את ילדותה העבירה בפתח תקווה. שם הייתה סולנית בלהקה והתעניינה בתחום השירה והמוסיקה. אך שאיפות לחוד וחיים לחוד: לאחר שירותה הצבאי הופעל עליה לחץ משפחתי ללמוד באוניברסיטה. "הגעתי ביום הראשון לאוניברסיטה והכל היה נראה לי כבוי, עצור. לא משהו לנשמה שלי. אני רציתי חופש, מסגרת שאין בה אומנות ויצירה לא הייתה בשבילי". לכן, על מנת למלא את החלק היצירתי שבה, הלכה למכינה של הטכניון ללמודי אדריכלות ומשם באופן לא מתוכנן נשאבה למסך הטלוויזיה.
אם ככה, אז איך הגעת לטלוויזיה?
"בטי רוקאווי גילתה אותי והפכתי להיות דוגמנית. התחום לא עניין אותי כי הוא נשען על החיצוניות. מבחינתי, אין בו עומק וצורה".
משם נכנסה שחמון לתחרות "גלגל המזל". "אריק בן זינו הכניס אותי לתחרות ששודרה אז בערוץ 2. הייתי אמורה לסובב אותיות. הסכמתי להשתתף בתחרות אבל לא זכית בה. למרות זאת קיבלתי המון פירגון מהעולם המקצועי וככה החלו לזרום אליי במהירות הצעות עבודה. אבל אני לא רציתי משהו קטן ושולי. ואז ארז טל ראה את הכישרון שבי והציע לי לקחת חלק בתוכנית שלו "העולם המופלא" בתור כתבת ותחקירנית. הסכמתי לכך, אבל התניתי את השתתפותי בתוכנית בכך שאשיר בה, ואכן כך היה".
משם החלה הקריירה המקצועית של שחמון לשגשג והיא נטלה חלק בתפקידים שונים כמו בתוכניות "גלגל המזל" ו"נוצץ", השתתפה במחזות זמר ובתוכניות בוקר. "ב-1999 הנחיתי את האורווויזיון וכאן מבחינתי בראתי מציאות. זה אכן קרה".
לאחר קריירה ענפה וגדושה בתחום הטלוויזיה, ההנחיה והמשחק חזרה שחמון לתחום המקורי שאותו למדה- עיצוב פנים. "אמרתי לעצמי שאני צריכה אתגר חדש ושאני צריכה לחזור למה שאני אוהבת לעשות- לעצב". השינוי האמיתי לדבריה הוא "להבין שיש קריירה שפירנסה אותי באופן נפלא אבל צריך לתת גם מקום לפיתוח אישי. אז יצאתי ללימודים בקסטיאל, אבל במקום ללמוד עבדתי בתחום- אנשים פשוט הגיעו אליי מפה לאוזן עם הצעות עבודה".
מה מושך אותך במקצוע עיצוב פנים?
"אני חושבת שיש לי מתנה שאני רואה דברים. הכוונה שאני יכולה לדמיין מה יקרה בחללים וכך לעצב את השפה שלהם, את הטעם שלהם, זו אומנות. החלל הוא אזור שמזמן את כל הנמצאים בו, הוא משפיע על השוהים בו. אני מבינה מה הלקוחות רוצים ויודעת להנגיש להם את המראה המעוצב שאני רואה בעיני רוחי. יש ביננו שיח פתוח ללא אגו ואני קשובה עבורם, הרי בסופו של דבר, הם אלה שיגורו באותו מקום שאני אעצב עבורם. אני יכולה לייעץ להם כיצד אני מאמינה שראוי להיות החלל, אך לא להכריח אותם. אני מסתובבת בחנויות וקונה עבורם לבד. זה לא קל, אבל זוהי עבודה מתגמלת בסופו של דבר. לראות את החיוך על פניהם של הלקוחות ולפגוש בלקוחות חוזרים- זה מבחינתי הבעת אמון ומחמאה גדולה".
שחמון מדגמנת באירועי התרמות למען הקהילה. התרומה לזולת חשובה בעיניה מאד ולא נובעת ממניע, אלא ממקום פנימי ועמוק. "הייתי שמחה לתת יותר. הנתינה היא חלק של הודיה למי שאנחנו בעולם הזה. צריך להבין שכולם שווים ולא משנה מה צבע העור שלנו, מה יש או אין לנו בכיס. צריך שיהיו הבנה ופרופורציות- מהיכן הגענו לאן אנחנו מתקדמים. אני מודה שהייתי רוצה לעשות הרבה יותר, אבל כרגע אני עושה את מה שאני יכולה".
שחמון לא זנחה לחלוטין את עסקי ההנחייה והמשחק, ובשנים האחרונות נטלה חלק בסדרת הנוער "כדברא" והתחנה שמשודרת בערוץ ניקולודיאון כמו כן, בעולם המבוגרים סיגל כיכבה בפרק הראשון של העונה השניה "ככה זה " עם דנה מודן ואסי כהן וגרפה מחמאות על משחקה.
מה הקו אדום שלך בחשיפה?
"סביר להניח שתפקיד ערום זה משהו שקשה לי לחשוב עליו. הקו המנחה שלי הוא הימנעות מהתעסקות בדברים שיכולים לפגוע בילדיי. לכן כשפונים אליי עם הצעות עבודה, אני תמיד שואלת את הילדים שלי מה הם חושבים על התפקיד שהציעו לי. חשוב לי המשוב שלהם. אני אמא מפורסמת והם בגיל ההתבגרות, אני לא רוצה לגרום להם לאי נוחות חריגה. יש גבול, ועוד מינקות המוסריות והערכים הנחו אותי".
שחמון מאד אהובה בקרב הקהל הישראלי והיא חלק בלתי נפרד מן התרבות הכללית. "אני מאוד נגישה. גדלתי בבית שאמי ז"ל הייתה עושה קפה ועוגיות בכלים יפים ומחלקת אותם לעובדי הזבל. המסר שקלטתי מהבית הוא צניעות וזו המתנה הכי גדולה שקיבלתי. אין בי אגו ולא היו לי אף פעם חיים של סלב. אנשים שמגיעים להצלחה עובדים קשה. צריך לקחת את הפרסום ולתת השראה לנוער הגדל כאן לעשות שינוי. לאנשים מפורסמים יש משימה: הם צריכים להשתמש בידע שלהם ולהפיץ אותו לאחרים, ולא לחיות מתוך אגו כי מרגישים כשמישהו הוא לא אותנטי. אנחנו כאנשי מקצוע צריכים להיות עירניים למי שאנחנו. העם מתחבר אליי כי אין לי חרטות ואני לא מתעסקת בחיצוניות".
איזה פריט לא תזרקי לעולם מהמלתחה?
"ג'ינסים. אני אישה של ג'ינס- זה חלק מהאופי שלי".
מה היית רוצה לעשות בעוד חמש שנים?
"הייתי רוצה להיות מעצבת בתי מלון בארץ ובעולם, להמשיך לעבוד עם לקוחות שיודעים להעריך את מה שאני נותנת ולנהל דו שיח של אומנות שמייצרת את החלל. אני רוצה לגרום לאנשים להגיע לביתם ושלא ירצו לצאת ממנו. מבחינתי, אין תגמול יותר גדול מזה. לראות את הפרצופים היפים מחויכים- זו מתנה".
הוספת תגובה