המוזיקאית והזמרת נורית פלד-קירשטיין תקיים מופע ההשקה לאלבומה השני "זמן סיגריה" ב-1.9 בבית היוצר בנמל תל אביב. במופע יבוצעו שירים מקוריים מהאלבום לצד כמה תרגומים לשירים מוכרים, קאבר מהאלבום הראשון ("זמן געגוע") והצצה לאלבום הבא שייקרא "שבוע הספר". במופע ישתתפו: נורית פלד-קירשטיין – מילים, לחנים, תרגום, שירה, פסנתר, מפוחית וגיטרה, יאיר סתוי – פסנתר, עיבודים וניהול מוזיקלי, גל דהן – גיטרות, גיא רון – גיטרה בס ואסף דגן – תופים.
אלבום הקאברים "זמן געגוע (שירים של אחרים)" שיצא בעיצומה של הקורונה, "זמן סיגריה" הוא גם פרי שיתוף פעולה בין נורית לבן זוגה ושותפה המוזיקלי יאיר סתוי, שבבעלותו אולפן ההקלטות לירי, שהיה אמון על הנגינה (פסנתר ומחשב), העיבודים, ההקלטות והמיקסים. באלבום 24 רצועות מקוריות שנורית כתבה והלחינה, כשמתוכן שיר אחד הלחין יאיר ולחן לשיר נוסף נכתב במשותף על ידי השניים. בנוסף מתארח באלבום תרגום לעברית שכתבה לשיר "Whistlin Past the Graveyard" של טום ווייטס שנתן לה אישור מיוחד לפרסמו, ולצד השירים המושרים משובצים בו גם כמה שירים בהקראה. מדובר באלבום כפול ומקורי, שבתום עבודה של חמש שנים יצא לתחנות הרדיו ולחנויות המוזיקה הדיגיטליות. רוב השירים בו נכתבו בעברית לצד כמה באנגלית, והוא הולחן ועובד בסגנון המשלב רוק, בלוז, פופ, פולק, רגאיי וג'אז.
"השירה של נורית פוצעת לי את הלב, משאירה אותי המום מיכולתה לרגש בלי להשאיר רמזים שזה הולך לקרות. בלי להתאמץ בכלל. אין הרבה אמנים שמגיעים לכזאת התכוונות בשירה שלהם, ונורית היא אחת מהם. אני מאמין למה שהיא שרה", אומר יאיר סתוי, בעל אולפן הקלטות ומאז 1990 קלידן, מפיק, מעבד ומנהל מוזיקלי שעבד ועובד עם זמרים, אמנים ויוצרים מהשורה הראשונה בארץ: עוזי חיטמן ז"ל, בועז שרעבי, גרי אקשטיין ז"ל, דורי בן זאב, שייקה לוי ורבים נוספים. הוא שירת כעורך מוזיקלי בגל"צ ובהמשך הקים וניהל את מחלקת המוזיקה בתחנת רדיו ללא הפסקה.
נורית הלחינה עשרות שירים – לעצמה וגם לאחרים, לצד כ-150 תרגומים שכתבה בשנים שחלפו, כמחציתם לשירי טום ווייטס והשאר של יוצרים אחרים. היא כותבת, עורכת ומגיהה כבר 25 שנה במסגרת העסק "מילה שלי". בשנים האחרונות היא מתרגמת, מלחינה, זמרת ועורכת וידאו. היא מודה כי מאז ומעולם צרכה מוזיקה בכמויות. "כבר מילדותי הייתי יושבת שעות עם אוזניות ומתמסרת למוזיקה ולמילים, ובהמשך האהבה למוזיקה רק התעצמה והתפרשה על פני רוק, בלוז, רגאיי, פולק וז'אנרים נוספים, אך רק בגיל 36 עסקתי בה".
מהרגע שהתחילה לתרגם, בתחילה רק שירים של טום ווייטס, כשאלה נערמו על שולחנה, חיפשה זמר או זמרת שישירו אותם. כשלא מצאה החליטה לשיר בעצמה, ולמצוא גיטריסט או פסנתרן שילוו אותה. לאחר שחיפושיה עלו בתוהו היא לקחה חמישה שיעורי פסנתר, קנתה פסנתר חשמלי.היא התחילה להופיע, בתחילה על במות פתוחות ובהמשך הופעות מלאות בחיפה, בתל אביב, בירושלים ובמקומות נוספים עם המופע שיצרה "זמן סגירה", על שם אלבומו הראשון של טום ווייטס שנקרא "Closing Time" המבוסס על תרגומיה לשיריו.
"השירים שבחרתי לתרגם באותה תקופה, כך גיליתי תוך כדי, היו בעיקר שירי פרידה, ובאמת, זמן קצר לאחר מכן התגרשתי מבעלי לשעבר. אז הבנתי שלבד מהכתיבה שתמיד היתה שם בשבילי, המוזיקה והתרגום הם עוד דרך בשבילי לעבד רגשות, להתמודד, לזעוק את כאבי החוצה", אומרת נורית.
היא מספרת כי בשנים הראשונות הייתה לבד עם הפסנתר והאקורדים שהיא מפרקת עליו. "הסתובבנו בין פאבים אפלוליים, לפעמים מול 30 אנשים, לפעמים מול שישה, והיה לנו טוב. כעבור כמה שנים, רגע לפני שעליתי להופיע בבר גיורא, ניגש אלי מישהו עם חיוך רחב. 'אני יאיר סתוי', אמר, ואני עניתי: 'אין מצב'. הכרתי אותו מפייסבוק, הוא גם היה מאוהבי טום ווייטס שנהג לפרגן לי בחום על תרגומים שהקלטתי. מתברר שזמן קצר לפני כן הוריד כמה עשרות קילוגרמים ולכן לא זיהיתי אותו. הוא שאל אם הוא יכול להיות הפסנתרן שלי. הייתי בטוחה שהוא צוחק ופטרתי אותו בתשובה מתחמקת. במשך ההופעה הוא ישב מולי, דרוך וקשוב, ואני חיפשתי את עיניו הטובות בין השירים. בסוף ההופעה נפרדנו כידידים, ובדרך הביתה, במונית, הוא כתב לי: 'היה מצמרר. אין לי מילים להביע את התרוממות הרוח שחשתי כששמעתי את השירים שאני מכיר כל כך טוב מבוצעים כמו שאת ביצעת. הפרשנות שלך לאמן הזה שאני כל כך אוהב היא אישית וייחודית עד שבאמת נשמע כאילו את חיברת אותם'. כעבור כמה שבועות נפגשנו אצלו באולפן בגבעתיים. הייתי בהלם כששמעתי אותו לראשונה נוגע בקלידים. במשך שעתיים טווינו ביחד חלומות מוזיקליים, וכשיצאתי משם זה היכה בי בבת אחת: 'אני מאוהבת'. מאז זה רק מתחזק".
כאמור, שיתוף הפעולה המוזיקלי עם יאיר סתוי הניב שני אלבומים והשלישי בדרך. נורית: "על 'זמן סיגריה' עבדנו למעשה עוד מפגישתנו הראשונה באולפן של יאיר, עבודה שנמשכה חמש שנים עד שהושלם, אך כתיבתו והלחנתו התחילה עוד לפני שהכרתי את יאיר. בשירים רבים משולבים בטקסטים אזכורים משירים של טום ווייטס כמו גם בוב דילן, סקרימינג ג'יי הוקינס ונוספים. חלק מהשירים שהלחנתי מהאלבום ראו אור בספר שירים שהוצאתי בשם 'מדברת עם זרים (שירים ושירה)' (הורדוס, 2018). המשורר רוני סומק כתב על ספרי: 'בתור חייל בצבא טום ווייטס אני מטפס עם המילים שלך על סולם התווים. אוהב את התחושה שהפכת את היום יום לשירה'. את האלבום התחלתי כאמור לכתוב לפני שהכרתי את יאיר, ויש בו שירים שכתבתי על עצמי, על אהבות-עבר, על הגירושין, על מערכת היחסים שניהלתי עם יהונתן גפן ובהמשך על יאיר. התחלנו להקליט אותו באולפן בגבעתיים, ובמהלך הקורונה העברנו אותו לגבול בני ברק-רמת גן".
הכתיבה של נורית חשופה מאוד והיא אינה חוששת לגעת גם בנושאים הכי רגישים. "ככה אני יודעת להתמודד עם החיים עצמם – אני כותבת אותם ושרה אותם, כמה שאני יכולה בכנות מוחלטת. באלבום אני מספרת על חרדות, בדידות, התאהבות, כאבי פנטום בפרידות, החיים ממשיכים, מסעות אל מקומות חשוכים, נגיעות של אור, סופרת כבשים בלילה שחור, ציפייה שלא נגמרת בחלון, ירח, סיגריה, ערבים של שמחה ובקרים של אֶבֶל, המאפרה כבר כורעת תחת הנֶטֶל, צרצרים, חתולים, ציפורי גשם פצועות, אמת, כמיהה, אהבה. אפילו על הגירושין שלי יש שני שירים, למרות שהם הגירושין הכי מושלמים בעולם, ואני לא מגזימה. בשיר 'תכף' אני מתארת את הרגע הזה שבו הילדים עוברים מהורה זה לאחר. למרות שבסופו של דבר התגרשנו, אני מודה בכל יום על הזכות להיות חלק מהמשפחה המדהימה הזו שיצרנו, כולל בני הזוג החדשים שכל אחד מהם נדיר בפני עצמו. הגירושין לא שינו את העובדה שמשפחה היא ערך עליון, להפך, הם חידדו את הערך הזה אפילו יותר".
בימים אלה עובדים נורית ויאיר על כמה פרויקטים משותפים. מלבד מופע ההשקה לאלבום "זמן סיגריה" שיתקיים ב-1.9 בבית היוצר בתל אביב: ההרצאה המוזיקלית "זמן סלון – לכתוב שירים של אחרים" המעניקה הצצה לסיפורים המרתקים מאחורי תרגום שירים לעברית, לסוגים שונים של תרגומים ולתהליך התרגום. בהרצאה משולבים ביצועים של תרגומים מקוריים לשירים של לאונרד כהן, בוב דילן, פרנק סינטרה, דולי פרטון, אלאניס מוריסט, איימי וויינהאוס, קרול קינג, ריי צ'רלס, בוב מארלי, פיל קולינס, נורה ג'ונס, אריק קלפטון, טום ווייטס, טרייסי צ'פמן, האיגלס, גורדון לייטפוט, רוברט ג'ונסון ונוספים.
לצד אלה מתוכננים מופעים של "זמן סגירה" הוותיק, מופע המחווה בעברית לטום ווייטס, וכן של "זמן סיגריה – נורית פלד-קירשטיין בהופעה", שישלב חומרים מקוריים ותרגומים. בימים אלה מקליטים השניים אלבום שלישי שייקרא "שבוע הספר" ובו יהיו שירים מקוריים שנורית כתבה והלחינה, לחנים שכתבה לשירי משוררים, תרגומים פרי עטה וגרסאות כיסוי. כמו קודמו, "זמן סיגריה", גם הוא צפוי להיות אלבום כפול. בהמשך מתוכנן לצאת אלבום שירי ילדים שכבר הוקלט בחלקו. לצד כל אלה ממשיכה נורית כל העת בעבודתה היומיומית כעורכת ספרים ועיתונים ממשרדה הביתי במסגרת "מילה שלי", העסק שלה לשירותי כתיבה, עריכה, הגהה, הלחנה ועריכת וידאו.
בשלהי 2018 השתתפו שניהם בהתנדבות בפרויקט למען האמנים הוותיקים שיזם דודי פטימר (חוקר מוזיקה, עיתונאי ושדרן רדיו). בבסיס הפרויקט היה שיר שנורית כתבה והלחינה ואותו ביצעו 15 אמנים ותיקים שהקליטו אותו באולפני לירי. השיר נועד לעודד את תחנות הרדיו להשמיע את הזמרים הוותיקים, כשם השיר: "אין עתיד אם אין עבר". האמנים שהשתתפו בפרויקט הניחו כמה מאבני היסוד של המוזיקה הישראלית ופרצו דרך , אך כיום נמצאים בחלקם במאבק הישרדותי יומיומי על הזכות להופיע, להקליט ולהתקיים ממוזיקה. באמנים: דפנה ארמוני, אסתי כץ, עקיבא נוף, משה הלל, גבי ברלין, מרים צפרי, עירית דותן, דני בן ישראל ז"ל, עוזי פוקס, לוליק לוי, רמי דנוך, ג'קי מייקה, סוזי מילר, צדוק סביר ואופירה גלוסקא.
לדף האירוע של המופע "זמן סיגריה" של נורית פלד-קירשטיין ויאיר סתוי: https://www.facebook.com/events/757364792374266
מאת: יהורם גלילי
הוספת תגובה