הסרט כטיבו של דוקו, מלווה את השחקן שהיה בן למשפחת עולים קשת יום ממוצא מזרחי. הוא גדל במעברה והיה מספיק אמיץ לבחור בקריירה של שחקן, למרות התנגדות עזה של אביו ועד שכבש את המדינה בכישרונו הרב ויצר ז'אנר חדש של סרטים שזכה לכינוי סרטי בורקס ובכך, הותיר חותם משמעותי על הקולנוע הישראלי. הסרט הוקרן בפסטיבל דוקו אביב זמן קצר לפני פטירתו, והגעתו למסכי הטלוויזיה הוקדמה עקב פטירתו.
הדוקו על זאב רווח הוא מסמך חשוב והמשקף את דמותו מנקודות מבט שונות וזה בהחלט סרט אמיץ שבחלקים מסוימים חושף צדדים באישיותו שאינם קלים לעיכול. מעבר לנקודת המבט הנוסטלגית של שהסרט יש שם מספר סצנות שמשקפות באומץ אישיות מורכבת של פצצת כשרון עם רקע סוציואקונומי נמוך ושייכות עדתית שלא תורמת לפיתוח דימוי עצמי גבוה ומעצבת דמות מורכבת ומלאת ניגודים פנימיים.
העובדה שהסרט מציג את הכישרון העז של רווח כיכולת ייחודית ופנומנלית לצד ביקורת נוקבת על התנהגויות שאין להן מקום בחברה ערכית, הופכת את הסרט למסמך מרתק וחשוב שמציף שאלות נוקבות על חברה, על הגבולות בין מציאות לדמיון ועל הפריווילגיות הלגיטימיות של סלבס, אם בכלל.
הסרט ימים טובים עוקב אחר הקריירה של זאב רווח, שהוא שחקן ויוצר מרשים ולא מדלג כאמור, על גם על הצדדים הלא מחמיאים של אישיותו. סצנה מצמררת במיוחד מתמקדת בזיכרון מכאיב של השחקנית חני נחמיאס בתחילת דרכה כשחקנית מתחילה שנאלצה להתמודד עם חוויה שלא תשכח לעולם המבוססת על יחסו הפוגעני כלפיה, ומעלה שאלות על מוסר וערכים. החוויה שלה תעניק לו מורכבות ובהחלט לא מדובר בצפייה פשוטה. הסרט הינו מסמך חשוב דווקא משום שאינו נרתע מהצגת צדדים מורכבים באישיותו של רווח.
הסרט מתבונן בדמותו של שחקן מצליח שנע בין הרצון של רווח לרצות את הקהל הרחב לבין השאיפה ליצור סרטים איכותיים, תוך התייחסות לביקורת על ייצוג הסטריאוטיפי של המזרחיות בסרטיו. כאמור לסרט נקודות מבט שונות ומנוגדות, רווח מוצג כדמות מורכבת ומרתקת, שפעלה בתקופה סוערת ותרמה רבות לעיצוב הנוף הקולנועי בישראל. הסרט הדוקומנטרי "ימים טובים" מתאר את הקריירה המגוונת של זאב רווח, החל מעלייתו המטאורית ככוכב ועד לניסיונותיו המאוחרים יותר לזכות בהכרה אמנותית.
למרות הביקורת, הסרט מציג את רווח כדמות מורכבת ומרתקת, שפעלה בתקופה סוערת ותרמה רבות לעיצוב הנוף הקולנועי בישראל.
מתוך ״ימים טובים – סיפורו של זאב רווח״
הוספת תגובה