במסגרת עבודתי כיועצת ומנטורית, ליוויתי אישה כבת 60 אחר גירושים לא קלים מזוגיות פרק ב'. במסגרת תקופת קורונה בעלה פוטר מעבודתו כפסיכולוג בחברה גדולה, ולא הצליח להשתלב כעצמאי בשוק. מצבו הנפשי הדרדר וזה השפיע על מערכת היחסים ביניהם. הוא האשים אותה על כל דבר קטן שעשתה או לא עשתה. היא הפנימה את המילים המכאיבות שהשתלחו לעברה והאהבה שחשה אליו הפכה לאדישות ובהמשך לסלידה ממנו. הוא חש לידה לא מוערך ומושפל. היא לא הייתה עבורו הראי שרצה לעמוד מולו.
נועה (שם בדוי) אישה נאה מאד, שיתפה אותי שניסתה לעזור לו ולעודד אותו בדרכה. אבל לא הצליחה להגיע אליו. הוא היה עקשן וגאוותן מולה. ככל שמצבו הכלכלי הדרדר כך גם הזוגיות שלהם. עד שהיא עזבה את הבית. כבר לא יכלה יותר.
נועה הגיעה אלי שבורת לב וללא שמחת חיים. דמעות היו בעיניה וחשה שוב כישלון על חלום הזוגיות שהתנפץ לה בפנים. השאלה הראשונה ששאלתי את נועה במפגש הראשון היא: "מה את אוהבת לעשות? מה גורם לך להתלהבות ותשוקה?" לקח לנו מפגש אחד להבין את החלום החבוי של נועה. תחביב שאהבה לעשות מגיל צעיר- לרקוד. בילדותה למדה בלט ואפילו השתתפה בלהקת ריקוד חובבנית והופיעה עמה באירועים חברתיים. נישואיה הראשונים והמחויבות לילדים שנולדו די מהר, גדעו את תחביבה שהעניק לה חירות כזו לנשמה. היא התגרשה מזמן, ולא ממש שוחחנו על המערכת הראשונה. את בן זוגה השני הפסיכולוג, הכירה באפליקציה. אחרי שנתיים של זוגיות התחתנו אבל לא עשו ילדים משותפים. הוא לא היה חובב ריקודים והבילוי העיקרי שלהם היה ארוחות ערב משותפות עם חברים בביתם, במסעדות או הליכה לקולנוע.
נועה חזרה לרקוד בהמלצתי והפעם הלכה למועדון סלסה ידוע. בסלסה יש נוהג להחליף בני זוג כל ריקוד או שניים והלמידה היא בקבוצה. שם היא פגשה את עידו. בשיחתנו השבועית הגיע נרגשת מהקליק שנוצר ביניהם. היא נמשכה למראה שלו ובמיוחד את שיחות העומק שהיו מנת חלקם בנוסף לריקוד. זו הייתה התחלת קשר והיא לא הרגישה נוח להיכנס לו לכיס ולשאול אותו על מצבו הכלכלי. הנושא הכלכלי היה רגיש עבורה בעקבות גירושיה. הייתה זקוקה לגבר מפנק ולא שורד כלכלית, שיוכל להשקיע במערכת זוגית. היא הבינה שעידו עובד כעצמאי בחברת סטארט-אפ קטנה משלו. בהתחלה היה נדיב ביציאות והשקיע במסעדות. ראתה שהוא חרוץ עם רצון ושאיפות להצליח. לאחר חודש של קשר עמוק ומבטיח, הבילויים הפכו לביתיים יותר. היא חשה קרובה אליו, מאוהבת, וביקשה ממנו לטוס יחד לחול לכמה ימים. הוא חייך אליה בעצב ושיתף אותה במצבו הכלכלי הירוד, הקורונה גמרה אותו וגם הגירושין. אין דירה ברשותו, אין חסכונות. הוא מתחיל מהתחלה ומאמין בהצלחתו אבל ביקש ממנה להיות סבלנית. סטארט-אפ זה סיכוי וסיכון כאחד. הוא ביטא את חששותיו הכבדים של לאבד אותה בשל מצבו הפיננסי. ועם זאת הבטיח לה שיעשה מאמץ לנופש משותף.
נועה הגיעה אלי מבולבלת ובפנים כבויות. ההתלהבות הראשונית הוחלפה בפחד. "למה אי אפשר למצוא מישהו נורמלי?" שאלה אותי. "למה אין מושלם?" שאלתי אותה אם היא מאמינה בו וביכולות שלו. היא ענתה ללא היסוס שכן. אמרתי לה שזה הזמן להראות לו שהיא מאמינה בו גם במעשים ולא במילים בלבד. למילים שלנו יש כוח, בן אדם זקוק לבן ברית אחד שיאמין בו, כדי להמריא עם חלומותיו ולהפוך אותם למציאות. נכון שהעולם שייך לצעירים, זו לא קלישאה. גיל 60 לא קל להתחלות. מאידך ניסים קורים והמזל מגיע באופן לא צפוי. יש כאלה שהמזל מאיר להם בקלות בקריירה ופחות במערכת יחסים, ויש ההיפך. ויש גם את אלו שזכו בכל הקופה ומתמודדים עם אתגר אחר. היתרון של זוגיות פרק ב' שאנו יכולים לקחת את הטוב של כל אחד. לא חייבים לגור יחד, לא חייבים להיות כל יום יחד, לכל אחד העולם שלו ויחד בונים עולם משותף. אין נכון או לא נכון. יש מתאים או לא מתאים. עלינו להיות במקום שטוב לנו- כשהקושי גובר על ההנאה זה הזמן לעשות שינוי, חשיבה מחודשת לקשר.
שכשאהבה פוגשת אותנו באמצע הדרך- אנו צריכים לתת צ'אנס והזדמנות. זהו מבחן עבורנו. אני מדברת על קשר איכותי אמתי שמבוסס על כנות וכוונה. קשר שמכיל: אינטימיות, מחויבות ו- תשוקה (ראשי תיבות אמ"ת). ושכשנהיה שם עבורו/ עבורה הם לגמרי יהיו עבורנו כשנזדקק להם.
נשתמע בכתבה הבאה
רונית נוביק, מנטורית ויוצרת רב-תחומית
הוספת תגובה