ואלוהים יודע שכשיצא הטריילר לעונה השלישית של 'יורשים' העברתי את העניין לידי, כי זכרתי שנהניתי מהסדרה, אבל לא זכרתי על מה היא ובעיקר לא זכרתי עד כמה נהניתי ממנה. נתתי לעונה להתקדם כי אם אני לא זוכרת על מה הסדרה, אני לא יכולה להתחיל לצפות בעונה השלישית ככה סתם משום מקום. אני צריכה למצוא זמן לבינג' ולמי בסוף שנת 2021 יש זמן לבינג'? ובכן,לי,כמובן.
עשיתי מרתון 'יורשים' מכובד שנגרר מהסופ"ש לתחילת השבוע כי חוץ מלראות פרקים ברצף כדאי גם לאכול ולטייל עם הכלב. אבל המסקנה ברורה- מדובר בסדרה הכי טובה שיש לטלוויזיה להציע. לא סתם זכרתי שאני אוהבת את הסדרה, היא נותנת לנו, הצופים, הצצה מיוחדת לעולם שאנחנו לא שייכים אליו. עולם של עושר כל-כך מוגזם שאמצעי התחבורה העיקרי של הדמויות הוא מסוק.
הסדרה מתמקדת במשפחת רוי. לוגן, אב המשפחה, עומד בראש חברת טלוויזיה ורשת פארקים (מסתבר שבארצות-הברית ממש אוהבים פארקים) ובגדול מדובר באיל הון. אחד שיש לו את הנשיא בחיוג מהיר בטלפון והוא מרשה לעצמו לכנות אותו 'הצימוק'. הון, שלטון, עולם תחתון? כן, חד משמעית- כן.
יום בהיר אחד, בתחילת העונה הראשונה לוגן רוי חוטף התקף לב וכל הילדים (קונור, קנדל, שיב ורומן) מתייצבים למערכה. עולה השאלה שמובילה את הסדרה עד לעונה הנוכחית- מי ירש את כל המעצמה שלוגן בנה? בתשובה קצרה- אף אחד, לוגן לא הולך לשום מקום. מדובר באיש מבוגר, השמועה אומרת שגזען בכל רמ"ח איבריו, שוביניסט ונגרן, אבל בעיקר עקשן. הדברים צריכים לקרות בדרך שלו, או שהם לא יקרו.
בזמן הזה, הילדים, שהם לא בדיוק ילדים, אם מוציאים את קונור מהמשוואה (הכי מבוגר, אבל הכי פחות מעודכן לגבי המציאות)- מתכננים תוכניות, משבשים לעצמם את התוכניות. הכל מלא בתככים מהולים במשפחתיות לא ברורה. בצפייה ראשונית מתחשק לנעול את כולם בחדר עם פסיכולוגית ולא להסכים לאף אחד לצאת.
קונור, מחליט שהוא רוצה לרוץ לנשיאות ארצות הברית וזוכה לאחת מההערות הנפלאות של רומן, "זה המסלול שכולם עוברים- לעבור מלא לעשות שום דבר בחיים ללהיות האיש הכי חזק בעולם." כמובן שזה לא מוריד את קונור מהמסלול או מונע מרומן להמשיך להיות ההפוגה הקומית של הסדרה.
שיבון (שיב) עסוקה בלנהל מערכת יחסים רעילה מאוד עם בעלה, שמנסה לעשות מה שהכי נכון בשביל לשרוד בעולם שלה, בראש שלו הוא גם יכול להיות היורש הבא. שיב מתחילה את הסדרה כמה שיותר רחוק מהחברה של אביה. אבל משאירה את עצמה מעורבת דרך טום (בעלה).
קנדל, הדמות הטרגית ביותר בטלוויזיה לטעמי. הוא מתסמן כיורש האולטימטיבי, עובד בצמוד ללוגן, יד ימינו. מפה הוא מתחיל מסע של מציאת העצמי- בוגד באבא שלו, חוזר בו, בוגד בו פעם נוספת, הכל מאוד אדיפלי אם תשאלו אותי. אבל בעיקר מראה כמה האופי שלו ושל האחים שלו מבוסס על אישורים מאדם בגיל העמידה, שאבד עליו הקלח, אבל לא מוכן לזוז הצידה. לא מוכן לפנות את המקום שלו עד שהאימפריה שהוא בנה במו ידיו לקרוס ביחד איתו.
'יורשים' לא מציגה קצב טלוויזיוני מהיר, אין בה אפקטים מרשימים. יש בה נופים מהריבים, משפחה לא מתפקדת, דיאלוגים שנוגעים בנקודות הרגישות שלנו. אז אולי אין לנו מסוק, אבל כולנו ישבנו בארוחת ערב משפחתית ולפחות פעם אחת הרגשנו רגשות מעורבים. ושלא ימכרו לכם אחרת, על זה בדיוק מבוססת הסדרה.
מאת: מאיה גולדין
הוספת תגובה