כשאסף הפך לנער מתבגר הוא כבר החל לכתוב, להלחין ולהפיק את שיריו הראשונים. באותה עת עבר אסף משבר חמור, כאשר המוזיקה הייתה עבורו חבל הצלה ומפלט לנשמה. חופש – זו הזכות הכי בסיסית וחשובה שאדם יכול לקבל בחיים שלו. ברגע שאדם מרגיש שמשהו סוגר עליו, הכל אובד. בשיר אסף נמצא בחלום שנשמע כמו סיוט; תהום שלא ניתן לצאת ממנה, בה הוא לא מצליח לראות את האור, בה אף אחד לא מצליח לעזור, וכל מה שהנפש רוצה זה להיות חופשיה.
הוא מספר על הרקע לשיר: “אנחנו יכולים להרגיש כלואים בעבודה, או בשגרה, או כלואים באמת, כבולים מכדי לצאת לעולם הגדול או להגשים את עצמינו, לפרוח ולהצליח לצמוח, או אפילו רק למצוא את המקום השקט שלנו.“אבל המסקנה היא שכל מה שאנו צריכים לפעמים זה לעזור לעצמנו, לפני שנוכל להיאחז “ביד” של מישהו אחר. בשביל אסף העזרה שהצליח למצוא בתוך עצמו ולהתמודד עם הקושי והמשבר, הייתה המוזיקה.
“השיר מהלך בין חלום לערות, בין החלומות שלי לחלומות של מישהו אחר. הוא מביע, בצורה אינטימית אבל חזקה וברורה, זעקה אישית לעזרה. הוא נכתב בתקופת המשבר הכי גדולה שידעתי בחיי, כשהרגשתי מאוד לבד בעולם. אני זוכר איך ממש יצאו לי דמעות על הפסנתר בעת הכתיבה. אני גם זוכר, שברגע שסיימתי לכתוב אותו, כבר הרגשתי יותר טוב, וידעתי שאצליח להתגבר.”
מילים
בחלומי אני, בתהום גדולה ובתהום פתאום, קולי נשמע. והוא קורא מתוך נפשי, מבקש להיות חופשי, אני רוצה לצאת מכאן.
בחלום עולים קולות ילדות, והקולות קוראים לי, בטעות. והכל נשמע מוזר, ככה זיכרון נשבר אני רוצה לצאת מכאן.
יד מושטת למרחק, אני נסחף אל תוך עצמי. מבקש עזרה ללב נשחק, לא רק בחלומי.
בחלום מאיר לי אור קורן, וממולי עומד אדם זקן. והוא מושיט לי יד רוכן, מחייך אומר לי: “בן, אני רוצה רק לצאת מכאן.”
יד מושטת למרחק, אני נסחף אל תוך עצמי. מבקש עזרה ללב נשחק, לא רק בחלומי.
מתעורר באותו מקום נעול, והשקט פה, הוא כה צלול. מאחורי הסורגים, כוכבים בשלל סוגים, אף אחד לא בא לתת לי יד.
הוספת תגובה