הסופרת והמשוררת ד"ר אסתר קאפח, חברת אגודת הסופרים העבריים, חוקרת, בעלת תוארPh.D. בחינוך מאוניברסיטת בר-אילן, השתתפה בכנסים בינלאומיים ופרסמה מאמרים אקדמיים רבים וספרים בהם "צוּר מִשְׁכָּנִי" (תשע"ח, 2018). הספר זכה לתעודת הוקרה בתחרות פרס ז'בוטינסקי לספרות ולמחקר לשנת תשע"ט – 2019. שיריה התפרסמו בבמות שונות. 15 משיריה הולחנו והועלו ליוטיוב.
ספריה האחרונים שיצאו לאור הם ספרי השירה "הרמוניה בטבע" (הוצאת סטימצקי), "זכוכית מגדלת" (הוצאת סטימצקי) והרומן ההיסטורי "ילדת ביכורים" (הוצאת סטימצקי). השיר שלה "בְּצֵל נַזֶּרֶת" זכה בתחרות השירה "בין גלי קורונה" בעילום שם של האתר "יקום תרבות". הפואמה הסיפורית "עולים לתל-אביב" מתוך "זכוכית מגדלת" נבחרה והתפרסמה לראשונה במסגרת הפרויקט "110 זכרונות ילדות תל-אביבים" באתר ספריית בית אריאלה, בשיתוף עיריית תל-אביב.
ד"ר קאפח: "בתיכון אהבו את החיבורים שכתבתי. לימים תגיד המנחה שלי למחקר, פרופ' זמירה מברך: 'לך אין כלל בעיה עם הכתיבה', על אף הרגשתי שאני 'הורגת' את הכתיבה היפה שלי עם הכתיבה השכלתנית, השבלונית האקדמית. ניצנים ראשונים לחזרתי לכתיבה הספרותית היו בשנת 2009 בסיפורי שהתפרסם בכתב העת 'אפיקים' ובשנת 2011, כשהוצאתי לאור את קובץ המאמרים 'מתימן לישראל' ובהקדמה הבאתי סיפור ייחודי על אבי, שהיה נוהג ללכת מבית לבית לחלק למשפחות רימונים והדסים לפני חגי תשרי וביום מן הימים מצא ארנק מלא שטרי כסף. בשני המקרים קיבלתי משוב חיובי ביותר. נכנסתי לעובי הקורה כשחמותי הרבנית ברכה קאפח, כלת פרס ישראל, נפטרה. אז חזרתי במלוא הקיטור לכתוב את החוויות שעברנו יחד, כאשר המדינה שלחה אותנו לברזיל להציג תערוכה מסורתית של עשר תלבושות שונות מעדות ישראל הכוללות מערכות תכשיטים תואמות. איתנו הגיעה הזמרת עפרה חזה ז"ל, שמדי ערב הנעימה בקולה המדהים את תהלוכת הזפה של הכלה המדגמנת ושושבינותיה אל הבמה. באי הכנס שאלו על הצורפות והרקמה הייחודית בתלבושות. לקראת סוף השנה, לאחר הרבה לילות לבנים, נולד הספר 'רבנית וכלה בשליחות המדינה'".
"בעין המערה" / ד"ר אסתר קאפח
מְעָרָה חֲבוּיָה
שְׁנֵי פְּתָחֶיהָ בְּגַבָּהּ
כִּשְׁתֵּי עֵינַיִם
פּוֹתְחוֹת צֹהַר
אֶל הַמַּיִם
הַזּוֹרְמִים
לָעֵבֶר הַשֵּׁנִי,
יוֹצְרִים לִי תְּוַאי
לְכִי לָךְ!
השיר מופיע בספר "הרמוניה בטבע" מאת ד"ר אסתר קאפח
השירים בספרה "הרמוניה בטבע", שזכה לדירוג של חמישה כוכבים באתר "בוּקמי", מבטאים את ההרמוניה האלוהית בעולם המנוגדת לאופי המִשתַנֶּה של הטבע האנושי. הספר מקבל תגובות היודעות להעריך את ההשקעה בכל פרט ופרט, הן בפן המילולי המוקפד על פי חוק הצמצום כיאה לשירה והן בפן החזותי המעשיר את הספר בצילומים חיוניים. על פי רוב הצילומים שלה. ד"ר בת ציון ימיני: "ספר השירה של המשוררת אסתר קאפח הוא שיר הלל לטבע. חגיגת טבע בשיא יופיה. משתקפת בו אהבת המשוררת לחי, לצומח ולדומם. תיאוריה משמחים, מפרטים, מאנישים את יצורי הטבע ברואי השם. לרוב תיאורי הטבע שלה מתחברים עם תחושותיה ורגשותיה עולים איתם בקנה אחד ותורמים להבנת עולמה הרוחני. הספר משקף אמונה תמימה ושלמה בבורא עולם ובבריאה". "הספר אפוף באהבה לבני משפחתה ולארצה, שזורים בו ידע רב. אסתר מחוברת לאדמה, לעונות השנה וחוגגת את הטבע. בשיריה טמונים זרעי ידע ובקיאות מעולם הצומח. היא מחוברת למקורות, למסורות עתיקות וצבעים חבויים שאם נתעמק בהם נגלה את רובדיהם ואת עומקם", אומרת המשוררת דבי סער, חברת ועד אגודת הסופרות והסופרים העברים.
לאחרונה הוצגו שניים משיריה של ד"ר אסתר קאפח על רקע צילומיה בתערוכה "אוצרות טבע" (אוצרת: גליה שכטר) בתיאטרון יהלום ברמת גן. כאשת חינוך עסקה רבות בפיתוח אסטרטגיות למידה חדשניות לתלמידים ומורים בחינוך היסודי ובחטיבות הביניים, שהבולטת שבהן נקראת "שיטת מיפוי הבעיה" המיושמת בבתי ספר רבים. הקו המנחה אותה הוא ללמוד, לחקור, להשכיל וללַמֵּד. היא מפיצה את מעיינותיה בפרסום מאמרים והוצאת ספרים.
ד"ר אסתר קאפח, נשואה ואם לחמישה (שלושה בעלי תואר ד"ר, שניים מרצים במדעי המחשב, אחד מהנדס תוכנה, הקטנה רופאת ילדים והחיל הנצחי בעל תואר שני בערבית ובמזרחנות משרת בצבא קבע). במקביל לבניית המשפחה וטיפוח ילדיה, למדה באוניברסיטת בר אילן ספרות, לשון עברית וערבית ועבדה בהוראה ובפיתוח תכניות לימודים ממוחשבות במסגרת תל"ם במרפ"ד תל אביב. לאחר הפוגה קצרה מהלימודים האקדמיים שבה לאוניברסיטה ללימודי התואר השני והשלישי בבית הספר לחינוך במוקד טכנולוגיה ותקשורת בבר אילן. הוריה עלו ארצה מתימן ב1949. מוצאה של המשפחה הוא מיישוב יהודי עתיק יומין קוּרָאנָה באזור אַחְדוּף הסמוך לעיר תָעֵז בה חי, פעל ונקבר המשורר והמנהיג המקובל רבי שלם שבזי. בהגיעם ארצה בעליית "כנפי נשרים" לאחר שהות קצרה במחנה עתלית, התיישבו בגבעת טרשים והקימו את המושב עמקה.
היא נולדה במושב עמקה בגליל המערבי למשפחה דתית יוצאת מחוז אחדוף בדרום תימן. עבודת השדה והמשק תפסו חלק ניכר משעות היממה שלה להוציא שעות הלימוד בבית הספר. אביה בנוסף לניהול המשק החקלאי וחוות בעלי החיים, היה חזן פייטן ומשורר בבית חתנים. האֵם הייתה מוערכת בקהילה עקב היותה מְעַ'נִיֶּה – זמרת שמלווה את הכלה אל החופה בתהלוכת הזפה ללא תשלום. את שירתה ליוותה על ידי תיפוף על תוף מרים. פעמים הדרך אל החופה הייתה ארוכה, ולכן נתנה לה הזדמנות לחבר עוד ועוד בתי שיר באותה המנגינה. בנוסף להיותה אם ורעייה ומטפלת במשק החי, היא קבלה באהבה את סבא סַאלֶם לגור עימם כאשר סבתא התקשתה להכיל אותו. הסב העסיק את נכדיו במשחקי מלים ופסוקים סביב התנ"ך שהיה שגור על פיו. רק כאשר פוקחים עיניים מגלים שהסב עיוור. מקרה מצער זה שורשו בגולת תימן ומופיע ברומן "ילדת ביכורים".
יותר מאוחר גם סבתא רומיה, שנפלה למשכב, זכתה לטיפולה המסור של האם תמר. גם בארץ המשיכה מורשת אימהות שעברה מאם לבת במסורת בלתי פוסקת כמתואר בשיר של אסתר, "אמא קטנה-גדולה", שהולחן על ידי עודד ברק, מנהל תזמורת ראש העין. אורחות חיים של עולים חדשים מתימן והתמודדותם עם הלם תרבותי ועם קשיים לא מעטים במצב של מדינה בהתהוות ובמאבקי הישרדות בתנאים של מיתון כלכלי קשה וכור היתוך חברתי ללא הקלת ראש במסורת היוו את השורשים לצמיחתה.
לאחר שקיבלה הצעת נישואין מאריה, בן הרב יוסף קאפח ורעייתו ברכה, הגיעה לביתם בירושלים ונקשרה למשפחה. התקשורת שלה עם חמותה כלת פרס ישראל על מפעלי החסד הייתה שוטפת וקרובה. היה בה סוג של עזרה הדדית. בתימן היה פער השכלתי בין הנשים לגברים, כי לא לימדו את הנשים קרוא וכתוב עד 1943. לכן אסתר השלימה את ברכה חמותה וסייעה בידה לנהל את קשרי החוץ עם התורמים, לכתוב מכתבי תודה לתורמים מחו"ל, לתייק חומר בקלסרים. לקרוא בקשות עזרה מכל קצווי הארץ ולמיין לפי סדרי עדיפות. בערוב ימיה היא החליפה אותה במתן שיעורים לנשים בהתנדבות ובמקביל הקימה חוג נשים לומד בקרית אונו. סל חייה מלא אורחות חיים יציבים משני בתי צמיחתה, בית הוריה ובית חמיה וחמותה, דמויות מופת במערכת החינוך.
אסתר הייתה סטודנטית בת 19 שאהבה ללמוד. היא למדה באוניברסיטת בר-אילן ספרות, לשון עברית וערבית. הביאה לאוויר העולם חמישה ילדים כשרוניים. בד בבד עם צמיחתם ויתרה על עבודתה המִשנית כמפקחת במשרד החינוך בירושלים וחזרה אל כתלי האוניברסיטה ללימודי תואר שני ושלישי ברצף. לימודים אלה הניבו יבול רב של מאמרים אקדמיים במבחר כתבי עת בארץ ובעולם והובילה אותה לייצג את ישראל בכנסים בינלאומיים. כמו כן פרסמה עד כה שישה ספרים וספרה השביעי לקראת הפקה. היא נולדה בבית של פיוט ושירה. היא הייתה סולנית במקהלת בית ספר האר"י במושב וגם באולפנה המשיכה כסולנית מוערכת.
אש הסירה / אסתר קאפח
לַחַשׁ הַסִּירִים תַּחַת הַסִּיר
צָבַע לֶהָבָה בְּצָהֹב כָּתֹם
וְהַסִּיר אֵינוֹ נִזּוֹק.
אֵשׁ הַסִּירָה יוֹקֶדֶת בְּלִבִּי
צוֹרֶבֶת בּוֹ סִיד שָׁחֹר
בְּפַסִּים שְׁבוּרִים.
אֵיךְ לְהַחֲזִיק הַסִּירָה שְׁלֵמָה?
השיר מופיע בספר "זכוכית מגדלת" מאת ד"ר אסתר קאפח ונבחר לפסטיבל השירה בבאר שבע.
בשנת תש"פ 2020 יצא לאור בהוצאת סטימצקי ספרה "זכוכית מגדלת", הפורשׂ את העבר ואת רגעי ההוויה בהגדלה ושוזר תובנות בהתאמה למהלכי חיים בארבעה קבצי שירה וחמישה סיפורים. פרופ' טובה גמליאל אמרה בערב השקתו המצומצמת עקב סגר הקורונה": "הספר עתיר מכמנים, שיריה ויצירותיה פותחים בפנינו עולם רחב-אופקים. עולה משירתה דמות אישה שאופייה משתרע בין מסורת אבות ואימהות לבין מודרנה משחררת". פרופ' נורית גוברין: "ארץ ישראל על הטבע והנוף שלה נוכחת כמעט בכל שיר. אהבתי את שירי ה'סירה' המייצגים ניגודים: הדוקר והפוצע מצד אחד והמגן ונותן מחסה מהצד השני. סמל לחיים בכלל ובארץ ישראל בפרט. בשירי הנופים והטבע יש שילוב מבורך וחשוב של תנ"ך, היסטוריה, מסורת ואקטואליה".
ד"ר אסתר קאפח: "בניגוד לכתיבה האקדמית, הכתיבה הספרותית שלי רחוקה מלהיות שבלונית. היא איננה חד-גונית ואין כמעט סד תכני שמגביל אותי. הכתיבה שלי מוּנעת על ידי החוויה האישית מן המראות שעיניי קולטות והמילים שאוזניי שומעות. הכתיבה ניזונה מהרבה ערוצים, ההיסטורי, החברתי, הלאומי, המשפחתי, המוסיקלי והטבע בכללו. החיבור למקורות מעשיר את הכתיבה השירית והפרוזאית שלי כי הוא מוסיף לה הדים, תבונות ואופקים".
בשנת תשפ"א 2021 יצא לאור ספרה, "ילדת ביכורים", רומן הסטורי כ- 340 עמודים שמביא חידושים בכמה תחומים על החיים של יהודי תימן בכלל ועל מחוז אַחְדוּף בפרט. עלילת הספר עוסקת במרים, שנולדה כבת ביכורים השוברת שרשרת מפוארת של בנים בכורים במשפחת אביה. בילדותה היא חוטבת עצים ושואבת מים בהרי אחדוף בדרום תימן, אך גם מתגלה כזמרת טבעית מחוננת. היא מתבגרת מהר מאוד ואף נאלצת לחזות באביה. מרים שורדת את המסע המפרך, אך נחשפת לאירוע היעלמות ילדתה של מזל, בת משפחתה.
הסופרת שרה אהרוני: "'ילדת ביכורים' הינו סיפור רווי חיים המגולל בגילוי לב וברגישות את סיפורה של משפחה מכפר בתימן ועלייתה לארץ ישראל ומזמין את הקורא להיכרות עם תרבות יהדות תימן ולמסע חיים מרתק. עבודת התחקיר המעמיקה נותנת אותותיה במידע הרב שנשזר בתוך העלילה. התיאורים המדקדקים והציוריים לוקחים את הקורא אל המקום ואל האווירה. נתחי החיים הנוסטלגיים מתוארים בהרחבה ובמתק הזיכרון. האמונה, האופטימיות והאהבה מלווים את הסיפור, שהינו שיר הלל לאהבת החיים ולאהבת האדם".
האווירה היהודית והמשפחתיות התנ"כית ניכרת בספר – תרבות ששרדה מאז חורבן בית ראשון בשנת 422 לפני הספירה בקרב גולי תימן באופן חסר תקדים וייחודי מאוד. ד"ר אסתר קאפח: "אני מלווה את מרים, גיבורת הספר, ילידת קוראנה במחוז אחדוף בדרום תימן ובני משפחתה על קורותיה ותלאותיה הן בארץ המוצא והן בהתאקלמות הפטריוטית בשרידי חורבות היישוב המשנאי הנטוש "עמיקו" בגליל המערבי ללא חשמל וללא מים זורמים. הם מתגוררים באוהלים בתוך מערכת אקולוגית קוצנית ועוקצנית ועם זאת הלב רחב להפריח את השממה וליישב את ארץ ישראל בכל אתריה".
מאת יהורם גלילי
הוספת תגובה