטן. אייל, חובבת וינטאג', בחרה לעצב ליין תכשיטים בקונספט נוסטלגי שבעיקר מתכתב עם דמויות אגדתיות משנות החמישים של המאה עשרים – אודרי הפבורן, ליז טיילור מחד, ומן ההווה שימוש באלמנטים ארכיטקטוניים ועיצוב אופנה עכשווית.
כל אלה מתגבשים בעבודה נפלאה בזהב, אבנים יקרות ויהלומים – בצבעי מתכת עזים- כסופים ומוזהבים. הצילום של אייל עונדת את התכשיטים מריץ אותי מיד לעיין בביוגרפיה של הפבורן. הסיפור שלה שואב אותך מיד לקריאה בילדות מורכבת, באירופה ובאנגליה לסירוגין בשנות השלושים והארבעים, עם אב שתמך במפלגה הפשיסטית הבריטית בראשות של אותו תמהוני אוסוולד מוזלי, ואשר עם פריצת מלחמת העולם השניה, הראו לו הבריטים שאין באמת קארט בלאנש לפשיסטים בממלכה המאוחדת.
אמה של הפבורן שהתגרשה מאביה, נסעה עם אודרי הצעירה להולנד, ואז השתיים מצאו עצמן בלב המלחמה, הכיבוש הנאצי והשחרור בעיר האגדית – ארנהם, אותה עיר מפורסמת בה נכשל אחד מן הכשלונות המפוארים של בעלות הברית לתקוע יתד בלב אירופה הכבושה. הפבורן שחוותה את כל אלה, המשיכה לשאת את הזכרון הזה במהלך חייה, גם כשכיכבה לצד פרד אסטר, גרי קופר ועשתה את ארוחת בוקר בטיפאני הידוע בשנת 1961, ועד למותה בשנת 1992 לא לפני .
יש משהו עמוק ומהורהר באנשים שחוו את מרביתה של המאה העשרים- אלה שראו את הסדר העולמי קורס פעם ופעמיים. משהו בדמויות שחור לבן האלה, ובעיקר בנשים האלה עם המבט העמוק והמצועף. כל אלה נכנסים באופן כלשהו ליצירה של אייל.
ואכן, יש משהו בעיצוב של אייל שמותיר אותך פעור פה. בצילום דמותה עוטה מטפחת של שנות החמישים עם תכשיטיה היא מצליחה לומר אמירה חדשה עם קריצה נוסטלגית והשילוב גורם לך תמיד להיעצר ולהגיד – "רגע, תני רגע לראות". בעבור גבר ממוצע שלא ממש מבין בתכשיטים זהו רגע של התפעמות.
אלה לא סתם תכשיטים, זהו עומק, זו שירה, זהו רפרנס לעולם שלם שהיה ונעלם. העולם של הורי הורי. כשפגשתי בעבודות של אייל לא יכולתי שלא להביט דקות ארוכות בהתבוננות של גבר, עם אינסטינקט סקרן של ילד, בפלאק מוזהב שנראה במבט ראשון כמשהו שמתכתב עם הדיסקית האישית מימי הצבא, אבל עשוי ממלבן מעוצב ומוזהב ונושא את שמה של עונדת התכשיט על צווארה.
מנגד, זוג טבעות שנראות כמו אלמנט מיאנדר – כמו אבני מרצפת משולבות היטב, ומזכירים קרקע לאחר רעידת אדמה, עם קווים מבוקעים, ברורים ודרמטיים, ועם גימור ועיצוב במה שסתוית מכנה בתבונה והתבוננות – מורפולוגיה נשית, והכל בניחוח אותן כוכבניות קולנוע מימי תור הזהב של אולפני MGM.
אורון שוורץ הוא עורך-דין, כותב ומגיש הפודקסט "משפט חוזר" בתאגיד השידור "כאן", ארכיאולוג וטייס בתחום התעופה הקלה.
הוספת תגובה