בימים אלו מוצגת בספרייה המרכזית ע"ש סוראסקי באוניברסיטת תל אביב תערוכה ייחודית בשם "יוצרים דפים" (אוצרת: גליה שכטר) ובה משתתפים 20 אומנים ואומניות – ציירים, פסלים, סופרים, משוררים וצלמים מהארץ ומהעולם: תלמה שולץ, איה סומך, אורית צבי הרפז, ענת דור, אורי הייבלום, יהורם גלילי, רונית נוביק, ד"ר אסתר קאפח, טל בצלאל, שיינה כהן, נטע ענבר סבן, מיכל פרי, אורית ירון, ורד גרנדיר פרוכטמן, ד"ר רחלי אברהם איתן, ציפי שחרור, אודליה יהודיין, אולגה סניסרנקו, יולי פורטוגלי קושניר וגליה שכטר.
באירוע הפתיחה של התערוכה "יוצרים דפים", שנפתחה לאחרונה בספרייה המרכזית ע"ש סוראסקי באוניברסיטת תל אביב, השתתפו אומנים ואומניות המציגים בתערוכה, ואף הושק ספר השירה החדש "נמר פרא בברצלונה" (ספרי ניב) שהוציאה לאור גליה שכטר. את האירוע תנחה רונית נוביק, שגם הופיעה עם שירים. נשאו ברכות: מיכאלה לוין שמיר, חברת ועדת התרבות, החינוך וקליטת עלייה בעיריית תל אביב-יפו, יו"ר איגוד הסופרות והסופרים העבריים עו"ד צביקה ניר. נשאו דברים על הספר "נמר פרא מברצלונה": המשוררת והסופרת ציפי שחרור, ודליס, חברת ועד המנהל ויו"ר ועדת קבלת חברים חדשים באגודת הסופרות והסופרים העבריים בישראל. באירוע הקריאו שירים יהורם גלילי, ענת דור, ד"ר רחלי אברהם איתן ואיה סומך. את האירוע ליווה המוזיקאי בן גראד. התערוכה תוצג עד 20.8 וכל היצירות המוצגות בה מוצעות למכירה.
שכטר: "עבורי כאוצרת וכאומנית התערוכה 'יוצרים דפים' היא סגירת מעגל ופתיחת מעגל הקונספט מחבר כמה עמדות וכמה רבדים. התערוכה מייצגת את אבני היסוד, האני מאמין והערכים של כל יוצר, כשכל אומן מביא עימו: תפיסת עולם והתנסחויות אחרות, חקירה ושפה המייצגות את החיפוש וערכי חיים שמהם הוא שואב. התערוכה מייצגת גם את דרכי, שהתחילה בשנת 1987 בתערוכה 'מבעד למילים' שאותה אצרתי ובזמנו נחשבה לפריצת דרך באומנות הישראלית וחלק ממחקר ארוך שנעשה בתחום זה ובו השתתפו טקסטים, ציורים, רישומים ושרבוטים של זלדה, רוני סומק, לאה גולדברג, אורי צבי גרינברג ואחרים. החיבור בין המדיות התחיל בניו-יורק במופע של BLUE MAN GROUP וגם המופעים של לורי אנדרסון העוסקים במתח שבין השפות. התערוכה הנוכחית עוסקת במרחבי השפה כהמשך לפריצת הדרך שהתקיימה בתערוכה 'מבעד למילים', שאז עוררה שיח בקרב מבקרי האומנות כמו: רותי דירקטור אוצרת מוזיאון תל אביב, רפי לביא, חזי לסקלי ואחרים".
כאמור, בתערוכה משתתפים אומנים ואומניות מכל המדיות, כולל כאלה שהוציאו לאור ספרים חדשים בימים אלו: המשוררת, הסופרת והאומנית מיכל פרי שהוציאה לאור את ספרה "מרחב זמן שאבד"; המשורר והסופר יהורם גלילי שהוציא מהדורה שלישית ומעודכנת לספרו "פוטו מלחמה" (הוצאת ארגמן מיטב) שבחלק משיריו מתייחס לשבעה באוקטובר ולמה שהתרחש לאחר מכן; הפסיכולוגית והסופרת נטע ענבר סבן שבימים אלו מוציאה לאור את ספרה "נשבר לי הלב, תעזרו לי – טיפול פסיכולוגי בילדים ובנוער" (גלילי הוצאה לאור) מציגה טקסט ספרותי על הפסיפס של הקולות שבגינתה; ד"ר אסתר קפאח שהוציאה לאור את ספרה "מטוטלת" (הוצאת סטימצקי); ציפי שחרור שהוציאה לאור את ספרה "משוררת" (בית-עקד ספרים), האומנית רונית נוביק שהציגה תערוכת יחיד בבית ציוני אמריקה; האומנית, המשוררת והסופרת גליה שכטר שספרה "נמר פרא בברצלונה" (ספרי ניב) נולד מתוך התמודדות אישית שלה עם עולם שבו התמימות נסדקה; המשוררת והסופרת ד"ר רחלי אברהם איתן שלאחרונה הוציאה לאור את ספרה "כמעט בית" (שבילי אור ועמדה) שמציגה משיריה בחיבור לדימוי ויזואלי; האומנית והמשוררת אודליה יהודיין מציגה ציורים עם כתב; האומנית והסופרת ורד גרנדיר פרוכטמן שמציגה ציורי נשים צבעוניות המתייחסים ל-7.10.23; יולי פורטוגלי קושניר שמציגה פרויקט אומנותי ייחודי בשם "דמנציה יקירתי" שהחל עם מות האם ונמשך שלוש שנים; אורית ירון מציגה פסלים כחלק מריפוי והתמודדות עם סרטן השד שעברה דמויות של נשים שלדבריה הן חלק מהקסם של הפיסול ואמנים נוספים.
התערוכה "יוצרים דפים" כוללת מגוון עשיר של טכניקות ושפות וסיפורי חיים של כל יוצר ויוצרת. שכטר: "כיום אי אפשר לקיים במה תרבותית ללא התייחסות לאסון ולטראומה שפקדו אותנו. עבורי כמטפלת באומנות וכמדריכה שהובילה בכנס י.ה.ת. הארגון הישראלי ליצירה והבעה כיו"ר הכנס 'כלים שלובים' – התפר המחבר אומנות ותרפיה באומנות שדות ריפוי אלו חשובים וניכרים בעבודות. זו תקוותנו לחברה מתוקנת ובוודאי כעת כשאנו בתוך הטראומה. בחירת העבודות לתערוכה נעשתה על פי הנושא והקונספט של התערוכה ולפי הבשלות האומנותית של כל יוצר. הספרייה המרכזית ע"ש סוראסקי מהווה מוקד מרכזי לקהילת אוניברסיטת תל אביב ולקהל הרחב. כחלק מהתפיסה משמשת הספרייה גם כמוקד למפגשי תרבות, להרצאות מגוונות ולתערוכות המוצגות במבואת הספרייה. התערוכה מתאימה מאוד לספרייה בכל הנוגע לעיסוק בשירים בנושא ארספואטיקה ועוד".
שכטר מספרת על חיבורה האישי כאומנית רב-תחומית, כסופרת, כמשוררת וכאוצרת לנושא המרכזי של התערוכה ולספרה החדש. שכטר: "התערוכה 'יוצרים דפים' וגם הספר 'נמר פרא בברצלונה' הם עבורי הנחת יסודות נוספים לשפה הבניתחומית – שפה שכיוצרת אני עוסקת בה מזה שנים רבות בציור ובכתיבה. יצאתי לדרך זו בנעוריי המוקדמים לאחר מותם של סבי אבא שכטר ואבי ישראל שהיווה עמודי תווך בחיי. האובדן התנסח ביצירותיי, בציור ובשירה. כשהייתי ממש בסיום שנות לימודי האומנות כבר אצרתי את התערוכה הראשונה בנושא זה. ספרי החדש הוא עדות לשפה הבינתחומית ועוסק בקשר שבין המילה הכתובה לדימוי הוויזואלי, שהן השפות שלי כיוצרת. בתחילת הספר אני מספרת על נסיעה שעשיתי עם חברה, מנהלת מגמת צילום, למשרדו של שמעון פרס כדי לקבל את ברכתו לתוכנית השלום שיצרנו שעסקה בכלים ובשפה הבינתחומית ובעבודה עם תלמידים על נושאים כמו: למידה של שפת השלום, שיתוף פעולה ויחסי גומלין. במשך שנים לימדנו את שפה זו במגזר היהודי וגם במגזר הערבי. בכתיבת הספר 'נמר פרא בברצלונה' עברתי טרספורמציה רבת עוצמה בעזרת הכתיבה. הספר פונה להורים לילדים לאומנים ומוגדר כספר בחינוך, פרוזה ושירה. כאומנית היה לי חשוב לשמור על התום, שזו מתנת הילדות שלי מהאהבה שהקיפה את ילדותי – הידע, השפה והכוחות של האומנות הם הרבה מעבר למלחמות אישיות ופוליטיות, ומהווים במה לחברה שפויה שמדברת בערכים ובקודים אנושיים. אנו נמצאים בשלוש שנים קשות ביותר, ובמלחמת חרבות ברזל כשהמילים בשפה עדיין לא קיימות לתקופה זו. מי שיאבד את העוגן, את עמוד השדרה ואת אבני היסוד של חייו לחברה מתוקנת – ימצא את עצמו מרוקן מתוכן, וזו המלחמה האמיתית".
בספר השירים "דבש, ים וזהב" של גליה שכטר מופיע על הכריכה צילום שלה אוחזת בארנב. "למי שלא מבין באומנות זה נראה כמו מה היא עושה? אולם עבור אוצרים ואנשי אומנות זו מחווה ליוזף בויס, אומן נודע שעבר תאונה קשה וכמעט איבד את חייו. שמרו עליו והגנו עליו, ומאז הוא הצליח ליצור מיצגים עם ארנב ודבש כחלק מהריפוי. אני מזדהה עימו מאוד, ועבודה זו הוצגה בתערוכה גדולה של האומנות הישראלית בתל אביב שכללה מחוות לאומנים. האומנות והבמה שאני יוצרת מבקשות לתת מענה חברתי לקולה של הצעקה החבויה בכל אחד מאיתנו להיות אדם – להיות אנושי. תהליכי החיים של כולנו מלווים בשמחה, באושר ובכאב, וזה לא נחסך ולא נמנע מאף בן אנוש. הספר מייצג את מלחמתי האישית במסע שהשפה הבינתחומית מדברת דרכי ומובילה את הקורא בין הצללים והחושך לאור ולתקווה. ההמנון שלנו כמדינה נקרא 'התקווה', וזה הבסיס של הקיום של העם שלנו התקווה. האומנות והתרבות כאן גם בגלל התקווה ככוח חיים רב עוצמה".
בספרה "נמר פרא בברצלונה" עוסקת גליה שכטר גם באהבות היפות השזורות בחייה, כמו גם בדיאלוג ובאהבה זוגית שיצרה את כוחו של הנמר. "ב-7.10.23 היינו בטיול זוגי בברצלונה ליבנת ואני והחזרה הייתה בטיסת לילה, טיסת חירום בזמן מלחמה. בתוך הקסם והיופי של הפירנאים קיבלנו צילומים של הטילים והאזעקות ומיד התארגנו לשוב לארץ, שהייתה במצב של מלחמה. הספר עוסק גם במאורעות מלחמת חרבות ברזל, ובציורים ובשירים בספר ניתן למצוא את היופי והכיעור, הפרא והתום, החלום וההגשמה של הארץ הזאת. המסר המרכזי של הספר הוא בחירה בדרכי שלום באהבה כנגד נקמה ורוע, והוא מיועד לאנשי חינוך, אימהות, ילדים , אנשי אומנות ועוד. הוא מציע פיתרון של שיח והידברות כנגד מנגנונים של כוח. בעקבות האסון של ה-7.10 נכונו לנו שינויים ותמורות, וזה יביא עימו תהליכים נוספים שכאוצרת אני מנסה להיות קשובה להם ולתת מענה לאומנים, לאומניות ולקהל שמגיע לתערוכות", היא אומרת לסיום.
התערוכה "דפים יוצרים" (אוצרת: גליה שכטר) מוצגת עד 20.8 בספרייה המרכזית ע"ש סוראסקי באוניברסיטת תל אביב.
מאת יהורם גלילי
הוספת תגובה