יהודית מרגלית מזוז ליווי בתהליכי שינוי

ספרי  על הבית שהגעת ממנו?

אני ילידת צפת, משפחה מרובת ילדים 12 אחים ואחיות, לשמחתי, למרות מהמורות החיים רובנו בקשר ממש טוב,

לכאורה בית דתי מסורתי, אך לצערי המוסר והערכים היו רחוקים מההתנהלות השוטפת. אבי  ז"ל היה הדומיננטי במשפחה, בשל קשיים רבים אותם חווה בילדותו לא היו לו הכלים להיות "אבא" הוא פשוט ניהל את הבית ביד קשה, לעיתים גם אלימה על מנת לזכות בכבוד אליו שאף כאב המשפחה, לעומתו אימי שתבדל לחיים ארוכים הייתה ללא השכלה, עוד בבית הוריה חונכה רק לעבוד ולשרת את בני המשפחה, אורח החיים הנ"ל יצר אצלה את דפוס הקורבן והיא פשוט ביטלה את עצמה לחלוטין על מנת לשמור על כבוד המשפחה.

איך נחשפת לתחום הטיפול ?

אני מאמינה שמטפל זה מבטן ומלידה, ובכלל אני חושבת שכל מקצוע שאנחנו בוחרים משקף את האדם שאנחנו או לחילופין עוזר לנו לסגור את מעגלי החיים. בשנת 2007 חוויתי חוויה מאוד קשה במקום העבודה, בעקבות זאת הלכתי לטיפול פסיכולוגי ואחרי שנה וחצי שישבתי וסיפרתי את סיפור חיי, סליחה אני מדייקת לא סיפרתי את סיפור חיי, סיפרתי את הסיפור שאני סיפרתי לעצמי, סיפור חיינו האמיתי בדרך כלל מסתתר אחרי חומות והגנות רבות אז לאחר כשנה וחצי של טיפול פסיכלוגי חיפשתי משהו אחר, חיפשתי תהליך שיכניס אותי גם לעשייה ועבודה ויעזור לי ליצור שינויים בחיי, וכך בעצם נחשפתי לעולם הקואצ'ינג, אני זוכרת שהמטפלת שלי שאלה אותי בסיום התהליך "מה תירצי להיות כשתהיי גדולה"? ועניתי לה אני אשב בכיסא שלך ואטפל באנשים, ואכן אחרי כשנתיים התחלתי לטפל באנשים, ולאחר כארבע שנים היא אפילו הגיעה ללמוד בקורס שאני העברתי.

מה ההכשרות שלך ?

בתחום הטיפולי אני מטפלת בפרחי באך, מטפלת בהפרעות אכילה, נוער וצעירים בסיכון, משברים לחץ, טראומה ואובדן. מלווה תהליכים זוגיים, מודה שאני פחות מתחברת לנישה הזו, ולכן כמעט ולא עוסקת בה, התפיסה שלי אומרת שלכל אדם יש את הסיבות שלו להתנהגויות אותם הוא מביא למערכות היחסים שלו, ולכן רק לאחר תהליך של למידה, התפתחות ושינוי אפשר בעצם ליצור תהליך משותף של צמיחה, לכן אני תמיד ממליצה לכל אחד מבני הזוג ללכת למטפל שונה, לאפשר למטפלים להיות בקשר רצוף ומידי מספר פגישות אף לבצע מפגש מרובע, עד כה בדרך זו הצלחתנו ליצור הצלחות מדהימות.

תחום נוסף בו אני נוגעת הוא התחום העסקי, ליווי עסקי של חברות  וארגונים.

ולאחרונה לאחר הכשרה התחלתי גם ללוות משפחות בסגנון של "סופר נני", אני פוגשת את ההורים, שומעת את הסיפור, פוגשת את הילדים בסביבה הטבעית שלהם ומשם מנהלת תהליך משפחתי מיוחד ומרגש כאשר לכל אחד במשפחה יש תפקיד משמעותי על פי היררכיה ברורה, גבולות, אחריות וחיזוק אישי.ומעולמי הקודם אני גם מנהלת חשבונות סוג 3, חשבת שכר, בוגרת קורסי מיסים עולם אחר לחלוטין מתקופה אחרת בחיי.

איך את מניעה את המטופל לצאת מהפחדים ואזור הנוחות ?

דבר ראשון חשוב לי לציין שאין אצלי מטופלים, אני לא רופאה. אצלי יש מתאמנים, ההבדל בהגדרה טמון גם בתהליך השינוי. כאשר אדם מגיע לתהליך והוא מבין שהוא רק צריך להתאמן על מנת ליצור שינוי . הרבה יותר קל לו להתחבר ולצאת לדרך. ואם אדייק עכשיו את תשובתי לשאלתך אז בעצם אני לא מניעה אותם לצאת מהפחדים שלהם ומאזור הנוחות, אני משקפת להם את האמת שהם מביאים, לפעמים הם יכולים לבוא עם אמת אחת ולסתור לחלוטין את מה שהם אמרו במפגש הקודם, תפקידי הוא לא להוכיח אותם חלילה או לגרום להם למבוכה, תפקידי הוא לשקף להם, לשאול שאלות ולהציג להם את הפער הקיים, תוך כדי שיחה שהם מעלים אני מלמדת אותם כלי שיוכל לשקף להם את הסיטואציה ולהעניק להם הסתכלות עמוקה יותר על החוויה, הם גם תמיד יוצאים עם שיעורי בית.

כיצד את מזהה קושי ?

ישנם 2 סוגים של קשיים, הקושי הראשון משתקף בדרך כלל ב-10 מפגשים הראשונים, במפגשים האלה יש קושי להודות בסיפור האמיתי, ישנה התנגדות והרבה פעמים סתירות ופערים בסיפורים, לאחר כ-10 מפגשים כאשר האמון ממש נבנה והמתאמנים מרגישים הרבה יותר בטוחים אז כבר מתחיל קושי מסוג אחר, קושי של יציאה מאזור הנוחות, קושי של שינויים וניפוץ תקרות הזכוכית.

אם לדבר על יעילות הטיפולים , לכמה זמן הם יעילים? והאם צריך לשמרם ?

זה מאוד אישי, תלוי במתאמן, עד כמה הוא/היא מתמסרים לתהליך בדרך כלל כול 4 מפגשים אני מקיימת מפגש "עד כה", במפגש הזה אנחנו בוחנים מחדש את מערכת היחסים שלנו ולומדים ביחד מה עובד ומה פחות עובד. והאם צריך לשמר? אז התשובה היא חד משמעית כן!! אך השימור לא חייב להיעשות בקליניקה, תהליך הפרידה מהתהליך מתבצע באופן הדרגתי, כאשר אני חושבת שהמתאמן יכול כבר לצאת לעולם ולהתמודד לבד, המפגשים מתחילים להיות הרבה יותר מרווחים אחת לשבועיים, אחר כך אחת לחודש, ואז רק בשעת הצורך, כאשר השימור הוא בהבנה כי בכל רגע ורגע אנחנו צריכים "להתאמן" בחיינו על מנת לשמר את הקיים. אז גם בלי קליניקה עלינו ללמוד ממה שקורה לנו בחיינו, לנתח, והבין ולשנות במידת הצורך.

מה הדבר שאת גאה בו עד היום ?

ואוו, יש כל כך הרבה סיפורים, אני בוחרת לשתף בהצלחה דווקא מתוך סדנא של נשים מבוגרות, אחת מהמשתתפות לא הייתה פעילה כמעט באף פעילות שעשיתי, היא תמיד ישבה בצד ולא הסכימה להשתתף, כמובן שכיבדתי את רצונה, מפגש אחד לפני הסוף עדכנתי שבמפגש האחרון נסיים עם תרגיל מפסיכודרמה שנקרא "קו קונטור" וכל אחת תצייר בעצם את כרטיס הביקור שלה, אותה גברת פתאום אמרה "אני לא משתתפת, בפעם האחרונה שציירתי היה בגן, צחקו עלי ומאז אני לא נוגעת בצבעים ודפים", התרגשתי מאוד מהשיתוף שלה, אני מזכירה לך שהיא לאורך כל הסדנא לא השתתפה בכלל, לא פצתה את פיה בכלל. התבוננתי בה, הנחתי את ידי על ליבי ואמרתי לה שאני מודה לה על השיתוף האמיץ, ועצוב לי שזאת הייתה החוויה שלה, ואני פה בעבורה לכל מה שהיא תחליט. שבוע לאחר מכן במפגש הסיום חילקתי לכולם את הציוד, נגשתי גם אליה לשאול אותה האם היא רוצה בכל זאת לנסות, והיא פשוט עשתה לי עם הראש תנועה של "לא" הנחתי לה יד על הכתף, אמרתי שאני מבינה והמשכתי הלאה ליתר חברות הקבוצה, אחר שנתתי לכולן ציוד והנחיות, היא פתאום באה אלי בשקט, ואמרה לי, "אני רוצה גם, אבל אני פוחדת שלא אדע מה לצייר ואיך לעשות" חיבקתי אותה, אמרתי לה שכל מה שהיא תעשה זה הכי טוב!! ואם היא תרצה עזרה אני פה בעבורה. כשסיימנו את הסדנא נכנסתי לרכב ופשוט בכיתי מאושר, מבחינתי היא עשתה את התהליך העמוק ביותר והמרגש ביותר.

איזו תכונה צריך מטפל ?

1. ענווה.
2. הקשבה.
3. גבולות

טיפ לאנשים המתלבטים בדרך ?

תלכו רק לפגישת היכרות ואחר כך תקבלו החלטה, אנחנו תמיד אומרים לילדים שלנו לפני שאתם אומרים שאתם לא אוהבים קודם תטעמן ואחר כך תחליטו, אותו הדבר גם פה, קודם תבואו, תחוו ואחר כך תקבלו החלטה, והכי חשוב לעולם אל תוותרו על החלומות שלכם, אני בגיל 40 הבאתי עוד ילדה לעולם מתרומת זרע, ובגיל 42 הלכתי ללמוד תואר ראשון, ובאוקטובר הקרוב אני כבר מתחילה תואר שני.

מה לא תסכימי לעשות במסגרת עבודתך ?

לשתף פעולה עם דפוסים של מתאמנים, להמשיך תהליך רק בשביל כסף גם אם אני לא רואה תוצאות.

מה היעדים שלך לשנה ?

ואוו, כל היעדים נעצרו לשנה שלמה בגלל הקורונה, אז לחזור במרץ לקליניקה, להרצאות ולסדנאות. לחזור לכתוב את הספר שלי,  ויש עוד חלום אחד שנרקם עכשיו עם מספר אנשים בכמה עולמות תוכן, חלום שאמור להעניק כלים ותמיכה בתחום מאוד ספציפי לצעירות עם חלומות גדולים.

מה היית רוצה שאנשים ידעו עליך ?

שאני פשוט אוהבת אנשים, אוהבת את עבודתי, חיה ונושמת נתינה, וכל יום מתפללת לעולם טוב יותר.

מה החלום המקצועי שלך ?

בית ספר להורות, והקמת עמותה שכבר נמצאת בתהליכי הקמה שעתידה להעניק מענה הוליסטי משפחתי.

איך אפשר ליצור איתך קשר:

המקום הראשון זה פה, באתר של מוקסיני אשמח לענות על השאלות שלכם,

מעבר לכך מי שרוצה ברמה היותר אישית יכול לפנות בפייסבוק או במייל.ואגב לאחרונה פתחתי קבוצת פייסבוק שנקראת "מקום טוב באמצע" שם אנשים יכולים לכתוב ככל העולה על רוחם על מנת ליצור איזון בחיים באמצעות ונטילציה, מוזמנים לשם באהבה.

פייסבוק:

יהודית מרגלית מזוז – מרצה, מלווה תהליכי שינוי, מייל: yuditmazuz8@gmail.com