בימים אלה, משחזרנו לשגרה, אנשים רבים תולים את העיכוב שלהם בתיאום תור מחודש בפחד מהדבקה בקורונה, כאשר בעצם הסיבה האמיתית לכך היא פחד מטיפול שיניים – דנטופוביה.
מהי דנטופוביה?
חרדה דנטלית, פחד לא רציונלי מהטיפולים השונים במסגרת רפואת שיניים, הנגרם לרוב עקב חוויה שלילית שאותה עבר המטופל עצמו או מחוויות שסופרו לו על ידי אחרים וכלל לא עבר בעצמו. מבוגרים רבים הסובלים מחרדה דנטלית עלולים להעביר זאת גם לילדיהם. הפחד נובע מהחשש מכאב אפשרי, המתעצם מהפחד, או מה"חדירה" לאוטונומיה של האדם על גופו.
מדוע כה חשוב לטפל בחרדה דנטלית?
מלבד הפגיעה בבריאות הפה שעלולה להיגרם מדחיית ביקורים אצל הרופא, טיפולי שיננית וביצוע פרוצדורות מתבקשות, ממחקרים עולה כי קיים קשר בין מחלות חניכיים לא מטופלות לבריאות הכללית, כגון מחלת הסוכרת, מחלות לב, דמנציה, לידה מוקדמת, לידות פגים ועוד. כלומר מלבד פגיעה בבריאות הפה, דנטופוביה והיעדר טיפול, עלולה לפגוע בבריאות הכללית של הגוף.
כמו כן, הימנעות מטיפול וחוסר שמירה על בריאות המשנן עלולה לפגוע בתפקודי אכילה וירידה באיכות התזונה ובמראה, שכן השיניים נוטלות חלק ניכר בחיוך שלנו ובעקבות פגיעה בחיוך ובמראה עלול להיפגם המרקם החברתי ותחושת הביטחון האישי. שלב מתקדם של הזנחה, מוביל להיווצרות מצבי חירום בשיניים, אשר לרוב הטיפול בהם יהיה הרבה יותר מורכב, לא נעים ויקר.
כיצד ניתן להפחית את עוצמת הדנטופוביה ולבצע טיפול למרות קיומה?
שגרה בריאה תסייע בשמירה על בריאות הפה והמשנן ולמנוע מטיפולים מורכבים ומפרוצדורות הכוללות אלמנטים "מפחידים" יותר (כירורגיה וכדומה). יש להקפיד על היגיינה אורלית (גהות הפה) לפי הכללים של לפחות פעמיים ביום לצחצח שיניים ולהשתמש בעזרים כגון חוט דנטלי, להקפיד על ביקורים שוטפים במרפאת השיניים אצל השיננית ורופא השיניים.
עיצוב מרפאות המשרה אווירה נעימה – שילוב מסכי טלוויזיה באזור ההמתנה במרפאה מסייע בהסחת דעת המטופל ממחשבותיו לגבי הטיפול המתקרב. ישנן מרפאות שיש בהן מסך גם בחדר הטיפולים, בתקרה מעל כיסא המטופל, על מנת שיצפה בתכנים במהלך הטיפול ויסיח את דעתו.
גישה מיוחדת של הרופא – להפיג אי וודאות שמהווה קטליזטור לתחושת הסטרס – הגישה הרווחת כיום במרפאות, היא לתת למטופל תחושת שליטה על הדברים שנעשים בתוך פיו באמצעות מתן הסבר על התהליך הרפואי שהמטופל עתיד לעבור כאשר הרופא לא מוותר על פגישת היכרות ובדיקה ראשונית. פגישה מקדימה כזו כוללת תיאום ציפיות, מתן אפשרות לשאול שאלות ושיתוף המטופל בתכנית הטיפול העתידית– כל אלה תורמים להרגעתו של המטופל החרד.
מטשטשים את הכאב והרעש המאיים – התקדמות גדולה חלה באיכות החומרים המשמשים את רופאי השיניים וכחלק מכך בחומרי האלחוש העומדים לרשותם. במטופלים בעלי סף חרדה נמוך ניתן לטפל כיום בעזרת גז צחוק, המיועד לילדים ומבוגרים כאחד, ומאפשר נינוחות במהלך הטיפול. הטיפול בעזרת גז הצחוק (סדציה נשאפת) הינו בטוח לשימוש כאשר הרופאים מודרכים כיצד להשתמש בו. כמו כן, ישנם אמצעי אלחוש רפואיים שמוזרקים לאזור המטופל בעזרת דקירה עדינה שגם אותה ניתן לטשטש בעזרת משחה מאלחשת. ובאשר לרעש, המכשור במרפאות הוא בעוצמת רעש מופחתת מהעבר.
דרכים ואמצעים נוספים להפגת החרדה – במקרים מיוחדים של פחד שלא ניתן להתגבר עליו, אפשר להיעזר באמצעים שונים כמו האזנה שקטה למוזיקה בזמן הטיפול, צפייה בטלוויזיה, עמעום תחושות הפחד על ידי חשיפה הדרגתית לטיפול, שיטות מעולם הרפואה המשלימה כגון היפנוזה או דמיון מודרך ולפעמים גם טיפול תרופתי מקדים.
פתרונות נוספים לטיפול בחרדה דנטלית במידה ולא צולחים את כל האמצעים בשלב הראשוני:
- טיפול בסדציה הכרתית- טיפול המתבצע ע"י מתן תרופות מטשטשות במינון נמוך בו אנו עדיין שומרים על מצב הכרתי של המטופל.
- הרדמה כללית (מלאה) – טיפול זה נעשה רק במקרי קצה בודדים. הטיפול חייב להתבצע רק בליווי רופא מרדים הבודק כל העת פרמטרים חיוניים של המטופל באמצעות המוניטור.
לסיכום, חרדה דנטלית הינה תופעה שכיחה בקרב האוכלוסייה הרחבה, אל תיתנו לקורונה להוות תירוץ של אי הגעה למרפאה שכן, המרפאות פועלות על פי הנחיות משרד הבריאות, הן עברו ועוברות חיטוי, הצוותים ממגונים וישנן הנחיות ברורות ללקוחות הרשת כיצד, מתי ומי יכול להגיע למרפאה.
כמו כן, מרפאות כללית סמייל והצוותים הרפואיים והמקצועיים ערוכים לטפל בכל מי שחש חרדה דנטלית ומעניקים פתרונות הן מבחינה אמוציונלית ופסיכולוגית והן מבחינה פרקטית. חשוב לשמור על רצף של ביקורים סדירים אצל רופא השיניים אחת לחצי שנה על מנת לשמור על בריאות הפה והשיניים בפרט ובריאות הגוף בכלל.
הכתבה באדיבות: ד"ר אורון שמואלי מנהל מרחב מרכז בכללית סמייל
הוספת תגובה