אני מכירה אישית גם סיפורי סטוצים שהתפתחו לרומן וחתונות אבל למה לקחת סיכון? מדוע לא לחכות דייט או שניים? הרי רוב הפעמים זה מסתיים שהוא/היא נעלמים עוד באמצע הלילה בלי טלפון של אחרי. אנו דור של נשים מועצמות וגברים מבולבלים. אנו לא הדור הצעיר שמתרגש וחי מאימוגים ו"חחחח" כמו הילדים שלנו. הם דור הטכנולוגיה, האינסטאנס והאינסטוש. גדלים לשפת קודים וטבלטים. דור שחשוף להכל: לסקס חופשי, לתקשורת שמציגה את כל המרחב המגדרי והפליימורי.
אנו דור הסנדוויץ שעדיין מתרגש מזה שאוחזים ידיים בראשיתו של קשר, שמשאירים לנו פתקי חיזור כתובים ולא רק אימוג'ים בפון. גדלנו על ספרי ילדים קלאסיים שבהם אבא בעבודה ומפרנס את הבית, ואמא מבשלת במטבח ומטפלת בילדים. גדלנו על ספרי מופת וסרטי אהבה הירואיים שמשחקי החיזור בהם היו תרכיז הדרמה. על סיפורי אגדות שבהם הכל אפשרי. הסקס היה חותמת לזוגיות.
אז למה באמת למהר להיכנס למיטה?
כי הוא יעלם אם לא תיעני לו? (אגב, יש נשים שנעלמות בדיוק מאותה הסיבה). אם תכנסי איתו למיטה במהירות תכבשי אותו? לא תאפשרי לאישה אחרת לצוד אותו לפנייך? כן בתקופה זו הנשים הן הכובשות. הגברים איבדו את התפקיד הכי שורשי שלהם- לצוד ולכבוש. לא פלא שהשינוי הזה יוצר בלבול נפשי.
רוצים סקס במפגש ראשון כי החיים קצרים וצריך למצות כל רגע?
ומה קורה אחר כך? אחר תקופת סערות הגוף וההתאהבות? שיושבים לשוחח ומבינים שמבעד לסקס יש נפשות שונות עם צרכים וערכים שונים? ההתמודדות האמתית ביחסים נמדדת בעיקר כשההתאהבות נמהלת בשגרה ונותרים עם האהבה וההערכה אחד של השני, מה שנבנה לאט ועם הזמן. כשהסקס הוא תוספת מדהימה לחברות. כשההערכה היא הדדית. זה שהוא שולח פרחים בווטסאפ זה לא חיזור אלא הקלות הבלתי נסבלת של יחסים. כשמשקיעים זה בזו זמן, כסף, פינוק, הפתעות, הקשבה, תשומת לב – אין את הדרייב לקום וללכת כל כך מהר אלא אם זה באמת לא מתאים.
"ואם נגלה שאין התאמה מינית?
ריח, טעם, גודל… פטישים…? לא חבל על הזמן? לא עדיף לגלות כבר במפגש הראשון?" נו… לא אומרת להמתין שנה, אבל כשאין 'בונד' (חיבור, קשר) רגשי אמתי- הסקס יהיה בהתאם- חיבור יצרי גופני בלבד. הקסם נמוג. התכתבות ראשונית, המתנה, שיחה, יוצרים ריגוש אמיתי. הסקס הוא קודם כל בראש. חיבור מיני טוב מתפתח עם הזמן, לוקח זמן להכיר, להיפתח, לסמוך, ללמוד מה כל אחד אוהב ומעדיף. בניית אינטימיות היא הדבר המשמעותי. משתפת אתכם במשפט המקסים בספר 'פו הדב': "השנייה של לפני אכילת הדבש- היא שנייה שאין שנייה לה"!
שבוע מהמם
רונית נוביק, מנטורית ואמנית רב תחומית
אהבתי, צודקת
כתבה נהדרת!
תובנות מצוינות!!
עכשיו נשאר רק ליישם
🙂