לכאורה מדובר בפעולות שונות, אולם בפועל מדובר באותה פעולה בדיוק אלא שהמטרה היא שונה. בכל פעם אנו רוצים להשיג מטרה אחרת אולם אופן הפעולה זהה. מי מאתנו לא נתקל במצב בו היינו בטוחים שאנו ברורים אולם המטרה לא הושגה? למשל, הזמנו פיצה עם זיתים וקיבלנו פיצה עם פיטריות…יכול להיות שמדובר בטעות או אי הבנה, אולם עלינו לשאול את עצמינו האם "טעות" שכזו חוזרת על עצמה? האם זה קורה לנו גם בסיטואציות אחרות? ובכלל, כמה פעמים נתקלנו באנשים שמהרגע שהם אוחזים את הטלפון בכדי לבצע הזמנה כלשהיא או עומדים מול הבוס בעבודה, המילים פתאום מתבלבלות, הקול קצת רועד, או טון הדיבור הופך להיות שקט וחסר בטחון?
אין ספק שאתם מכירים אנשים כאלה ואולי אתם מזהים בסביבתכם הקרובה אנשים הנמנעים בכלל מסיטואציות בהם נדרש מהם לדבר והם בכלל מעדיפים שמישהו אחר ידבר עבורם. מנגד, מי לא נתקל לפחות פעם אחת במקרה ההפוך? כלומר, אנשים רהוטים, חדים וברורים שאין להם שום בעיה לומר את אשר הם רוצים והם נוכחים בסיטואציה ומלאי כריזמה? ברור שאנו מכירים גם אנשים כאלה. אם כן, מדוע יש אנשים "ביישניים" ונמנעים לעומת אנשים "מלאי בטחון עצמי"? האם זה בהכרח קשור לביטחון עצמי או לביישנות? או שמא קשור לאופי שלהן או לחוויות ילדות מסוימות? ומה קורה לאנשים אלו כאשר לפתע הם נדרשים לעמוד מול קהל ממש ולהעביר מסר?
באחד מהמפגשים שלי עם בעלות עסקים, נפגשתי עם קוסמטיקאית הרוקחת תכשירים מיוחדים לבעיית עור מסוימת. הלקוחות שלה מרוצים, ממליצים עליה ללקוחות נוספים ובכל זאת העסק שלה מדשדש. כששאלתי אותה מדוע היא עוסקת במקצוע הזה, היא ענתה:" כשהייתי ילדה סבלתי מפצעים חמורים בפנים. התביישתי, הביטחון העצמי שלי היה ירוד עד כדי כך שחששתי לדבר עם אנשים. כשאני רוקחת תכשירים אני רואה בזה שליחות לעזור לאנשים לטפל בבעיה שלהם". למעשה, אותה קוסמטיקאית לא רק פתרה בעיית עור אלא סייעה לאנשים לשקם את הביטחון העצמי שלהם שאולי נפגע כתוצאה מהבעיה האסתטית.
הערך המוסף של העסק שלה, אם כן, הוא הרבה מעבר למכירת תכשיר כזה או אחר. שאלתי אותה האם היא מעבירה את המסר שלה , מרצה על הפתרון הייחודי שלה או מצלמת סרטונים? רק לשמע השאלה היא הסמיקה ואמרה: " מה פתאום? אני ביישנית. שאני אעמוד מול קהל וארצה?". לאחר מספר מפגשים אישיים, היא הבינה שלעמוד מול קהל ולספר על הפתרון שלה הוא למעשה חובה ולא רשות. מדובר בשליחות אמתית. היא הסכימה להשיל מחסומים וללמוד צעד אחר צעד כיצד לעמוד מול קהל ולהעביר מסר. כמובן שהעסק שלה צמח והיום היא חיה ברווחה כלכלית יותר מאי פעם, דווקא בתקופת הקורונה בה עסקים לא מעטים קרסו.
בעידן שלנו, הן במרחב הפרטי, והן במרחב העסקי, די ברור כי היכולת לבטא את עצמינו ולהעביר מסר בבהירות הינה מיומנות נדרשת והכרחית. בתקופת הקורונה והסגרים הצורך במיומנות הזו אף הלך והתחדד מאחר והתקשורת הפכה להיות תקשורת שהתנהלה באמצעים טכנולוגיים כגון הטלפון ופגישות בזום, כמעט ללא אינטראקציות פרונטליות. במקרים אלו כאשר יש קושי להעביר מסר, הסיכוי שהצד השני יבין אותנו הוא נמוך יותר. בעלי עסקים ואנשים פרטיים שידעו דווקא בתקופה המאתגרת הזו, להשתמש ביכולת הוורבאלית שלהם, הצליחו להגיע ליעדים ומטרות שהציבו לעצמם.
חשוב לציין, שגם אנשים ביישנים לכאורה, או כאלו שהתרגלו להימנע מסיטואציות בהן הם נדרשים לדבר בפומבי או לדבר על עצמם, יכולים ללמוד להסיר מחסומים ולהתגבר על הקושי הזה. מדובר במיומנות נרכשת שקודם כל מצריכה פתיחות ורצון ללמוד. כן, כל אחד יכול. לא מדובר רק על פחד קהל , שיש אומרים שהוא חזק יותר מפחד מוות, אלא בעניין ראשוני יותר. מדובר קודם כל בהכרה הבסיסית שלכל אחד יש מסר להעביר, וכל אחד יכול ללמד משהו מניסיונו. לכל אדם יש סיפור ומכל סיפור ניתן ללמוד. ברגע שאנו מבינים שהמסר שלנו חשוב, שיש לנו אימפקט ייחודי לנו שחובה עלינו להעביר הלאה, הרבה יותר קל לשחרר מחסומים ולהתחיל לדבר.
כאשר אנו עומדים מול קהל אנו נמצאים במקום פגיע ולא מעט פעמים החשש לעמוד מול קהל נובע מפחד מכישלון. היכולת שלנו להסכים להיות במקום הפגיע הזה , היא המפתח להתגבר על המכשול, שכן גם אם יתרחש "כישלון", מהר מאוד אנו נלמד, שלא קרה אסון גדול. כיצד אם כן, אפשר "למזער נזקים"? כיצד אפשר לעמוד מול קהל ולהעביר מסר בביטחון? אם נלמד למשל, כיצד לדייק מסר, או כיצד לפתוח את ההרצאה שלנו נוכל להשיג את המטרה שלנו ביתר קלות, גם אם מדובר בשיחת חולין עם בן משפחה או בפרזנטציה בעבודה. בנוסף, הכירות עם טכניקות המסייעות לנו ללמוד כיצד להשתמש בשפת גוף ובקול שלנו וכיצד ללכוד את הקשב של הקהל , משפרות באופן משמעותי את היכולת שלנו לדבר מול קהל. ככל שנלמד יותר ונרכוש ידע בתחום, נגלה מהר מאוד שהידע הזה מפחית באופן משמעותי את החשש שלנו בעמידה מול קהל. כמו כן, ככל שנתרגל החשש יעלם יותר.
כשהייתי ילדה ואהבתי לספר סיפורים, סבתי עליה השלום הייתה אומרת עליי:" ברגע שהיא פותחת את הפה, היא לא שותקת עד שכולם מקשיבים לה". כילדה נעלבתי ולא הבנתי את המשמעות של דבריה. היום אני יודעת שסבתי התכוונה שזכיתי במיומנות מדהימה והשליחות שלי היא ללמד אחרים בדיוק את אותה מיומנות.
ענת אביעד, שחקנית, קומיקאית ומרצה: ANATAVIAD10@GMAIL.COM
הוספת תגובה