ביום חמישי הקרוב, ה21 בנובמבר, תפתח תערוכה מיוחדת של פישמן, שבה יוצג אוסף של ציורי ענק – המקפלים תקופת חיים ממושכת של שברים וסדקים בחברה הישראלית; החל מהקורונה שכפתה עלינו בידוד פיזי וריחוק חברתי, עבור במהפכה המשפטית שטלטלה את אמות הסיפים והוציאה רבבות לרחובות, וכעת –טבח השבעה באוקטובר, מאז לא נשוב להיות אותם אנשים ואותה מדינה. התערוכה, "השנים האחרונות", (בית האומנים על שם יוסף זריצקי בת"א, אלחריזי 9 | אוצר: אריה ברקוביץ), תציג עבודות באקריליק על בד, שבחלקן משולבות במשולשי עץ אדירים – ותאפשר לכל מתבונן להכנס אל נבכי נשמתו של האומן כפי שהוא חווה את הסערות והמשברים פה. אבל פישמן אופטימי, ומזמין את כל שוחרי התרבות והאומנות לשיח גלריה פתוח, שם יוכלו לחלוק מחשבות ודעות באופן חופשי. (31 בנובמבר בגלריה, בשעה 12:00).
>>>החיים שלי בכפר האקולוגי בהודו …
בחרת להעלות תערוכה שהיא הצצה למקטעים בחיים הפרטיים שלך, ברגעים הכי חשופים ושבהם יש הרבה אג'נדה. מדוע חשוב דווקא היום לדבר על הכל, באמצעות אומנות?
"ככלל, התמות באומנות שלי מבטאות את מה שמעסיק אותי, בתחום האישי, בתחום החברתי ובכלל. כך שבעקבות המצב הכאוטי, השורף את הנשמה, אך טבעי, שאעסוק בנושאים חשופים אלה, המדרים שינה מעיני.אם רוצים לחולל שינוי, חשוב לדבר ולפעול בזמן אמת ולא לחכות שיהיה מאוחר מידי. והאומנות? האומנות היא כלי הביטוי שלי".
מהו הייחוד שיש באופן שבו הבאת את העניינים האלה לסדר היום באמצעות הציור?
"אני מציג את עבודותיי באופנים שונים: בדים גדולי ממדים, המבטאים עוצמה. שישה משולשים מלוחות עץ המרמזים על השבר באמצעות הסימבול היהודי העתיק (מגן דוד). שילוב של בדים ארוכים ללא מסגרת הנשפכים משלושה משולשים התלויים על הקיר, עד לרצפה והלאה, כסמל להתפוררות החברתית. כיתוב בגיר על קיר, כאשר המכחול נאלם דום כתוצאה מאירוע מתמשך שאינו ניתן להכלה – החטופים".
תאר את התערוכה, מה נראה בה?
"בתערוכה יוצגו 11 עבודות, המתארות את אירועי השנים האחרונות. החל בקורונה, דרך ההפיכה המשפטית וכלה באסון ה 7 באוקטובר ופרשת החטופים המתמשכת, כשהקיטוב בחברה רק הולך ומעמיק.
מה החוויה המשמעותית ביותר שהייתה לך בחיים, ולמה דווקא היא המשמעותית?
"תמונה שראיתי בגיל 7, של יהודים מזי רעב במחנה ריכוז, מעבר לגדרות תיל. תמונה זו היוותה את אחת הסיבות המשמעותיות אשר בגינה עליתי לארץ".
מה הניע אותך להרים את התערוכה הזו השנה ?
"אומן הוא יוצר, ובשלב מסוים מגיע רגע שיא שבו הוא רוצה לשתף אחרים ולהציג את עבודותיו. והרגע הזה הגיע. הרגע לא יכול להיות לפני ולא אחרי, זהו תוצר של מצב אישי המשולב עם מצב חיצוני והמפגש ביניהם משתקף בחוויה של המתבונן".
ביצירות שלך יש המון ביקורת מצד אחד, והרבה חמלה מהצד השני. מה היית מבקש שהעבודות שלך יעוררו במתבונן?
"ראשית שיתבוננו. שישירו מבט אל תוך המציאות, ובתקווה שיפעלו. ומצד שני הרחבת הלב כלפי האחר, הנמכת להבות והקיצוניות, והצבת תמרור אזהרה ממלחמת אחים".
ספר לנו על האיזון שבין הנפש והחומר, כפי שאתה רואה אותם באים לידי ביטוי בחייך?
"לא קל בימים אלה לשמור על שלוות הנפש ולספק את צרכיה. הדבר מחייב התעקשות לא ליפול ולשקוע. לפעול מצד אחד שיהיה טוב יותר ומצד שני, לדאוג לשמור על שפיות, באמצעות הזנת הנפש. הדירה שלי שאני כל כך אוהב היא מקור לשלווה והצורך הכפייתי לבדיקה אסטטית כל הזמן אל מול החומרים שסביבי. אני גם חובב סרטים ומאזין קבוע למוזיקת ג'אז".
איזה חלום עדיין לא הגשמת?
"להיות יותר חופשי, לעסוק רק במה שאני הכי אוהב, ללא אילוצים חיצוניים. ולטוס לירח".
משהו נוסף שחשוב לך לומר לקוראים לסיום?
"שיש לנו ארץ נהדרת. אל תוותרו עליה".
תערוכת "השנים האחרונות" של מרסלו פישמן | אוצר – אריה ברקוביץ / 2024
פתיחת התערוכה: 21 בנובמבר יום חמישי, תוצג עד ה 14 בדצמבר יום שבת
ביום שבת, ה30 בנובמבר, יערך שיח גלריה פתוח בשעה 12:00. כולם מוזמנים!
כתובת: בית האומנים ע"ש יוסף זריצקי, אלחריזי 9 תל-אביב | גלריה ע"ש דני ושי דנון
www.artistshouse.org.il
התערוכה פתוחה לקהל הרחב
הוספת תגובה