אריק היוצר הזמר והשחקן, היה הדבר הכי הפוך "מסלב" שאפשר לדמיין, לפחות בעיניי עצמו… אך מה לעשות שגם בימי חייו ויותר אחרי מותו, אריק היה ועודנו מושא להערצה חוצת מיגזרים בישראל.
הגל ששטף את הארץ אחרי לכתו, הנגיעה של יצירתו באיזה עצב חשוף של כולנו הולידו מפעלי הנצחה, תיעוד וזיכרון, לרוב. יפעת אביצדק קלפה מורת דרך המתמחה באזור בתל אביב לדבריה : "נמנעתי בחייו לערוך סיור כזה, עקב התנגדותו. אך הציבור הישראלי, אוהב לשיר ואוהב לטייל, ואף אחד לא יעצור אותו מהליכה בעקבות אליל נעוריו, על כן החלטתי לעשות זאת בכל זאת, מתוך הרבה כבוד לאיש וליצירתו, וכך נולדה החוויה המהלכת החדשה שלי".
מהלך הסיור:
הסיור מתחיל בבית ילדותו של אריק ברחוב גורדון 31, ליד השלט המציין את זכרו של יעקב איינשטיין שחקן האוהל ואביו של סיבת התכנסותנו. בקטע האחרון שכתב הזמר, ופורסם אחרי מותו בעיתון מעריב, הוא מזכיר דירות שכורות רבות בהן התגוררה משפחתו, אבל מכולן הדירה הזו בה חי עם הוריו בשכירות משנה, אצל הפרידמנים, נחקקה כבית ילדותו.
אנחנו משתמשים במשפחת איינשטיין הקטנה כראי לתקופה שהייתה ואיננה עוד. אביו עלה לארץ והיה אידיאליסט, שנלחם על זכויות הפועלים, חבריו היו כל הבוהמה התל אביבית דאז. הם התגוררו בסביבת בתי הבימה, ואריק גדל עם אילנה רובינא, אמנון מסקין ועוד רבים וטובים שהיו הבנים של שחקני אותה התקופה. גם האדריכלות שנראה היא בהלימה לרוח התקופה והאנשים.
משם ממשיכים לתחנה שהייתה מאוד משמעותית בחייו של אריק הילד, מגרש הכדורסל השכונתי. שם אנחנו נכנסים לעומק כשרונותיו, ומגלים שהוא הגיע ללהקת הנח"ל, כי חלומו הגדול להיות מדריך ספורט, נגדע בעקבות לקות הראייה המולדת שלו. (אם צה"ל לא היה דוחה אותו, יכול להיות שהיום אריק איינשטיין היה מדריך כושר אנונימי)?
ברחוב דיזנגוף, אנחנו עוצרים לאיזה משקה אצל "חצקל איש כסית", ומספרים על מערכת היחסים של אריק עם בעל הבית של בית הקפה הכי בוהמייני בתל אביב עשרות בשנים, וגם עם בנו משה. כאן היה כור הההיתוך של "חבורת לול", השירים, הסרטים וכל המשתמע מכך…גם מקומם של אייבי נתן ופשנל האמרגן האגדי, לא ייפקד בהמשך רחוב דיזנגוף.
נבקר במקום שאריק נהג לכנות "המלוכלך" לא רחוק מכיכר דיזנגוף, ומרכז קופת החולים של ההסתדרות. משם נגיע לתיאטרון האוהל, מקום עבודתו של האב, שהפגיש את אריק הילד עם הרבה קלסיקות תרבותיות, והרבה שחקנים. אברהם חלפי שהיה כדוד לאריק, יעמוד במרכז התחנה הזו. לימים אריק יגלה את השחקן וחבר ההורים מזווית חדשה, וינגיש את שיריו לקהל צעיר, שלוליי אריק היה שר אותם, לעולם לא היה מתוודע ליצירתו המופלאה של האיש.
צילום יפעת אביצדק
דרך רחובות קסומים, שבתיהם בחלקם עברו שימור, ובחלקם מחכים לתורם, נגיע לרחוב חובבי ציון. שם מתחת לביתו בעשרות השנים האחרונות, נתבונן במצבה שיצר לזכרו הפסל משה שילה. היא הובאה באחד מלילות השבעה באמצע הלילה, הונחה על המדרכה, ומאז נמצאת שם. סמל להערצתו של שילה אל הזמר.
בסופו של הרחוב, מרחק כמה מאות מטרים, ניפגש עם רחוב טרומפלדור. ברחוב הזה, שוכן בית העלמין רומפלדור,הפרלה שלנו. בית עלמין הוקם בתחילת המאה העשרים, וקדם להקמתה של תל אביב, העיר. למרות שאפשר לערוך סיור שלם רק בין המצבות השונות,ודרכן לספר את סיפורה של הארץ, של המדינה, של התרבות ושל עוד נושאים רבים, הפעם לסיום החוויה המהלכת שלנו, אנחנו הולכים ישירות לקברו של אריק. הוא אחד מהאחרונים שנקברו בבית העלמין שאינו פעיל כבר עשורים רבים, וכיום נקברים בו רק יחידי סגולה.
אין ראוי ומתאים מאריק הילד הכל כך תל אביבי, להיקבר במקום. אריק כתב באותו קטע לעיתון, שהפך להיות צוואה מצמררת, כי כל חייו, המשפחתיים, המקצועיים, החברתיים, היו תמיד בתוך קילומטר מרובע אחד, וגם מנוחתו האחרונה, נמצאת ברדיוס הזה. האיש שכל כך אהב להיות בבית, נטמן כמה מאות מטרים מהמקום בו כל כך אהב להיות, ובו עדיין מתגוררת רעייתו.
הסיור מלווה בשירון מושקע וגדול, שיישאר בידי המטייל, בסיומו.
אינני מגלה מה הם השירים המושמעים בכל תחנה, כדי להשאיר משהו לדמיון, ולהפתעה (אריק יצטרף בשירה, ואפילו בכמה קטעי דיבור).
פרטים על החוויה המהלכת הזו, ועל רבות אחרות בדף הפייסבוק שלי:
"טיול בתל אביב בני ברק עם יפעת- חוויה מהלכת" טיול בתל אביב
בני ברק עם יפעת- חוויה מהלכת | Facebook
להרשמה לסיור הקרוב- 7 שנים למותו ב27.11.2020
נא לפנות בוואטסאפ -מספר המקומות מוגבל- 052-35151515
הוספת תגובה