לא מעט סיפורי נעלמים ונעלמות, ולא בחידות מתמטיקה אלא בסיפורי חיים. גברים שנעלמים אחרי דייט ללא מילים וללא עקבות. או כאלו שכותבים- מתחילים ולא משיבים חזרה.
תופעת הנעלמים וגם הנעלמות- ידועה לכל מי שחשוף לאתרים. ובהיותי קשובה לסיפורים הללו שמחתי בהודיה שאני לא שם. התרפקתי על הזוגיות הבטוחה שלי שאז נראתה לי האופציה הטובה ביותר. לימים כשהחלום הזוגי שלי התנפץ לרסיסים מול עיניי, זה הזכיר לי שוב עד כמה הכל שברירי.
הכרות ראשונית
כיועצת ומנטורית בתחום- לא היססתי לחוות את האטרקציה המודרנית, ונכנסתי ללונאפרק ההיכרויות. אם בהתחלה סיפורי ההיעלמויות נשמעו לי כסיפור היצ'קוק מודרני ללא גופה, או אנשים חסרי עמוד שידרה שפשוט בורחים מסיטואציות, הבנתי, אחרי טבילת אש שלי בעניין- שזו דרך התנהגות שהפכה לשכיחה ולגיטימית. אין פה רוע או רצון לפגוע. יש פה ייאוש קל ותסכול. מדובר בנשים וגברים שמבקשים לרוב את אותו הדבר- אהבה. אבל חסרי סבלנות בדרך. ואין אין קיצורי דרך. מודה שלא חוויתי על בשרי גברים שנעלמו אחר דייט. אבל בהחלט חווה גברים שבוחרים בי באפליקציה ולא עונים. הקלות הבלתי נסבלת של האצבע שמרחפת ומשוטטת ימינה ושמאלה.
דעות קדומות
כולנו מגיעים עם דעות קדומות, ובכלל דרכי התנהגות שעל פיהם אנו מזמנים לנו את האישה/גבר הבא. עם הזמן אנו מפתחים מנגנוני הגנה קשוחים שמסננים עבורנו את הפניות וההצעות. לא אחת מחקו אותי מהתאמה באפליקציה- הגברים שפנו אלי ושלא השבתי להם באותו היום. הם פרשו את חוסר תגובתי המידית בכך שאני לא רצינית או לא מעוניינת וחששו לחוש דחייה. לא אחת פנו אלי גברים וגם לא טרחו לענות לי כשהשבתי להם חזרה. שאלתי את עצמי מדוע אם כך פנו אלי. האם זה הכיבוש הווירטואלי הראשוני שיצר להם סיפוק והם מסתפקים בזה? לא משיבים כי כך לא מתמודדים עם דחייה? האם זה השפע שעוטף אותם ויוצר בלבול? אני מניחה שזה גם וגם. השפע אכן מבלבל. אנו ישר מדלגים בין האופציות בלי לתת צ'אנס אמיתי. ואם קצת קשה או לא מתאים- אנו מרפים. האם אנו מחפשים את החלום? את הפנטזיה? האם אנו מפלרטטים כי אכן מחפשים זוגיות או רק ריגושים קטנים?
יש פתרון ?
אז מה עושים? מה הפתרון? לקחת הכל בקלילות. להקשיב לאינטואיציה הבריאה שלנו בבחירות. מתוך הפניות, הגברים, הדחיות, תמיד יהיה בסוף האחד שמחפש ורוצה את מה שגם אנו מחפשים. יש עוד אחד כמונו. לעיתים החיפוש או ההמתנה- היא מתנה עבורנו כדי לדייק את עצמנו ולהבין לא רק מה אנו לא רוצים במערכת יחסים- אלא להגיע לשלב הבא ולהבין מה כן חשוב לנו בזוגיות. ההמתנה מעניקה זמן להתגעגע ולהעריך את המערכת היחסים לכשתגיע. וזה בסדר גם להיות לבד, לפתח את הזוגיות שלנו עם עצמנו, כל עוד שזה מגיע מבחירה פנימית ולא מתוך ייאוש או הרמת ידיים. לזכור שהדרך חשובה לא פחות מאשר התוצאה.
שלכם,
רונית נוביק, מנטורית ויוצרת רב-תחומית
הוספת תגובה