חלק ב'
זה יכול להתחיל בשיר טיפשי שנתקע במוח וחופר את עצמו שוב ושב כמו תקליט שרוט של פעם. מחשבות על מה ללבוש בבוקר, ויכוח בין מישהו שהרגיז אותי לבין עצמי – ותמיד אני צודקת!
מחשבות "אם… אז" או "מה יהיה אילו"?
תסריטי אימה שרצים בראש ולא מרפים, וזה רק הולך ומסלים ואנחנו הופכים לקורבנות של דמיוננו הפרוע. העינויים של הגרועים בגופי החקירות האימתניים – מתגמדים בפני הטרור הפנימי הבלתי פוסק.
א ל ו ה י ם!
למה?
מה עשיתי שזה מגיע לי?
יש לא מעט דרכים להבין את הדינמיקה הזו:
ממש לא בא לי להמשיך את החפירה וההתעללות הזו. כולנו מכירים את זה מי בקטנה ומי בענקית. זה מנגנון טבעי ויש לו תפקיד. הוא לא סתם נמצא שם. השיעור החשוב בו הוא ללמוד לנהל את החיים שלנו ולא שהם ינהלו אותנו. להתמודד מול השדים הפנימיים האלה ולנצח! חשוב להבין שאין כאן שום אשמה, בטח לא בושה או כל דבר אחר. זו תכונה של התנהגות המחשבות – כפי שראינו באותיות. זה נמצא בתוך הד.נ.א. של חשיבה. הדבר הנוסף שיש להבין זה שבדיוק במקום שבו נמצאת ה"בעיה" – מסתתר המפתח לפתרון – זה בידיים שלנו! או ליתר דיוק במוחנו החושב.
הפתרון – חבישה. תזכירו לי ללמד אתכם כשניפגש את שיעור המפתח. אינני יכולה לפרט אותו כאן אך הוא כל כך משמעותי. אולי דוגמא טובה לכך היא הסיפור המקסים על הודיני והשחרור שלו מבית כלא שמור במיוחד. למי שלא מכיר אספר בקצרה. הודיני היה קוסם שחי בתחילת המאה ה-20. הוא היה מאתגר את עצמו באחיזות עיניים מתוחכמות שהוליכו שולל את כל רואיו התמימים. באותה פעם הוא ביקש שיאזקו אותו בשלשלות ויכניסו אותו לכלא השמור ביותר בארצות הברית באותה תקופה. והוא הבטיח להשתחרר בתוך שעתיים בלבד!
כך היה. הוא הוכנס לתא, השלשלות ננעלו במנעולים כבדים על גופו, שעון גדול נתלה על הקיר שממול ודלת התא בבית הסוהר הזה נסגרה. קהל רב צפה בו מבחוץ. הוא מיהר להשתחרר מנעול אחרי מנעול והכבלים נשרו ממנו לאחר זמן יחסית קצר. כעת הוא התפנה לטפל במנעול התא. מכשירים דקים של פריצת מנעולי דלתות ושערים כאלה ואחרים. שום דלת לא עצרה אותו מעולם.
הפעם המנעול היה עקשני במיוחד. הודיני ניסה וניסה, אך המנעול לא נכנע. זיעה קרה החלה שוטפת את פניו וגופו – כשהוא נוכח שהוא כנראה לא יצליח לעמוד בהבטחתו כי השעתיים עומדות לחלוף במהרה. השעון המשיך לתקתק את שנותיו ודקותיו והמתח עלה ככל שהשעה היעודה התקרבה. מאמץ אחרון עליון לרכז את כל כוח המחשבה שלו בשחרור… והזמן המיועד חלף.
עייף ומותש מהמאמץ, הוא הניח את כליו והתיישב גמור ומובס ליד הדלת הסרבנית, כולו זיעה חלקלקה שניגרה ממצחו, אותו הניח קלות, ברגע של ייאוש עמוק, על סורגי הברזל הקר של הדלת…והיא נפתחה!
היא לא הייתה נעולה!!! רק במוחו הוא חשב שהיא נעולה, לכן אפילו לא ניסה לדחוף אותה קלות. כך פעמים רבות אנו מתדפקים על שערים חסומים ואימתניים – רק כדי לגלות – במידה ולא ויתרנו – שהם בכלל לא נעולים.
אבל אירית, איך משנים את האופי של המחשבות?
מתייחסים לעצמנו, למחשבות ולכל דבר שמאיים לטרוף אותנו בעודף מחשבות – בפרופורציה מותאמת. משתמשים בכלים קלים ועדינים כדי לנתק את חוט המחשבה הכובל אותה אלינו ופשוט נפרדים ממנה בקלילות.
קל להגיד קשה לעשות!
לאו דווקא. אלא שלפעמים צריך עזרה מבחוץ. רק כדי ללמוד פעם אחת לשחרר ואז פוף! המחשבות נעלמות.
רוצים ללמוד איך לשחרר את עצמנו ממחשבות טורדניות?
קל:
פשוט לשחרר.
קשה?
יש לכתוב מייל – שכותרתו "רוצה להשתחרר ממחשבות טורדניות ולקבל שינה רצופה"
למייל: goldensleep21@gmail.com וניקח את זה ביחד משם. יש כלים עוצמתיים בארסנל של שינה רצופה להתמודדות עם מחשבות טורדניות מסוג בחישה.
הוספת תגובה