ממנטו מוקדש לזכרה של הרקדנית היהודיה פרנצ'סקה מאן, שנרצחה באושוויץ. בסדרה של תמונות מעלה נדיה טימופייבה את סיפור חייה המרתק של פרנצ'סקה. מראשית ימיה על הבמה, החיים בוורשה התוססת ועם בני משפחת מאן, פלישת הנאצים לוורשה והחיים בגטו ועד למותה של הגיבורה במחנה ההשמדה.
זו יצירה מרגשת מאת הכוריאוגרפית נדיה טימופייבה המביאה לבמה סיפור חיים לא מוכר מימי המלחמה ההיא, המתקשר לעולם המחול. באמצעות המחול נחשפת בפני הקהל דמותה של הרקדנית המיוחדת, וסיפור חייה ומותה.
במופע נוטלים חלק -12 רקדני הלהקה, שהשתתפו במופעים הקודמים של הלהקה: "אילוף הסוררת" (2017) ו"כנר על הגג" (2018) ועוד. שני המופעים זכו לביקורות נלהבות ממבקרי מחול ותיאטרון ולתשואות הקהל ברחבי הארץ.
נדיה טימופייבה הזמינה את אדם גרינפלד, נכה צה"ל על כיסא גלגלים, לגלם את דמותו של אביה של הגיבורה. אדם גרינפלד הוא בעל ניסיון רב בפרויקטים מיוחדים בתחום המחול, וזכה במספר תחרויות מיוחדות.
פס קול המופע מורכב ממספר יצירות בהן יצירתו של מוריס ראוול, "כוכבים צהובים", יצירתו של איסאק שוורץ (רוסיה) ועוד.
טימופייבה, בלרינה בעברה, בודקת ביצירה זו ככוריאוגרפית כיצד הופכת רקדנית בלט, אישה צעירה, ללוחמת קשוחה. לדבריה, האופי של מאן התגבש לאורך שנים בעבודה סיזיפית שכללה התגברות על כאבים פיזיים למען השגת המטרה – להיות בלרינה מקצועית. סיפורה של פרנצ'סקה מאן הוא אחד הסיפורים המדהימים והמרגשים, שעד כה לא נחשף לקהל הרחב בארץ ובחו"ל. ההחלטה לצור את המופע הזה נולדה אצל טימופייבה מריבוי התקריות האנטישמיות הרבות ברחבי העולם בימינו המעלות שוב ושוב את נושא השואה ומותירות אותו כפצע שנוכח תדיר בחברה הישראלית.
אודות הבלרינה פרנצ'סקה מאן:
נולדה בוורשה בשנת 1917 למשפחה יהודית. החל לגלות עניין במחול בגיל צעיר ולמדה אצל מיטב המורים בפולין. מאן הייתה בעלת אופי אנרגטי, שאפתנית וחרוצה, ונחשבה לאחת מרקדניות הבלט היפות והמבטיחות בדורה בפולין, גם ברפרטואר הקלאסי וגם במודרני. בגיל 22 זכתה במקום הרביעי בתחרות בינלאומית בבריסל תחרות בה נטלו חלק מיטב הרקדנים הצעירים מהעולם כולו. היא הופיעה במועדון "פמינה", ובתחילת מלחמת העולם השנייה עבדה כרקדנית במועדון הלילה הידוע The Melody Palace, עד שלא הורשתה לרקוד עוד לאחר שהועברה לגטו וורשה. ב-23 באוקטובר 1943
נורתה למוות במחנה ההשמדה אושוויץ.
לפני מותה הועברה עם 1,700 יהודים פולנים, בעלי דרכונים זרים, אל מתחם נפרד. נאמר להם שהם נלקחים למחנה העברה קטן בשם ברגאו ליד דרזדן על מנת להחליפם בשבויי מלחמה גרמנים, וכי משם ימשיכו לשוויץ. לקחו אותם למלתחה הסמוכה לתא הגזים (קרמטוריום II) וציוו עליהם להתפשט.
על מה שאירע לאחר מכן לפרנצ'סקה מאן, ישנן שתי גרסאות. נדיה טימופייבה התרשמה מאוד מהסיפור הטרגי של מאן והחליטה להעלות מופע מיוחד על עלילות חייה. טימופייבה בחרה באחת הגרסאות, לפיה כאשר החלה מאן להתפשט באיטיות, בתנועות ריקוד מפתות. הקצינים הנאצים עמדו מולה מבולבלים. מאן התקרבה אל אחד הקצינים וכמו רקדה בשבילו. בתוך כך היא הסתערה עליו, חטפה את נשקו וירתה לעברו שלוש יריות, שמהן נפגעו שני קצינים נאצים. אירוע זה, שבו ירתה אסירה בשני שומרים, הוא מהפעולות יוצאות הדופן ביותר של ההתנגדות באושוויץ-בירקנאו.
אודות הכוריאוגרפית נדיה טימופייבה:
בוגרת האקדמיה לבלט של הבולשוי במוסקבה. בתום לימודיה הוזמנה להצטרף כסולנית ראשית לתיאטרון הקרמלין שם החלה את דרכה בתפקיד ליידי מקבת, שנוצר שנים קודם לכן על ידי המלחין קיריל מולצ'אנוב והכוריאוגרף ולדימיר וסילייב, עבור אמה, הפרימה בלרינה, נינה טימופייבה.
בשנת 1992, שנה לאחר עלייתה לישראל, זכתה נדיה טימופייבה בפרס הראשון בתחרות מיה ארבטובה לבלט. במקביל לימדה בלט, בין היתר, באקדמיה למוזיקה ולמחול ע"ש רובין בירושלים, שם גם שימשה כאסיסטנטית של אמה. בין השנים 2004-2006 רקדה נדיה כסולנית בלהקתו של ואלרי פאנוב באשדוד.
בשנת 2004 ייסדה בשיתוף עם אמה–נינה טימופייבה, בלרינה אגדית של המאה ה- 20 את בית הספר לבלט ירושלים, בו לימדה ובמסגרתו גם הופיעה. משנת 2006, עם פרישתה של נינה טימופייבה, לקחה על עצמה נדיה את הניהול אמנותי של בית הספר לצד ההוראה.
בשנת 2008 הקימה בשיתוף עם מרינה נאמן (מנכ"לית) את להקת בלט ירושלים בה רקדה כסולנית ראשית עד לשנת 2012 ועבורה גם יצרה לאורך השנים עבודות כוריאוגרפיות רבות. כיום משמשת נדיה במקביל כמנהלת אמנותית של בית הספר והלהקה. בשנת 2014 הוענק לטימופייבה פרס שרת העלייה והקליטה ע"ש יורי שטרן על הצטיינות והישגים בתחום התרבות שיש בהם תרומה מיוחדת לחברה ולתרבות הישראלית.
2008-2018 יצירת מופעים וקומפוזיציות בתחום בלט ניאו-קלאסי ועכשווי:
"רועת הצאן ומנקה הארובות" על-פי אגדת אנדרסן. לבני נוער וילדים. בלט "מנפרד" על פי פואמה של לורד ביירון. בלט "אלגוריה" על פי פואמה דנטה אליגיירי. "פאזל", "הפגישה האחרונה", קלאס-קונצרט ועוד. יצירותיה של טימופייבה הוצגו בפסטיבלים שונים בארץ ובחו"ל, בתחרויות בין לאומיות ומקומיות.
אודות להקת בלט ירושלים:
בשנה שעברה חגגה הלהק בלט ירושלים עשור לקיומה. להקת בלט ירושלים מיצבה את עצמה כגוף בולט בפסיפס התרבותי של ירושלים – גוף צעיר ואיכותי בתחום הבלט הקלאסי, הניאו- קלאסי והמחול העכשווי. ב-2008 נוסדה הלהקה על ידי המנהלת האמנותית נדיה טימופייבה והמנכ"לית מרינה נאמן. הלהקה מתבססת על רקדנים בוגרי בית הספר לבלט ירושלים ורקדנים וותיקים מכל הארץ. הלהקה מוכרת כגוף המקצועי ונתמכת על ידי משרד התרבות והספורט ואגף התרבות של עיריית ירושלים. בעשר שנות קיומה העלתה להקת בלט ירושלים כמה מופעים בתוכניות מגוונות ועשירות.
מופעי הבכורה של בלט ירושלים הועלו בפסטיבלים שונים ובמרכז סוזן דלל בתל אביב. בין המופעים האלה הועלו גם עבודות של יוצרים ישראלים צעירים בתחום הבלט העכשווי. הופעות הלהקה זכו לתהודה ארצית רחבה ולביקורות מחמיאות. בשנים אחרונות נחשפו בלהקת בלט ירושלים כמה רקדנים צעירים ומוכשרים, בוגרי בית הספר לבלט ירושלים ע"ש נינה טימופייבה (מייסדת ביה"ס), ובתוך זמן קצר זכו בתחרויות ארציות ובין-לאומיות. ביוני 2017 השתתפה להקת בלט ירושלים בפסטיבל הבין-לאומי ברוסיה ע"ש יקטרינה מקסימובה, הבלרינה האגדית של המאה העשרים, וזכתה לשבחים נלהבים מהמבקרים ומאנשי מקצוע ולמחיאות כפיים סוערות מהקהל.
באותה שנה אירח בלט ירושלים בבנייני האומה ערב גאלה חגיגי בהשתתפות כוכבי הבלט העולמי לזכרה של נינה טימופייבה, מייסדת בית הספר לבלט ירושלים, שהייתה פרימה בלרינה של תיאטרון הבולשוי. המופע ואירוח אמני הבלט המובילים בעולם התאפשרו בזכות תמיכתה של רל"י (הרשות לפיתוח ירושלים). באותה שנה העלתה הלהקה בהצלחה רבה גם המופע החדש "אילוף הסוררת", על-פי הקומדיה של שייקספיר. ב- 2018 לציון עשור להקמת הלהקה עלה המופע "כנר על על הגג" שזכה לביקורות טובות של מבקרי המחול ושל אנשי מקצוע ולתגובות נלהבות של קהל בכל רחבי הארץ.
1.9.2019 מרכז סוזן דלל תל אביב, בשעה 21:00
7.9.2019 אולם רבקה קראון, תיאטרון ירושלים, בשעה 21:00
הוספת תגובה