ט”ו בשבט בבגדד
בבגדד קראו לט״ו בשבט – ״תפקיע אל סג׳ר״ — לבלוב האילנות. את סעודת החג אור לט”ו בשבט, נהגו לאכול בבתי האבלים שבשכונה, תיקון לזכר המת, שצאצאיו – יונקותיו – ישובו ויפרחו, כאילן זה המחדש צמיחתו הערב. כשבוע ימים לפני ט”ו בשבט, מתמלאות החנויות בשוק היהודי בשבעה מיני פירות, ומגדנות שונים, וכל בית אב מקדים להזמין מכל טוב הארץ, כל מין ומין לחוד.
בליל ט”ו בשבט מתאספים כל בני המשפחה נערים וזקנים, בנים ובנות, מסביב לשולחן כבליל פסח. השולחן ערוך יפה: צלחות רבות מלאות וגדושות מינים ממינים שונים – כל מין בפני עצמו. ובאמצע השולחן עומדת קערה גדולה, ועמוקה, מלאה תערובת של כל הפירות כולן. ראש המשפחה מתחיל לברך על הפירות, כדרך שנהגו בליל ראש-השנה: “מזונות”, “העץ”, ו”האדמה”, ואחריו מברך כל אחד מבני המשפחה, איש איש לפי מעמדו. בין ברכה לברכה שרים כל בני המשפחה בצוותא, ומשוחחים בענייניה של ארץ-ישראל…(ע”פ “נהריים”, בטאון עולי בבל, שבט תש”ז).
יותר ויותר משפחות וארגונים שונים נוהגים לקיים סדר ט”ו בשבט, סדר המזכיר את סדר הפסח. בסדר הזה גם כן קוראים קטעים מהמקורות העוסקים באהבה לארץ ישראל ופירותיה. בערב זה נהוג לשתות 4 כוסות יין עם העדפה ברורה ליין תוצרת הארץ.נהוג לשלב בסדר גם יינות לבנים וגם אדומים. וכמובן בין לבין לשלב אכילה של פירות ארץ ישראל.
יש המקפידים לאכול לפחות 3 סוגי פירות שונים:
פירות המכוסים בקליפה שלא נאכלת כגון שקד, אגוז, תפוז וכו’, פירות בעלי גלעין שרק חלקם החיצוני נאכל כגון תמר וזית,פירות הנאכלים בשלמותם כגון תאנה וענבים או צימוקים.
המנהג המקובל היום לאכול בט”ו בשבט פירות יבשים מקורו בכך שבעבר יהודים שחיו בגלות ורצו לאכול מפירות ארץ ישראל נאלצו לייבא אותם ממרחקים והדרך היחידה שפירות הארץ יגיעו לרחבי העולם במצב ראוי לאכילה. היה רק לאחר תהליך ייבוש ושימור.
המעניין שגם היום בישראל נוהגים לאכול פירות מיובשים – מסורת זה מסורת.
מה בין ט”ו בשבט לנטיעות
החיבור בין ט”ו בשבט לנטיעות הוא חיבור מאוחר יחסית
בט”ו בשבט בשנת תר”ן (1890), יצא המורה והסופר זאב יעבץ עם תלמידיו מבית הספר בזיכרון יעקב לנטיעה חגיגית, וקבע בכך באופן רשמי את הנטיעות בט”ו בשבט כפעולה חינוכית של ילדי ישראל. יוזמה זו נקלטה במושבות עבריות נוספות, ובשנת 1908 הכריזה הסתדרות המורים על ט”ו בשבט כחג הנטיעות, ומאוחר יותר אימצה הקרן הקיימת לישראל את המועד הזה.
מעניין מאוד לעקוב אחר המשמעות החדשה שמקבל החג כחג שבו מדגישים את חשיבות שמירת הטבע והקיימות.רבים קוראים קטעי מקורות המדגישים את חשיבות השמירה על הסביבה והטבע. קטע לדוגמה: בשעה שברא הקב”ה את האדם הראשון נטלו והחזירו לפני כל אלוני גן-עדן ואמר לו: ראה מעשי כמה נאים ומשובחים המה, וכל מה שבראתי בשבילך בראתי, תן דעתך שלא תקלקל ולא תחריב את עולמי, שאם קלקלת אין מי שיתקן אחריך. לדוגמא:
ט”ו בשבט הוא דוגמה מרתקת לחג ותיק אך מעט שולי שהפך בשנים האחרונות לחג מרכזי שמאחד סביבו קבוצות אוכלוסייה שונות מכל המגוון האמוני הקיים בארץ, דתיים, מסורתיים וחילונים. כאשר לכל קבוצה ניתן החופש לצקת אל מסורת החג את הדגשים המתאימים לה.
מקיימות ושמירת טבע דרך ציונות ואהבת הארץ ועד לכיסופי גאולה לאחרית הימים.גם החנויות ואתרי הסחר האלקטרוני הצטרפו לחג ההולך ומתהווה. השווקים מתמלאים בשפע שך פירות ירקות ופיצוחים אקזוטיים וכמה מאתרי היין מציעים מארזי שי מיוחדים לחג
לדוגמה:https://wineli.co.il
מרתק לראות ולהשתתף בהתפתות של מסורת חדשה מול עינינו, להורדת נוסח הגדה לט”ו בשבט. https://www.bina.org.il/content/tu-bishvat/
ט”ו בשבט שמח
הוספת תגובה