איילת קלטר בעליו של מכון "שפת האכילה" כתבה באחד מספריה מהי אכילה אינטואיטיבית:," "אכילה הנובעת מהקשבה לקודים טבעיים של רעב ושובע, המשתנים מאדם לאדם. אכילה הנובעת מבחירה חופשית, התלויה במגוון, בטעם, בהנאה ובבריאות. אכילה המשוחררת מאיסורים ומייסורים, מתחושות אשם או מחרטה. אכילה המובילה למשקל הגנטי ומאפשרת לשמור עליו. אכילה מתוך הנאה."
רבים מאתנו חוו דיאטות אין סופיות, שומרי משקל, חרמון, מרזי מורית, נקודות כאלו או אחרות וכבר בימיהן הראשונים או אפילו אחרי ירידות משמעותיות במשקל חזרנו לכאורה לסורינו אכלנו את עצמנו לדעת וצברנו את המשקל בחזרה עם ריבית של משקל וריבית גדולה עוד יותר של רגשות אשם.
ואז הגיע הרגע בו בחרנו ב"אקסטרים" ניתוח לקיצור קיבה יהיה אשר יהיה, שרוול, מעקף קיבה, טבעת. הרבה פעמים מתוך ייאוש על מנת למצוא מזור וריפוי סופי ל"מחלתנו". ניתוחים בריאטריים (קיצור קיבה) כפי שאני חוזרת ואומרת הינם כלי עזר על מנת לרכוש הרגלים טובים ובריאים לחיים מאושרים ובשלום עם עצמנו. הניתוח נועד לעצור את שפת הדיאטה ,מטרתו על פי תפיסתי הוא להבין שאוכל איננו אויב, להעשיר את צלחתנו, לאכול מהכול כאשר המטרה העיקרית היא לבחור בריא. לא לספור קלוריות ,לא להתייחס לאכילת עוגה כאל הפסד אלא כאל ניצחון שאכילתה באה מתוך בחירה להעניק לעצמי גם מהטעמים האלו שגורמים לי לאושר.
אינני מאמינה בתפריטים ובדיאטות למינן, ולראייה העולם המערבי רק משמין ומשמין עם כל התפתחות דיאטה כזו או תרסיס כזה או אחר, הניתוח מביא את האפשרות ללמוד להתנהל מול אוכל ללא מגבלות של תפריט כזה או אחר אלא בבחירות בריאות.
אביא דוגמא, אדם בדיאטה ימנע יום שלם מכל מאכל הנתפס כאסור וירגיש שהצליח לנצח את השדים שבקרבו, ביום למחרת בו יטעם מאוכל "אסור" ירגיש מפסידן וערכו העצמי ירד עם כל "אוכל אסור "אשר יבוא אל קירבו. ימים שלמים יאכל רק סלט, טונה במים, חזה עוף על הגריל ועוד מאכלים "טובים ומותרים",את מטופלי אני מלמדת לשאול את עצמם בזמן רעב האם הם רעבים? למה הם רעבים? מתוק? מלוח? מהי העדפתם? ואם דווקא מתאווה נפשם לאכול כריך עסיסי, כריך עסיסי זה יהיה, כאשר בקשה אחת לי אליהם, תבחרו בריא, כריך מלחם כוסמין/שיפון בתוכו טחינה סמיכה, חביתת עדשים וסלט ירקות עשיר.
נהגתי לומר, שכל מטופלי שמנים בעברם ושמנים בשיקום בהווה יודעים היטב מהו אוכל מזין ובהעניקי להם את הבסיס התזונתי הבריא הם בונים לעצמם את התפריט שלהם, על פי העדפות, סדר היום והתנהלות. לא הייתה בקבוצותיי טרמינולוגיה של מלחמה, מאבק, הייתה דרך שהינה שביל מסומן אבל מותר לרדת מהשביל לראות את הפריחה.
אסיים בסיפור על אחת ממטופלי שהתאוותה לכריך עם שוקולד השחר ונמנעה ממנו חודשים ארוכים, באחת מהקבוצות העלתה את תאוותה על שולחן הקבוצה וקיבלה לגיטימציה ממני לאכול את אותו כריך באחת מארוחותיה, מעבר להפתעה שנשקפה על פניה באותו רגע, אכלה מספר ימים מאותו כריך ואז פסקה תאוותה.
לסיכום, הימנעות היא דבר רע ולראיה ההימנעות הביאה אותנו לניתוח, אם כך זה הזמן לשנות את התפיסה, איכלו בריא ולשובע, התייחסו לאוכל כאל חבר תיהנו ממנו, תשכחו מושגים של אוכל אסור או מותר הכול מותר וראוי אם נעשה מתוך בחירה שלנו. כבר בחרתם בדרך שונה אז תלכו בה. תעשו ספורט כי זה בריא לא כי צריך לרדת במשקל.
צאו לדרך יקיריי ותיהנו מהצעידה בה.
שלכם באהבה❤
מאת: אביגיל בכור גורו תזונה
הוספת תגובה