באופן שלא הפתיע אותי, מרבית התשובות היו "יוני נתניהו". למעשה התשובה היא דן שומרון, מי שכיהן בזמן המבצע כקצין צנחנים ראשי בדרגת תת-אלוף, לימים רמטכ"ל צבא הגנה לישראל.
"אני גדלתי על כך שמפקד המבצע היה יהורם גאון", מי שגילם את יוני, מפקד סיירת מטכ"ל שנפל בפעולה. הייתי בן 11 בשנת 1976, וסרטו של מנחם גולן יצא לאקרנים זמן לא רב לאחר הפעולה שהפתיעה את העולם כולו.
את הידע הרב על המבצע התחלתי לאסוף לפני כעשור, בזמן שעמדתי בראש תחום המוזיאון במוסד. זה החל בתערוכה במטה הארגון אליה נחשפה דליה רבין, בתו של ראש הממשלה יצחק רבין, בזמן הפעולה. דליה הגיעה לטקס לזכרו של יצחק, מלווה באיתן הבר, מי שהיה אחד המקורבים לרבין ועמד בראש לשכתו. בקשתם להציג את התערוכה במרכז רבין נענתה בחיוב, ויצאנו לדרך עם הצוות המקצועי והנפלא של המרכז.
התערוכה התמקדה בחלקו של המוסד במבצע :
- נוסעת בשם פטרישיה מרטל, שהוליכה שולל את החוטפים וירדה מהמטוס החטוף בזמן ששהה על הקרקע בבנגאזי, לוב, לצורך תדלוק והצטיידות במזון ומים. למחרת היום המריאה ללונדון, שם נחקרה וסיפקה מידע יקר מפז על החוטפים.
- חקירת בני הערובה הזרים בצרפת – ששוחררו על ידי החוטפים בימים רביעי וחמישי של אותו שבוע גורלי.
- איתור ואספקת לימוזינה מדגם מרצדס עבור המבצע.
- צילומי אוויר עדכניים של שדה התעופה וסביבתו, שהושגו על ידי לוחם המוסד – טייס, שהמריא עם מטוס קל, צילם, שב ודיווח. רבין למעשה אישר את המבצע בזכות התמונות הנדירות. התמונות חולקו ללוחמים לפני הפעולה והיו לעזר רב.
- תדלוק מטוסי ההרקולס של חיל האוויר בניירובי, בירת קניה. ללא תדלוק, לא יכלו המטוסים לשוב לישראל.
- הקמת מערך שדה רפואי בסמוך לשדה התעופה בניירובי, לצורך טיפול בפצועים.
- כעבור 3 שנים, בשנת 1979, אותרה והוברחה לישראל גופתה של דורה בלוך – אחת מן החטופות שלרוע מזלה אושפזה בבית החולים בבירת אוגנדה, יום לפני פעולת החילוץ. ימים ספורים לאחר הפעולה, שלח נשיאה המטורף של אוגנדה, אידי אמין דאדה, את אנשיו – לרצוח אותם. לימים נודע לי שהורה לחסל גם את הרופאים והאחיות שהיו עימה באותה מחלקה, כדי שהסוד לא יתגלה.
התערוכה משכה קהל גדול של מבקרים, שחלקם היו מעורבים או קשורים לפעולה – החל בבני הערובה, עבור דרך לוחמים ומפקדים שנטלו חלק במבצע, אנשי ממשלה, פוליטיקאים וגורמים אזרחיים. הידע והמידע היו בסיס לבנייה והרחבה של הרצאתי על המבצע, לימים הפכה למופע של ממש – שהציג 4 מבצעים שונים, בהם מבצע אנטבה. המידע הביא לעולם גם מדליה ייחודית, בעיצובו של האמן הרב תחומי רועי שגב.
בשנת 2016 נסעתי לניס (צרפת) לפגוש את קברניט המטוס החטוף מישל בקוס. מישל הלך לעולמו לפני שנים בודדות. עירית נתניה כמחווה לעיר ניס ולמישל בחרה להנציח את שמו על אחד מרחובותיה היורדים לים. כאן המקום לספר כי בזמן שהטרוריסטים שחררו את בני הערובה הזרים, סירב מישל לעזוב את נוסעיו והתעקש להישאר עימם. הוא הגיע לישראל יחד עם בני הערובה. על כך שילם מחיר אישי כבד. נמנעה ממנו אפשרות לטוס למדינות 'אוייב' של ישראל והוא נאלץ לעבור ולהטיס מטוס מדגם שונה, לנתיבים וליעדים המצומצמים שאפשרו לו לטוס אליהם.
מבצע אנטבה נחשב לאחד ממבצע הקומנדו המוצלחים, הגדולים והחשובים בהיסטוריה הצבאית המודרנית. המבצע נלמד על ידי צבאות זרים. נכתבו על ספרים, הופקו סרטים. בעיני סיפור המעשה הוא שליחות, אותה אני מקיים לאורך ימות השנה, בעברית ובאנגלית, בזום ומול קהל, בישראל וברחבי העולם.
(מאמר זה מוקדש לזכרו של ידידי לו באלצ'ר מפילדלפיה, שעשה רבות לשימור מורשת מבצע יונתן, והלך לעולמו לפני חודשים ספורים בטרם עת).
מאת: אבנר אברהם, איש מוסד לשעבר, מרצה בכיר, מייסד ומנכ"ל סוכנות המרצים הבינ"ל: www.spylegends.co.il
למרות שהפרשה ידועה, תמיד אתה מחדש. מלוא הערכתי להקדשת המאמר ללו באלצ'ר שהלך לעולמו לאחרונה.