הדמויות הראשיות הן בובות המופעלות בידי שחקנים והשפה הינה לא מילולית ומאפשרת פיתוח שריר הקשבה, שריר רגישות, שריר שפה לא מילולית וכבוד האדם. ההצגה משלבת תאטרון בובות, תאטרון תנועה חזותי ומוטיבים מז’אנר ריקוד המוות שיחד יוצרים מופע חזותי מעודן, איטי ויפיפה. הבובות מסמלות את בני האדם והיער מסמל את מסע החיים המפגיש בתוכו נעורים עם זקנה. פסטיבל עכו לתיאטרון אחר אכן מביא תאטרון אחר בדמות תאטרון בובות למבוגרים, ללא מילים וזוהי בחירה אומנותית אמיצה וחשובה.
על פי מסורות ותרבויות שונות סיפור המסגרת עוסק באיש זקן, החש כי חייו מגיעים אל קיצם, הוא פורש אל היער על מנת למצוא מקום למות בו. ביער הוא פוגש בנער, אשר גדל וחי שם מאז ומתמיד והוא תוסס ומלא שמחת חיים. האיש הזקן נושא איתו מטען רגשי כבד מן העבר ועוסק בחשבון נפש מול חייו כשהוא משקף גם את הפחד מפני הסוף המר. הנער לעומתו, מחובר חיבור עמוק לסביבה שלו, נוכח בשמחת הטבע, הקיום וההווה והשניים מסמלים שני קטבים במסע החיים שנפגשים ויוצרים מערכת יחסים הדדית ללא מילים.
הבחירה הבימתית עוסקת רבות ביער בו הסיפור מתרחש כשהוא מלא חיים, רוחש ומתרחש ללא הפסק, ממשיך להשתנות במעברים בין אור וחושך, קיץ וחורף, הגנה מול סכנות, מקום משחק ומחסה ובעיקר סביבה שיוצרת מעטפת לשאלת החיים ושאלת המוות. המחזה שמכיל נגיעות מתיאטרון תנועה חושף את הצופים לעבודה יפיפה עם כלי הקשה מעודנים הממחישים את רחשי היער, משחקי תאורה מעודנים היוצרים תנועתיות של אור וצל על הבמה ואף שימוש חזותי בדמות עקרב ענק בצבע אדום עז הממחיש את הסכנות שהיער מזמן וכן החיים עצמם.
הבובות עצמן הינן ריאליסטיות מאוד ונוגעות ללב והמפעילים שלהן מפגינים מיומנות רגישה בהפעלתן. זהו מופע מעודן על כוחם של החיים וכוחו של המוות כשהטבע מכתיב מעגלי החיים.
כתיבה ובימוי: עופר עמרם
משתתפים: שחר אור, רוני בן חמו, עופר עמרם
הפקה: לנואל טיראן תשבי
עיצוב וייצור בובות: דוד פולונסקי
עיצוב וייצור בובת עכביש: אפרת הדני
עיצוב תאורה: אמיר קסטרו
עיצוב עצים: גיא שרף
עיצוב תפאורה אביזרים ותלבושות: עופר עמרם
ההפקה נתמכת ע”י מועצת הפיס לתרבות ואומנות
מיקום: אולם יפה
משך זמן ההצגה: 70 דקות
ורד גרנדיר פרוכטמן – כותבת תוכן, מגישת הפודקאסט ללטש את היהלום ויועצת ארגונית ומשפחתית.
הוספת תגובה