בימים אלה שהעם חלוק בדעותיו ויש שיח מאוד מפולג, המתח באוויר ואנרגיות מושקעות בלהשמיע כל אחד את הצד שלו- הסטרס הזה מחלחל היישר לתוך כותלי הבית. איך לצלוח זאת? המטפלת הרגשית לילך שוורץ- פלג מספקת לכם תובנות בנושא.
ישנם כמה דגשים חשובים שצריך לשים לב אליהם על מנת לצלוח את התקופה ואת התחושות רוויות הסטרס במדינתנו ולא לאפשר לקונפליקט החברתי והמדיני של עם ישראל, לחלחל כל כך עמוק במשפחה וליצור פילוג גם בתוך הבית.
ראשית, אל תוותרו על השיח, חייבים להמשיך לדבר, רק מדיאלוג נוכל להגיע להבנות. גם אם לא נצליח באמת לפתור את הדברים או לשכנע אחד את השני, נצליח לפחות למנוע קרע בתוך הבית. ב-2 מילים- תקשורת מקרבת.
איך יוצרים תקשורת מקדמת? ועל מה אני ממליצה לשים לב כשאנחנו מדברים, בין אם זה עם הילדים שלנו, בזוגיות שלנו או בתוך המשפחה המורחבת, על נושא כל כך טעון, עם מחלוקת ותפיסות שונות?
- הקשבה- ביכול נשמע דבר מאוד טריוויאלי אבל אנחנו לא באמת מקשיבים, אנחנו כל הזמן "בהקשבה ממתינה" כפי שאני קוראת לזה, ממתינה לדיבור, אנחנו לא באמת שומעים את מה שאומרים כי אנחנו כל כך טעונים ומחכים כבר להשמיע את הקול שלנו, כך שאנחנו בכלל לא פנויים באמת להקשיב. בואו נשאל את עצמנו, כמה באמת אנחנו מקשיבים אחד לשני?
- קבלה- אותו העיקרון של פלורליזם, של קבלה של דעות שונות. זה בסדר שאנשים חושבים אחרת, בואו נצא מנקודת הנחה ש"הכול טוב", אם יוסי חושב ככה ודינה חושבת ככה, מותר להם לדבר, מותר להם לחשוב אחרת. אפשר בהחלט להגיע למצב של קבלה גם לדעות שהן מאוד מנוגדות ואפילו קיצוניות לשלנו.
- הוויסות הרגשי- איך אנחנו מגיבים? כשאנחנו מגיעים לשיחה כזאת, לדברים שכואבים לנו, אנחנו מאוד מושפעים רגשית מכל מה שקורה, אנחנו רוצים להעביר מסר, שיחשבו כמונו. בעצם מופעלים אצלנו שלושה מצבים. שלושת ה- אפים מה שנקרא. אם זה התקיפה, המלחמה (fight), אם זה ה- F השני שאני קופא במקום (freeze) וה- F השלישי זה הבורח (flight), כלומר הנמנע מהמקום המלחמתי. חשוב שנהיה מודעים לזה שאנחנו מדברים ממקום טעון ולא נגיע למצב אגרסיבי. כשהרגשות מווסתים ותהיה מודעות עצמית למצב הרגשי שלי, אני אשים לב שחם לי, שיש עליה בדופק, עליה בטון, אדע לזהות אצלי את הקושי וממש לאמן את עצמי, להגיע לשיחה הזאת קצת יותר מווסת רגשי, דבר שמאוד יעזור לשיח.
- אמפתיה- לנסות לשים את עצמי בנעליים של מישהו אחר ולהבין שהדברים מורכבים ואין רק אמת אחת.
- גמישות מחשבתית- בוא נתאמן ב"לצאת מהקופסה", וננסה לחשוב לרגע, אולי הצד השני צודק? אולי אני מפספס משהו? חשוב להגמיש טיפה את המחשבה כמובן שלא תמיד מגיעים להסכמות, אבל אני בטוחה שאם ניישם את הכללים האלה לתקשורת מקדמת, נוכל לפחות ליצור שיח מכבד שלא יגרום לקרע ואולי אף להתקרב בדעות ולגשר.
מאת לילך שוורץ-פלג- מטפלת רגשית, זוגית ומשפחתית מרצה ומנחה סדנאות.
https://instagram.com/lilach.shwartz
הוספת תגובה