כאן, כעורכי דין יש לנו לרוב דילמה לא פשוטה. בעיקר כשיש ילדים באמצע. זהו המקום שאנחנו גוזרים על עצמנו לשוחח שיחה לעתים קשה מאוד עם הלקוח – להבהיר לו את המשמעויות של הרצונות המשפטיים שלו – בעיקר בקשר שלו עם הילדים שלו כנגד הרצון להשיג הישגים כלכליים.
ולכן מהר מאוד, השיחה הופכת משיחה על הקשר ההורי לשיחה על כספים. כידוע המשפט הישראלי ייצר איזוני משאבים בין בני זוג שצברו נכסים במהלך הקשר הזוגי שלהם. ההבדל בין גברים לנשים של 2021, אמנם הלך והצטמצם ונשות קריירה שלפעמים משתכרות עשרות מונים מבני זוגן הוא מראה נפוץ למדי, אבל עדיין אנו רואים גברים שהחזיקו בתפקיד המסורתי – הם היו המפרנסים העיקריים, פיתחו עסקים וצברו הון לטובת התא המשפחתי, והם מתקשים לקבל את זה שמה שנצבר בעמל עבודה של עשרות שנים חייב עכשיו להתחלק שווה בשווה עם בת הזוג שהחליטה לעזוב ולשבור את המסגרת המשפחתית.
זהו המקום שלוקח הרבה פעמים את אחד מבני הזוג לערוך שימוש מרחיק לכת וקיצוני באמצעים אשר לעיתים גובלים אפילו בפלילים – האזנות סתר שעשויות להיות האזנות סתר אסורות, מעקבים אשר עשויים לחרוג מן המותר, נבירה והתחקות אובססיבית ברשתות חברתיות, ובעיקר רגשות זעם ותסכול – והכל בכדי לפגוע, "להעניש" את בן הזוג השני באמצעות ניסיון לשלול ממנו נכסים.
זהו המקום שבו עלינו כעורכי דין ראשית לנתח את המצב המשפטי, ואולם לא פחות חשוב לנסות ולהתחקות אחר תפישת המציאות שפיתח הלקוח ובעיקר לעמוד על מערכת האינטרסים האמתית של הלקוח – מה באמת חשוב כאן, ויש עניינים שלא יכולים בכלל להימדד בכסף.
כאן, הרבה פעמים תפישת המציאות של הלקוח, לחלוטין לא מתכתבת עם המצב המשפטי שרוצה את מה שעולם המשפט מאוד מתקשה להעניק לו. זהו הרגע שבו אנחנו יושבים עם הלקוח, סוגרים את הדלת ועושים לו "סדנת שבי". ובעיקר אומרים לו – "עכשיו, אנחנו נשים את המספרים בצד ונדבר על השווי האמתי של "העסקה" הכלכלית שאתה רוצה לקבל בפירוד". זה הרגע שבו אנחנו יורים לו בין העיניים ושואלים אותו השאלה הכי כואבת – "כמה שווה החירות שלך? כמה שווים לך הילדים שלך?". התשובה אחרי סדנת השבי הזו צריכה להיות – אין לזה מחיר!.
ולכן המסקנה העמוקה הזו חייבת להוליך את הלקוח למקום שהוא מבין שאת חירותו לפעמים הוא חייב לקנות בוויתורים כלכליים, ואת הקשר עם הילדים שלו, הוא יהיה חייב לשים במקום הראשון, לפני ההישגים הכלכליים. זכורה לי מגשרת חכמה במיוחד, שגישרה בין שני בני זוג בהליך גירושין. היא לקחה אותנו הצידה ושאלה את הלקוח שלנו, הגבר הקרייריסטי שאשתו בחרה לגדל ילדים על חשבון יצירת קריירה – "תגיד, עכשיו אתה הולך, איך האמא של הילדים שלך תסתדר ? ממה היא תחיה". האינסטינקט הממוצע של הגבר יהיה לענות – "ממש לא מעניין אותי, שתלך לאלף עזאזל". והמגשרת הנבונה ההיא שממנה למדנו כל כך הרבה, ציפתה לתשובה הזו, ואז אמרה לו בעיניים עצובות: "תזכור – לילדים שלך יהיה טוב, אם לאמא שלהם יהיה טוב. זה שווה לך הרבה מאוד כסף."
הלקוח, לפתע מסוגל היה לראות את מערכת האינטרסים האמתית שלו. זה היה המקום שבו הצלחנו להביא את הלקוח שלנו לקנות את חירותו ובעיקר את הקשר נטול החרדות והמשקעים עם הילדים שלו. ממרחק הזמן, ברור לנו שהוויתורים הכלכליים מרחיקי הלכת שהלקוח שלנו עשה, היו מאוד נכונים.
הקשר שלו עם אם הילדים הפכה לקורקטית מאוד, נטולת חיכוכים, נטולת פורמליות של- "היום זה היום שלך עם הילדים" ו"למה איחרת בשעה- אני מגישה תלונה למשטרה" למקום של – "תבוא מתי שאתה רוצה ותיקח אותם" ואפילו מהמקום שבו הגבר מצא את עצמו מנהל שיחה יומית עם אם הילדים והבין שלמרות שהמשפחה כבר אינה קיימת כתא משפחתי, הם הצליחו לשמר את רווחת הילדים, שהרגישו שנותרו להם אמא ואבא שעדיין מסוגלים לתקשר, לשמור על מערכת יחסים של כבוד הדדי ולמזער משהו מן הצלקות שכל הליך גירושין מותיר בהכרח על ילד שמתבגר לתוך משפחה שקרסה.
עו"ד אורון שוורץ, משרד שוורץ-נרקיס ושות'
כתבה חכמה וחשובה!