"הילד השישי", הוא מעבדת ניסוי המבקשת לסקור כל זווית מוכרת של התופעה, ולאתגרה. בבסיסו של הסרט עומדים שני הזרים המוחלטים, האחרים המובהקים זה לזה – אלה שיש להם הכל – זוג עורכי דין צרפתים, אלה שהמדינה, כדבריו של לואי ה 14, היא הם – אנשי חוק ומשפט, בשר מבשרו של השלטון בכל מובן. כנגד מוצב המודל ההפוך – זוג צוענים החיים בשולי החברה הצרפתית, מתגוררים בקרוון ומתפרנסים, כפי שגורסת הסטיגמה אודות הצוענים, גם מביצוע עבירות. הקריירה שלהם מורכבת מכניסה ויציאה שגרתית מבתי סוהר, בעקבות מעשי שוד, מוצלחים יותר או פחות.
כאן, נכנס הילד. הילד השישי, הוא הילד האחד היותר מדי, בנם של זוג הצוענים העומד להיוולד. הצוענים מבינים כי אינם יכולים להרשות לעצמם מן ההיבט הכלכלי לגדל אותו. מנגד, זוג עורכי הדין שפוגשים את הצוענים לאחר שהגנו על הצועני במשפט שוד, שלכאורה יש להם הכל, מלבד מה שיש לצוענים בשפע – ילד.
הסופר המשורר והמחזאי פדריקו גרסיה לורקה הותיר אחרי מותו בטראגי, כשנרצח במהלך מלחמת האזרים בספרד – את המחזה "ירמה". ירמה היא אישה שכל מאוויה היא ניסיון להביא ילד לעולם. פירוש שמה בספרדית הוא "עקרה", והמחזה שנכתב בשנות השלושים סמוך למותו של לורקה, ומתרחש בכפר של רועים ואיכרים. ירמה שלא מצליחה להביא ילד לעולם, הופכת לאובססיבית עד איבוד שפיות.
הסרט מתייחס, כך נראה לירמה. הרצון והאובססיה להביא ילד, מביא את הזוג שיש לו הכל מלבד ילד, לקנות את ילדם של אלה שאין להם דבר מלבד ילדים. המערכה הזו, כמו טרגדיה יוונית, הופכת לסרט מהפך קרביים, ומעמת את הצופה עם שלל דילמות מוסריות, שדומה כי אין להן פתרון והניסיון לשפוט את הדמויות, הופך לחסר תוחלת. השיפוטיות, ומשמעות המושג "יש לו הכל" ו"אין לו דבר", הופכים לעניין כה חמקמק, שבעבורו צריך ללכת לראות את הסרט.
בקיצור – סרט מצוין.
אורון שוורץ הוא עורך-דין, שותף מייסד במשרד שוורץ-נרקיס ושות', כותב ומגיש הפודקאסט "משפט חוזר" בתאגיד השידור "כאן" [בקישורית https://www.kan.org.il/content/kan/podcasts/p-8222/], ארכיאולוג וטייס בתחום התעופה הקלה.
הוספת תגובה