הקומדיה הדרמתית ( כן אני החלטתי לשלב את הסגנונות ), מתחילה בדייט, בבר, דייט ראשון. עוד סיפור מני רבים, לכאורה. אולם, הבחורה מקבלת מייל, שהתקבלה לחלום חייה, אומנות לתואר שני באוקספורד, לא פחות ולא יותר. נו אז מה עושים? הבחורה מזינה את הבחור לשתייה בהפיי אוואר, ומשם במקום שהסיפור יהיה צפוי, והבחורה תסע לפתח הקרירה, היא מפתחת יחסים שהחלו באותו דייט, אפילו מתאהבת. ובכן מה עושים? אהבה vs הגשמת חלום חייך, קרירה. את כל הדייט מלווה הברמן, הומו לאותה סיטואציה, ושרברב שרירי לסיטואציה אחרת. השחקן, אביב זמר, פשוט שחקן מעולה. אני לא יודע מה הזהות המינית שלו, אבל האמנתי לו בכל רמ"ח אברי, שהוא הומו. גם האמנתי לו שהוא שרברב, כמעט חסר מוח, שרירי שלא מתעניין בשום אומנות. שחקן נפלא.
>>>3 מתכונים מענגים לארוחה בבית
ובחן, ההחלטה התקבלה, הבחורה נשארה עם הבחור, והנה אנו "טסים" עשרים שנים קדימה, לאותו הזוג שהחל בדייט ראשון. נראה שהבחורה, אינה שלמה עם חייה וחלום חייה על היותה אמנית, ציירת על, לא מרפה ממנה. נראה שאת הבחור, הדבר כלל לא מענין, והאישה שוקעת בתוך הקרירה שלא הייתה. היא פשוט הימרה, על ההחלטה הלא נכונה. תחשבו, החלטה אחת שלנו, בחירת אישה, בחירת קרירה, כמה היא יכולה להוביל אותנו למזרח ומצד שני למערב, כן שתי קצוות, פרי של בחירה אחת. התסכול, מהבחירה הלא נכונה, מוביל את האישה הבוגרת, להטיל את כל מאווייה, על שרברב שהגיע, והנה לפחות עם השרברב תגשים חלומותיה. כל ניסיונותיה, לדלות ממנו טיפת חכמה, והתעניינות באומנות עולים בתוהו.
אני בהחלט בעד ההצגה, שהמסע שמתחיל בהצגה, יכול לקחת כל אחד מאתנו למסע אישי, על חייו, על בחירותיו. אם כי כמדומני שראיה רטרוספקטיבית, על החלטות והפירות שלהן, הינה נטייה המשויכת לבני הגיל המתקדם. השחקנים טובים, ומיומנים, אם כי הייתי בהחלט משקיע קצת יותר בתפאורה שמסביב.
מחזאי: נמרוד עמית
אריאל דרור, עו"ד, מאמן כדורסל, כתב אומנות.
הוספת תגובה