לעולם לא אוכל לשכוח את הבחור שהכרתי לפני כמה שנים טובות, שהעניק לי במפגשים ספורים שיעור בחוסר אמון. הוא האמין שאי אפשר לסמוך על אף אחד. הוא לא סמך עלי, לא על עצמו.
בשבוע האחרון יצא לי להיפגש עם לא מעט זוגות יפים בגילאי חמישים פלוס מינוס שהמשותף לכולם היה במפתיע שאלת האמון וחוסר אמון. רוב הוויכוחים ביניהם גרעינם היה סביב תחושת חוסר בטחון בקשר. במקום לאהוב, להתמלא באינטימיות שלווה ולמרכז את האנרגיה בפתיחות הלב, חווה זוגות וקשרים שמרוקנים את האנרגיה בחשדות, כעסים ופחדים. חשים עייפות וחוסר סיפוק.
זוג א' העלה את השאלה לגבי חטטנות בטלפון. אם זה מותר ומוסרי.
הוא: אם אין לך מה להסתיר אז מה החשש לתת לי להציץ מידי פעם.
היא: זה שאתה לא סומך עלי מוציא אותי מדעתי. ופרטיות היא ערך מקודש בעיניי.
זוג ב' עבר שינוי בקשר. מזוגיות מאפשרת ופתוחה החליטו שרוצים לשמור אמונים ולהיות בזוגיות סגורה. היא לא יכלה לסבול את המחשבה שהוא יהיה עם מישהי אחרת במיטה, או ימצא מפלרטט עם אחרת. הוא נשבע שהוא נאמן לה. היא לא מצליחה להתנתק מהעבר ולראות אותו בעיין אחרת. לא מאמינה לו. חוסר האמון שלה בו גורם לו לתסכול נוראי ולמריבות.
מתחת לחוסר אמון יש פחד להתאכזב ולהיפגע. עוד כילדים הזהירו אותנו לא לסמוך על אנשים, לימדו אותנו לחשוד. וכך מתפתח בנו איזו מחשבת יסוד שלא כולם רוצים בטובתנו והעולם מסוכן. וזה מתגלגל לתוך מערכת היחסים שלנו. עם בני הזוג שלנו, התחושה הפנימית שהאדם שהכי קרוב אלי לא תמיד רוצה בטובתי. מחשבה שמתפתחת בתת מודע ויוצרת בעיות תקשורת, רצון לשלוט ואי אמון בקשר הזוגי. כשנוצר חוסר אמון בזוגיות שלנו עלינו לבדוק בתוכנו- עד כמה אנחנו נאמנים לעצמנו בתוך הזוגיות. כי מתחת לחוסר האמון בבן זוגנו מתפתח חוסר האמון בעצמנו.
למה זה קורה?
כשזוגיות מתפתחת וצומחת בתנאים לא פשוטים: טראומות מקשרים קודמים, רקע שונה, התחלה על בסיס בגידה של אחד מהצדדים, נוצרים ספקות שמתעצמים עם הזמן מול בני זוגנו. וכמו כן, לעיתים הספקות נולדים בתוכנו בעקבות חוסר אמון שלנו בעצמנו- בתקופה שאנו מרגישים לא מוצלחים בקריירה, בהורות שלנו, ביכולות שלנו, לא סומכים על מה שקורה בחיינו, תחושה שכל מה שקורה לנו לא ברור ומעורפל. חוסר בטחון זה מושלך על ידנו על מערכת היחסים שלנו.
אז איך יוצאים מזה?
קודם כל ההבנה שהמחשבה שלנו יוצרת מציאות. ההבנה העמוקה שאנו ראויים לטוב, ראויים לבני זוג אמינים. נשדר אמינות. נכבד את הפרטיות שהצד השני מבקש. הרי אמון הוא תנאי של יסוד בכל מערכת. כמובן אני יוצאת מתוך ההנחה שלפני שאנו נכנסים למערכת זוגית אנו בודקים שהערכים שלנו זהים. שאנו מבקשים צורת זוגיות דומה. ככל שנכבול את הצד השני הוא יבקש חופש ויתנגד למסגרת הזוגית. ככל שנשחרר עם אהבה- הוא יכבד את המסגרת התומכת. מידי פעם עלינו לברר מה הצד השני זקוק כדי להיות מאושר. השאלות אותן שאלות אבל התשובות משתנות מאחר ואנו יצורים מתפתחים. עלינו לזכור שאנו לא שניים שהם אחד אלא- שניים שהם יחד!
מאת: רונית נוביק אמנית רב-תחומית ומנטורית
הוספת תגובה