איש מיוחד, אירוע מיוחד, תאריך מיוחד:
11 בספטמבר – הוא תאריך הידוע בשנים האחרונות, כזיכרון קשה במיוחד, נפילת מרכז הסחר העולמי, "התאומים", בפיגוע חבלני לפני 21 שנה. יחד עם זאת קרו בתאריך זה הרבה אירועים היסטוריים. הוא ככל הנראה תאריך לא מקרי.
בראשון האחרון, ה -11 בספטמבר 2022, התרחש אירוע חגיגי במוזיאון טיקוטין בחיפה. נכחו כ – 300 ניצולי שואה, שעדיין חיים. חלקם ניצלו בזכות האשרות המיוחדות שהפיק עבורם הדיפלומט היפני צ'יאונה סוגיהרה. מדובר באשרות מעבר משפחתיות, כולן כתובות בכתב יד ביפנית. סוגיהרה אשתו והעוזר שלו הפיקו מעל 2500 אשרות משפחתיות והצילו בכך בין 6000 ל – 10,000 יהודים מוילנה, בה שימש סוגיהרה כקונסול של יפן וכמרגל על מנת לבחון מה קורה בין רוסיה לבין גרמנייה הנאצית. רבות דובר וסופר על חסיד אומות עולם, הצנוע והעניו הזה, אשר לקח זמן רב עד שהוא "התגלה". הוא מעולם לא התפאר בכך. לדבריו הוא עשה את מה שעשה כי זה היה הדבר האנושי הנכון לעשותו וכי היו עוד הרבה יפנים בדרך שעזרו לכל זה להתרחש וליהודים להגיע ליפן ומשם להמשיך ולדאוג להם עד שיגיעו למחוז חפצם. חלקם נשארו ביפן, חלקם הגיעו לסין, לדרום אמריקה וחלקם לישראל.
יותם יקיר מנכ"ל מוזיאוני חיפה:
סיפר בכנס המרגש מאד הזה, על הרעיון שעלה אצל אוצרת התערוכה והוא עודד אותה לבצע אותו למרות היותו כמעט בדיוני ונראה קשה לביצוע.
ד"ר אתי גלס גיסיס – אוצרת התערוכה:
סיפרה על התערוכה משלב הרעיון שעלה בה לפני כשנה, כשקראה בספר על צילום יפני. היא חשבה על הקשר בין הצלה והשמדה, על הקשר בין ישראל ליפן ולצ'יאונה סוגיהרה ולאט לאט התגבש הרעיון לתת ביטוי אמנותי שיעביר מסר חד משמעי לדורות הבאים בשפה הכי בינלאומית שיש – האמנות. מסר של אחווה ובחירה בטוב ובמלכד בין אנשים ומגשר על הבדלים של תרבות או דת או מראה חיצוני. היא סיפרה כי מוזיאון טוקיו פתח לפניה את הלב והדלתות בנגישות להרבה תיעוד שקיים אצלם – כדי לסייע לה ולמיג'יאמה האמן לאסוף מידע לקראת הכנת התערוכה.
טצואו מיאג'ימה – אמן על יפני:
מיאג'ימה התגייס למשימה המיוחדת ליצור מיצב משולב מחלקים שונים, המשלב 300 אנשים חיים, רובם ניצולי שואה. מיג'יאמה הוא כבר 30 שנה אמן על ביפן. הוא סיפר בכנס כי בצעירותו הוא ביקר באושוויץ וזה השאיר עליו רושם עמוק במיוחד. במיצב "ים של זמן" – הוא לקח את הספרות מ – 0 עד 9, המייצגות את הקשר בין חיים למוות ואת הגלגולים ביניהם, קשר זאת לזיכרונות של אנשים וכמובן לזיכרון הנורא של המספר שנצרב על זרועם של קורבנות וניצולים רבים בזמן השואה. בשאלון שענו עליו המשתתפים – הם ציינו ספרה אחת מ – 0 עד 9 וסיפרו את הסיפור של המשמעות שלה עבורם.
לדבריו של מיג'יאמה, עבורו, מה שיכול לגשר על שונות בין אנשים ובין תרבויות, הוא לא שלום אלא אמנות.
סי אוף טיים:
בטקס משמעותי וקצר באותו היום, הודלק לראשונה ים של אורות קטנים בתצורות המזכירות קוסטלציות של כוכבים בשמים.
היצירה פינוי – בחדר אחר, ניצבים כסאות ים כמו של פעם, עם בד בצבעי כחול לבן, יושבים לראות מיצג וידאו המתאר את הפעולה המופלאה של צ'יאונה סוגיהרה באותו זמן מיוחד בו הוא התעלה על כל מגבלה רק כדי להציל עוד ועוד יהודים. היצירה עוסקת בשאלה מהי הומאניות? מהן פעולות הומאניות וכיצד הן נתפסות בראי ההיסטוריה ולאורך הדורות.
יצירה אחרת לקחה בגדים משומשים מתקופת השואה ונתנה להם משמעות אמנותית חדשה.
ברל שור:
ניצול שואה, מניצולי סוגיהרה, נולד בוילנה. הוא סיפר על הדרך שעבר ועל כך שהוא בכלל לא יודע אם סוגיהרה היה באמת קונסול, ומה בדיוק הוא עשה שם אך הוא, כדבריו של שור, היה האיש הנכון, בזמן הנכון, שעשה את הדבר הנכון. הוא סיפר על הקהילה היהודית שקיבלה אותם. בין הניצולים המוכרים של סוגיהרה היו גם זרח ורהפטיג ומנחם סבידור ז"ל, שלימים כיהנו בממשלה.
יושי היגוצ'י:
נספח התרבות של שגרירות יפן בישראל, דובר עברית טובה מאד. אדם נעים הליכות וחייכן. עלה לבמה ודיבר בעברית על הקשר בין יפן לישראל, על הקשר בין יפן לניצולי השואה. על השנה הזו המציינת 70 שנה לכינון קשרים דיפלומטיים בין ישראל ליפן. על המון אזרחים יפניים שנדרשו לסייע למבצע המורכב שהחל באשרות של סוגיהרה, כדי שכל המבצע הזה יצליח. המעברים בדרך הארוכה מאד, הקליטה ביפן, הארכת האשרות שהיו במקור רק ל – 10 ימים – שוב ושוב ושוב כל פעם עד שהיהודים התחזקו מספיק והחליטו לאן הם רוצים להגיע ולסייע להם בכך. ההתגייסות של הקהילה היהודית ביפן והאישור של הממשלה וגורמים רבים לתמוך ולסייע ככל יכולתם – בתקופה שבה אסור היה להמרות את פיו של הקיסר ולמרות זאת אנשים רבים פעלו כמו צ'יאונה סוגיהרה ועשו את מה שכל בן אנוש נדרש לו – להיות אנשים הומאניים ולפעול פעולות אנושיות עבור אחווה אנושית פעילה ונחושה.
התערוכה תפתח לקהל הרחב ביום חמישי 15.9.22 – מומלץ להגיע. זו חווייה שאולי רק מילותיו של חבר כנסת אחר מאותה תקופה, זלמן ארן, יכולות לתאר בתמצית כל כך מדוייקת: "אין אדם פשוט – כי זה לא פשוט להיות אדם".
הוספת תגובה