המחזמר נכתב ובוים ע"י אפרים קישון, שנון, מבריק, אינטליגנטי, צברי וכמובן, שוב המציאות מול פנינו כמראה, מול שלטונות הממסד, שגרמו לכור ההיתוך להיות שווה, צברי, לשנות את השמות הפרטיים לשמות עבריים וכו'.
גלובוס הזהב:
הסרט, שיצא לאור ב – 1964 בהפקת מנחם גולן, היה הראשון אשר זכה בסרט בפרס גלובס הזהב, אחד הסרטים הפופולריים שיצאו בארץ.
התקופה בארץ:
הסרט עוסק בצורה קומית בסוגיית העולים החדשים, שעלו בשנות החמישים. קשיי הקליטה בארץ של עדות המזרח, שחוו בגולה פרעות קשים וכתוצאה מכך עזבו את ביתם ורכושם ועלו ארצה. מרביתם הגיעו מחוסרי כל. בארץ הם היו צריכים להתמודד מול הממסד והבירוקרטיה, כאשר כל משאת לבם הייתה לעלות לארץ המובטחת, ארץ זבת חלב ודבש. צריך לזכור שישראל, באותן שנים, היא מדינה צעירה ודלת משאבים, קלטה ניצולי שואה, עולים מכל קצוות תבל, מערב ומזרח. בדיוק עברה שנתיים של מלחמה קשה אשר איימה על קיומה, מול מדינות ערב. עמדה בכך, מעטים מול רבים. העלייה בשנות החמישים הייתה מורכבת מאחר ואוכלוסייה של 600 אלף תושבים, קלטו באותן שנים מיליון וחצי של עולים מתרבויות ושפות שונות. לכן המדינה בחיתוליה, לא בדיוק הצטיינה בקליטת עליה, בלשון המעטה. אין לה משאבים, הכשרה או ניסיון בכך.
עקב כך, נוצרו קשיים בהבנת השפה, תרבויות שונות ועולמות מנוגדים, חגים, מנהגים, תפילות, התמודדות עם אתגרי המגורים. מגורים במעברות, באוהלים ובפחונים (מחנה עולים) בחיריה, לוד, פרדס חנה, צמח, טבריה ועוד, הכל בתנאי מחיה מאוד קשים ובתקופת צנע. המדינה הייתה חייבת לסייע וליישב את העולים ביישובי קבע ולמצוא פתרון צודק עבורם.
הסאטירה והריפוי החברתי הנדרש:
דמותו הקומית של סלאח, עולה חדש, החסר את השפה העברית על בוריה, חושפת את בורות החברה הישראלית וגווניה החברתיים והסטראוטיפים כלפי עדות המזרח, להפוך כחלק מקולקטיב בו הם ונתפסים כעצלנים, שליליים ונלעגים. אך בנחישות ובשנינות שהפגין, בתעוזה בה התגבר על הקשיים, הצליח לרכוש את אמונם של פקידי הממשל, הפך למנהיג המעברה והצליח לרכוש דירה בשיכון.
המחזמר מתאר את חיי סלאח שבתי, יהודי המגיע מעירק, לארץ ישראל, עם אשתו ההריונית, אתרוגה ועם ילדיו, יורד מהמטוס ומנשק את האדמה. הכמיהה להתיישב בארץ, קשיי הקליטה של סלאח ומשפחתו ואמונה שיהיה לו כפי שהובטח לו. עם הזמן הוא מבין שבית לא יהיה להם. הוא מנסה את מזלו למצוא עבודה והחל כל יום לשחק שש בש ולהרוויח לירה למחיה. עקב הבחירות מגיעים אליו שליחים של המון מפלגות שונות שרוצות להיבחר לממשל ומציעים לו, תמורת כסף, שאנשי המעברה יצביעו עבורם. אך סלאח, מאוד תמים, כל כולו מנסה בכל דרך למצוא פתרון לקנות בית, מנסה לרצות את אותן המפלגות ולנסות להרוויח מהקולות, אך הוא נתפס.
במקביל, רואים מנגד את הקיבוצניקים, עדות אשכנז והווי החיים שלהם. העבודה במשק, אסיפת הקיבוץ, הצבעות של חברים, גידולי חקלאות שבזמנו נחשבו למאפיינים את העבודה העברית – על ידי החלוצים. בין לבין מתפתחת אהבה בין בתו של סלאח לחבר קיבוץ. לאחר בקשה של סלאח למוהר עבור בתו, בקיבוץ זה נשמע כקניה והדברים יצאו מהקשרם, אך לאחר דין ודברים הם מצליחים לגשר בין התרבויות.
המחזמר זוכה לפופולריות רבה בארץ.
מאת: אפרים קישון
במאי: צדי צרפתי
לחנים: נורית הירש כלת פרס ישראל
פזמונים: חיים חפר
עיצוב תלבושות:אלכס קוכמן
שחקנים: איציק כהן (תפקיד ראשי), הילה מערבי (בתפקיד אשתו של סלאח שבתי), נופר סלמאן, גל פופולר, עדי אלון, פיני טבגר, גיל וסרמן ועוד..
הוספת תגובה