שפירא כיהן כמנכ"ל חוגלה בשנים 1993–2002, מנכ"ל אל על בשנים 2002–2005, מנכ"ל סלקום בשנים 2005–2011, נשיא אוניברסיטת חיפה בשנים 2012–2016 ובהתנדבות כיו"ר אלו"ט – אגודה לאומית לילדים ובוגרים עם אוטיזם בשנים 2016-2023. החל מיוני 2023 עומד שפירא בראש ועדה על שמו בשם: "ועדת החינוך בראי החינוך המיוחד", שהוקמה על ידי שר החינוך על מנת למנוע קריסה של החינוך המיוחד על ידי תיקון החינוך הרגיל מבלי להוסיף תקציבי בסדר גודל יוצא דופן ומתוך הבנה שלא יהיה גידול משמעותי בכח אדם. בנוסף לפעילותו בוועדה שפירא הוא מרצה מבוקש בתחומי הניהול באוניברסיטאות ומוסדות אקדמיים ומרבה להתראיין בתקשורת בנושאי ניהול.
עמוס שפירא נולד ב-30 באפריל 1949 בתל אביב לאמא ממוצא יווני ואבא ממוצא אשכנזי בן למשפחה דתית. הבית בו גדל היווה את התבנית המעצבת של דמותו. אימו שעסקה בהוראה הביאה לעולמו את החיבור לחינוך ואביו שגדל בבית דתי אפשר שיח על המרחב שבין דתיות לחילוניות והוא עסק לא פעם בשאלת הזהות שלו. בעודו ילד שאל את אביו פעם האם הוא אשכנזי או ספרדי ואביו ענה: "היה מי שתרצה להיות".
בהיותו ילד, התקשה להשתלב במערכת החינוך ואף מצא את עצמו נפלט מכל מסגרת חינוכית. הוא מעיד על עצמו בכנות: " הייתי פרחח" ואפילו אימו אמרה עליו לא פעם: " הוא תלמיד בינוני". מסתבר שגם תלמיד בינוני יכול להפוך למנהל מוערך שמותיר חותם משמעותי על כל חברה או גוף שאותו ניהל. למרות שמערכת החינוך לא מצאה לו מקום, הוא מעיד על עצמו שהוא בנה של המורה אסתר שמאמינה מאוד בחינוך ועם עם השנים, לאחר שרכש מקצוע מעשי, הוא פנה למסלול אקדמאי וכאן התחולל השינוי. שפירא למד מנהל תעשייתי בטכניון, והשלים תואר ראשון בכלכלה באוניברסיטת חיפה. בשנת 1973 החל לעבוד כאיש מכירות בחברת חוגלה למוצרי נייר ביתיים והתקדם בה עד לתפקיד סמנכ"ל השיווק והמכירות, ובשנת 1993 מונה למנכ"ל החברה. שמו נקשר לשני מהלכים משמעותיים שהוביל בניהול החברה באותן שנים שהיו רכישת השליטה של קימברלי קלארק בחברה, שהפכה לחוגלה-קימברלי, וכלל השקת המותגים הגלובליים: חיתולי האגיס ומוצרי נייר קלינקס, לצד כניסת החברה לטורקיה.
בשנות הניהול שלו בהאגיס פנתה אליו מגייסת מנהלים מספר פעמים והציעה לו משרות ניהול בכירות במשק ענה לה בסירוב שוב ושוב. לא פעם אמר לה שיעזוב את הארגון בו צמח רק אם יקבל ניהול של חברת תעופה ועבורו הייתה זו אמירה הומוריסטית. אבל, למילים יש כח עצום ולאחר שקיבל הצעה שאי אפשר לסרב לה, בשנת 2002 מונה למנכ"ל חברת התעופה אל על, שהייתה אז חברה ממשלתית. בזמן כהונתו החברה עברה תהליך הפרטה, ובשנת 2005 הונפקה בבורסה לניירות ערך בתל אביב. לאחר הנפקת החברה, השליטה עברה לבעלות חדשה. שפירא פרש מהחברה זמן קצר לאחר ההנפקה.
כששואלים אותו מה לדעתו היה החותם המשמעותי שהותיר בקרב העובדים בחברה, הוא בוחר לספר סיפור שמעיד רבות על תפיסת עולמו. הוא סיפר שביומו הראשון באל על כשהגיע לחדר האוכל הוא גילה לתדהמתו שיש שני חדרי אוכל. אחד למנהלים והשני לעובדים, בכך נוצרו מעמדות והעדר שוויון בין העובדים למנהלים. שפירא, בדרכו האמיצה הודיע שלא יגיע לסעוד עם המנהלים ויצטרף לסעוד עם העובדים כאחד האדם. היה זה מעשה אמיץ שגרם לשינוי תפיסתי בקשר בין עובדים למנהלים. לא עוד פערים היררכיים אלא, שותפות מלאה לדרך של המנהלים והעובדים. לאחר תקופה קצרה, חדר האוכל למנהלים נסגר וכולם החלו לסעוד יחד בשוויון מעמדי כששמו הולך לפניו על התפיסה החדשנית שכמוה לא הכירו עד לכהונתו.
לאחר פרישתו של שפירא מאל על, מונה באוקטובר 2005 למנכ"ל סלקום. עם כניסתו לתפקיד נקט צעד חריג כשפרסם את מספר הטלפון שלו באמצעי התקשורת וקרא למנויי החברה שאינם מרוצים מן השירות להתקשר אליו ולהתלונן הוא טען כי הוא רואה במנכ"ל "מנהל מכירות עליון" ולכן האמין שעליו לתת מענה ללקוחות כאחרון העובדים. בסוף 2011 עזב את סלקום, במרץ 2012 מונה לדירקטור חיצוני בתעשייה האווירית וכיהן בתפקיד עד נובמבר 2013. מאוקטובר 2012 ועד אוקטובר 2016 כיהן כנשיא העשירי של אוניברסיטת חיפה והוא מתגאה בעובדה שלא היה בעל התואר הנדרש אך מונה עקב כישוריו. בתקופת כהונתו קידם את המחקר ובפרט את תחום מדעי הים. זאת לצד שילוב סטודנטים מכל המגזרים וסטודנטים מהמכללה לביטחון לאומי, וכן הגברת הסיוע לאוכלוסיות מוחלשות באמצעות מלגות.
באוקטובר 2016 נענה שפירא להזמנת הנהלת עמותת אלו"ט לכהן בהתנדבות בתפקיד יו"ר העמותה בהתאם לאמונתו שחברה עומדת למבחן ביחס שלה לאוכלוסיות המוחלשות שבה. בפברואר 2023 נבחר שפירא לעמוד בראש ועדה ציבורית אשר תבחן ותמליץ לשר החינוך, דרכים לשלב במערכת החינוך תלמידים עם צרכים מיוחדים. זאת לנוכח האתגרים הנובעים מהגידול במספר הזכאים והזכאיות לשירותי חינוך מיוחד. שפירא נבחר לעמוד בראש הוועדה לאור זיקתו האישית לחינוך וכפי שהוא נוהג לומר: "אני הבן של אמי המורה אסתר", נתון שמסביר את זיקתו הרבה לחינוך, למרות שכילד גם הוא לא מצא את מקומו בתוך המערכת ורק בחייו הבוגרים הוא סוגר מעגל זה.
מאת ורד גרנדיר פרוכטמן – ייעוץ ארגוני, אמנית, כותבת תוכן ומגישת הפודקאסט ללטש את היהלום הפנימי.
את סיפורו המלא של עמוס שפירא תוכלו למצוא הפרק החדש.
https://spotifycreators-web.app.link/e/vN5Yb7NJQOb
הוספת תגובה