כמנטורית למערכות יחסים בעיקר בפרק ב', אני חווה שיחות רבות עם אנשים שנמצאים במערכת זוגית פרק ב' או כמהים למערכת יחסים זוגית. הבדידות היא המחלה של העשור ובעיקר מזהה את הרעב להתאהב ולהתרגש. בלא מעט שיחות הבנתי שהתאהבות היא תנאי מקדים להיכנס לקשר זוגי. אותם פרפרים וציפורים שמבלבלים לנו את ההורמונים והשגרה.
לשמחתי התאהבתי לא אחת וזכיתי להיות נאהבת. חוויתי את רכבת ההרים הזו. וכשנעמדתי שוב בסטטוס פנויה וחשתי בדידות עמוקה וגעגוע לקשר זוגי יציב, זוכרת שאמרתי לחברותי באחת השיחות שאני מתגעגעת להתאהב בשנית. אבל עם הזמן הבנתי שאני לא רוצה להתאהב אלא רוצה לאהוב. ויש הבדל מהותי בין השניים.
לא חיפשתי דרמות ורכבות הרים, לא רציתי שוב להיות דמות ראשית בסרט פנטזיה, שבו אני מסוממת מאהבה ומתעוררת למציאות שבה הנסיך שראיתי בזכות הדופמינים- ממש רחוק מלהיות נסיך… הפעם התגעגעתי לקשר מחבק ועוטף בביטחון. שאניח ראשי על כתפיו ואחוש שאני בבית.
להתמודד עם המציאות וההבנה שאנו לא אמורים להשלים זה את זו. כל אחד מאתנו בעל רצונות וצרכים משלו. אהבה אמתית היא לזכות בהכרה דווקא בזכות השוני ולא בזכות הדמיון שבינינו. לקבל זה את זו, לכבד, ולרצות אחת בטובת האחר.
בזמן ההתאהבות- הורמון הדופמין במוח אחראי על תחושת ה"היי" בדומה להשפעת סמים ממריצים אחרים שמפעילים את הדופמינים במוח, הסם הפעיל מטשטש את החסרונות שלו או שלה ואנו רואים רק את צדדיו הטובים ואת מעלותיה. לא סתם אומרים שההתאהבות עיוורת… ההתאהבות עוסקת בכמיהה שלנו להתמזג ולאבד את עצמנו בתוך האחר. אנו מדחיקים את המציאות, מדחיקים רגשות שליליים וגם את הספק. מושא ההתאהבות מהווה עבורנו ראי נרקיסיסטי, שדרכו אנו רואים את עצמנו – את האידיאל שאנו כמהים אליו.
אנו מנסים להפוך את עצמנו למושלמים ושלמים דרך מערכת היחסים עם אחר. את דמותו האמתית אנו רואים באופן חלקי בלבד. בהתאהבות אנו חיים בסוג של סרט- יוצרים לעצמנו מציאות חלקית. כן אני יכולה להתאהב בו אבל לא לאהוב אותו כי כשהדפומינים מתפוגגים וזה קורה אחרי שנה עד שנתיים- הנסיך והנסיכה מתגלים במערומיהם. מתעוררים למציאות שבה ההכרה והידיעה שאני לא אקבל את מה שפנטזתי עד לא מזמן. זו לא אותה הדמות שחשבתי שהוא… מגלים זה בזה חלקים לא אטרקטיביים שאי אפשר לתקן…
אהבה לעומת התאהבות- מייצגת עמדה מציאותית יותר. רועי צור במאמרו כתב בצורה מדויקת: שהתאהבות היא דרמה של איש אחד ועוסקת אך ורק בחצי הכוס המלאה, בעוד שהאהבה עוסקת בעבודה מתמדת לקבל ולבחור בחיים במחיצת חצי הכוס הריקה. ההתאהבות מדגישה את מה שאנחנו רוצים לעצמנו, בעוד שהאהבה מדגישה את מה שאנחנו צריכים באמת מתוקף היכרות עצמית עמוקה. ההתאהבות היא רגש, בעוד שהאהבה היא מצב תודעתי ולא פחות מכך מיומנות שאותה ניתן ללמוד. להתאהב זה קל, אולם לאהוב זה כבר הישג אנושי לא מבוטל.
בשבוע הבא אתן טיפים על זיהוי התמכרות להתאהבות ומערכת יחסים שאינה טובה לנו ואיך יוצאים מזה. שבוע מבורך ומהמם לכולם
מאת: רונית נוביק אמנית רב תחומית ומנטורית
הוספת תגובה