ההיריון אצל האישה יוצר אצלה שינויים פיסיולוגים והורמונליים מרובים, המשפיעים גם על המראה שלה אך בעיקר על רגשות וחשקים, כגון תיאבון מוגבר, תאוות למאכלים שונים, בחילות, מצבי רוח משתנים וכמובן השפעה על החשק המיני. מצבור הרגשות של האישה מתעצם בתקופת ההיריון, השלב של הבגרות האימהית והמחשבות על מה ואיך יהיה המצב בעתיד, עלולים להטריד נשים רבות שכל אחת תקבל אותן בצורה שונה.
התפרצויות או דכדוכים בזמן ההיריון של האישה כלפי בן זוגה או אפילו כלפי עצמה, אינם בהכרח קשורים בצורה ישירה למה שהבעל אמר או עשה. אך הרגישות של הבעל כלפי המצב החדש של אשתו ההריונית בהחלט חייבת לבוא לידי ביטוי, לא רק בשביל לשמור על החשק המיני שלה, אלא בעיקר כדי לשמור על הקשר ולפעמים בעיקר כדי לשמור עליה שפויה ובריאה.
החבירות והסלחנות במצב ההריוני חייבות לבוא לידי ביטוי. במקום להתעסק במגננה או התקפה אל מול התקפות מצד האישה הנובעות משינויי מצבי רוח הורמונליים, או התעלמות וזלזול במצב הרגשי העדין שלה, חשובה מאד ההכלה, הקבלה, ההתחשבות והרחמים. תכונות כאלו מצריכות מאיתנו להתעלות מעל עצמנו ופחות להיות רגישים לכל דבר.
חשוב לציין שהשפעת החשק המיני על הריון האישה משתנה מאישה לאישה. ישנן נשים שהשינוי ההורמונלי בהריון מעורר אותן מינית בצורה חדה וישנן להיפך, שההיריון גורם להן כיבוי חשק מיני לא מוסבר.
ישנן נשים שההתעוררות המינית שלהן תהיה עזה ממש עם תחילת ההיריון. זה יבוא לידי ביטוי ברטיבות ורגישות נרתיקית יוצאת דופן ובחשק מטורף לקיים יחסים באופן תדיר. לאלה שזכו להתעוררות מינית נשית בהריון, נמליץ בחום לנצל זאת כמה שאפשר. אל תפספסו את המתנה הזאת – לקיים יחסים אחרי שיצרתם עיבור. היחסים האינטימיים יחזקו את הקשר שלכם ויכינו תשתית של חיבור חזק ביניכם לפני ההורות הקריבה ובאה, שהיא לרוב יוצרת הרבה אתגרים זוגיים סביב הילד החדש. כשמכינים את הקרקע בחיבור זוגי טוב, ויודעים לנצל את הסקס בהריון בתור אמצעי, זה מגביר את הסיכוי לצלוח קשיים עתידיים סביב לידת ילדים חדשים.
אל תשכחו כמובן, שאישה הרה היא מסולקת דמים, כלומר לא רואה ווסת בדרך כלל, במשך החודשים שעד הלידה. מה שנקרא אצלנו הדתיים – טהרה ארוכה. איך אפשר לפספס מתנה כזאת?
כמה כואב לי על בני זוג שפונים אלי עם בעיות של ריב וניתוק, התעלמות ופרישה, דווקא בזמן ההיריון, שדווקא אז הם כלל לא מקיימים יחסים. ולא בגלל חוסר חשק או בעיות בריאות, אלא בגלל שהם לא מסתדרים…. פשוט בזבוז. לא רוצה לחשוב מה יקרה כשהילד יולד…לרוב, בשליש הראשון של ההיריון, נגלה נשים כבויות ומרוחקות יותר. תחילת ההיריון זהו השלב שהגוף עובר הסתגלות ל'גוף הזר החדש' שניטע בו. זהו הזמן של שינויים פיסיים לא נעימים המלווים בהקאות ובחילות, חולשה, כאבי ראש, לפעמים חום ואף רגישות באיברים מסוימים כגון החזה.
טעות גדולה שגברים עושים, הינה ניתוח מהיר ומוטעה בתחילת ההיריון, שהאישה ההריונית שלהם שרק מקיאה ושוכבת במיטה רוב היום, כבר לא תתפקד יותר מבחינה מינית. יש כאן גם סוג של אגואיזם, בכך שגברים רבים מגלים חוסר התחשבות ואף עושים מעשה חמור יותר ומאשימים ופוגעים באישה ההריונית החלשה והמותשת.
משפטים כמו: "תראי מה ההיריון הזה עשה לך", "ידעתי שההיריון הזה מיותר", מה יהיה עכשיו, ככה תישני כל היום???" וכיוצא באלו, הינם משפטים אומללים שלא רק שלא יעירו את התשוקה של האישה, אלא בעיקר יכבו אותה אחרי שהחודשים הראשונים הקשים של ההיריון יעברו. האישה תזכור שאותו בן זוג שלה, לא היה חבר אמיתי בעת צרה, ראה רק את עצמו וכלל לא התחשב ולא גילה רגישות למצב שלה, אותו הוא יצר איתה ביחד….
ישנם זוגות הנמנעים מקיום יחסים בגלל עצת הרופאים והגניקולוגים בסיטואציות מסוימות. אני אמנם לא רופא ובטח לא גניקולוג, אבל כשקיבלתם הוראה מהגניקולוגית לא לשכב בהריון או לא לקיים יחסים מהר עמוק וחזק בגלל דיאגנוזה רפואית מסוימת, לרוב, מדובר בכסת"ח רפואי וקיום יחסים עם חדירה מלאה כלל לא יזיק לעובר. גם במקרה של שמירת הריון, ההוראה לא לקיים יחסים איננה חד משמעית לכל מצב. ושוב, אסור לי להורות בתחום הרפואה כלום. אבל אמליץ לכם, שכשקיבלתם אזהרה מרופא לא לקיים יחסים בזמן הריון או לקיים אותם רק בדרך מסוימת, קחו את הנושא כפרויקט בירור ואל תוותרו ותסכימו ישר. לימדו על הבעיה שלכם, קראו עליה, תחפשו ותקראו חוות דעת נוספות ולכו בעצמכם לשאול עוד שני רופאים נוספים. יתכן מאד שתופתעו ממה שתגלו.
רק שתדעו, לשבירת הדעה הקדומה, שיש זוגות שחוטאים לעצמם ונמנעים מקיום יחסים או מקיימים אותם בזהירות, בגלל החשש שראש איבר המין של הגבר יפגע בראשו של התינוק. זוהי שטות גמורה. השליה והעובר נמצאים ברחם. עמוק אחרי פתח צוואר הרחם. האיבר הזכרי לעומת זאת, נכנס לתוך הנרתיק, ואפילו לפתח צוואר הרחם הוא לא מגיע, אלא אם כן הוא ממש ארוך והחדירה מאד עמוקה. אבל איפה זה ואיפה הראש של התינוק…כמו כן, יחסי מין אינם גורמים להפלה. זאת לא יותר מאשר אמונה טפלה שאין בה ממש. הם אולי עלולים לגרום לאיזשהם צירים מוקדמים שלא מהווים סיכון בדרך כלל.
בחודשים המתקדמים של ההיריון יתכן שתיגרם אי נוחות טכנית מסוימת בגלל הבטן המוגדלת של בת הזוג, אבל לכל בעיה יש פתרון ובקלות תוכלו למצוא תנוחות המתאימות לסקס בהריון כמו: תנוחת רכיבה (האישה למעלה), כפיות, דוגי, וגם כשהאישה למטה אפשר לקיים יחסים בתנוחות מסוימות שלא מחייבות את התנוחה המסיונרית ה"מועכת".
גם לאחר הלידה, נגלה מצבים שונים ומגוונים בקרב זוגות רבים בכל הנוגע לחשק המיני של האישה. בדרך כלל, הבעיות של חשק מיני שלאחר הלידה יהיו באזור החודשים הראשונים עד חצי שנה שאחרי הלידה.
הגבר צריך להבין שאישה אחרי לידה עוברת גם כן שינויים רבים, פיזיים, הורמונליים ורגשיים. גם הגבר עצמו עלול להרגיש הרגשת דחייה מסוימת, בכך שאת רוב תשומת הלב של האישה מקבל הילד החדש. יש מצבים קיצונים שהגברים אף יהיו עוינים את הילד החדש בליבם בגלל שהוא תפס להם את משבצת הצומי ושבגללו האב הטרי ואשתו מקיימים יחסים הרבה פחות. הדברים לפעמים משפיעים בצורה ניכרת על השיתוף ההורי של הגבר ועל הטיפול בתינוק בחוסר מוטיבציה מצדו.
יתכן מאד שגם אם בני הזוג ירצו לקיים יחסים בהקדם אחרי הלידה, הם ייתקלו בבעיות פיסיות טכניות, כמו כאבי נרתיק, או מגבלה הנובעת מחמת תפרים. כדי לצלוח את התקופה שלאחר הלידה בשלום, עליכם לזכור שלידה היא מעין אירוע טראומטי לגוף האישה. הגוף של האישה עובר שינויים וזעזועים, כמו כן הנפש והתודעה שלה, עוברים מין בגרות מסוימת וגורמים שינוי רגשי תודעתי גדול.
הסוד הוא לא ללחוץ, לתת לזמן לעשות את שלו ולהבין שהמצב הנוכחי הוא זמני לחלוטין. אמנם נכון שלצערי, המצב הזמני הופך לעתים למצב של קבע, שגם בזמן המאוחר יותר מהלידה ולפעמים גם במשך כמה שנים אחרי, האישה איבדה את התשוקה המינית כמעט לחלוטין, אך מניסיוני, זה נובע בעיקר בגלל שבזמן הקריטי, כלומר בחודשים הראשונים שלאחר הלידה, הגבר לא עבד נכון וכיבה את תשוקתה של האישה.
באותם חודשים ראשונים, שהאישה כל כך צריכה את הסלחנות של הגבר, את השיתוף, העזרה והנוכחות ההורית, החברית, הרגשית ואף הרומנטית, דווקא אז הגברים מפשלים, לוקחים את מצבה של האישה בצורה אישית, מרבים להתלונן שהם כמעט לא שוכבים, והאישה מרגישה שהיא איבדה את החבר, האב, בן הזוג שלה, ושכל המשמעות שלה כעת בעיני הגבר שלה הינה גוף לסיפוק ומילוי צרכים מיניים. או אם תרצו- היא מרגישה מוחפצת. החברות והאינטימיות, השיח וההקשבה מצד הגבר חשובים מאד בתקופה שלאחר הלידה, וכך הוא יוכל להימנע מריחוק, שלתקן אותו מאוחר יותר יהיה קשה מאד.
גם אם בחודשיים שלוש הראשונים שלאחר הלידה, לאישה יהיה קשה לקיים יחסים מהפן הפיזי, אל תוותרו על מגע שלא בהכרח יוביל למין. תלטפו. תתחבקו, תתנשקו, תעניקו מסאז'ים מפנקים, גם מין אוראלי יכול לבוא בחשבון אם צריך (ולזוגות דתיים כדאי להתייעץ עם רב, יש דברים שתופתעו לגלות שהם מותרים), העיקר שלא תתנו לתקופה ולמצב שכל כך צריכים לאחד ביניכם – להפריד ביניכם. לא רק למענכם, אלא גם למען הילד החדש.
בהצלחה לכם, ושיהיה במזל טוב!
הוספת תגובה