גאיה הגיעה עם פאה. את נראית נהדר. אמרתי לה זה מרגיש כאילו זה השיער שלך. את נראית טבעית לחלוטין. אם לא היית אומרת שזאת פיאה, לא הייתי חושבת שזאת פיאה. כן, מדהים אותי סיפרה גאיה בהתלהבות ובעיניים בורקות, אנשים שאני פוגשת, לא מבחינים בזה, הוסיפה בחיוך גדול של הקלה.
מה שמכביד עליי אמרה, ששוב היתה לי בעיה שקשורה לשקית. נשלחתי שוב למיון. היו צריכים להחליף משהו. הפעם הייתי שם רק 3 שעות. והכל עבר הרבה יותר טוב. אמרה גאיה בהקלה.
הכרה בטיפול
היום בערב, אני מתחילה טיפול שני של כימו. הוסיפה וניכר היה שהחששות מתופעות הלוואי שיגיעו עם הטיפול, מעכירות קצת את מצב רוחה. זה לא קל, אבל נעבור גם את זה אמרתי לה. לפני הטיפול, דמייני שאת עטופה ומלאה באור מרפא. שיודע להמיס ולנקות את כל מה שמיותר מהגוף.
ולהגיד תודה שאת מקבלת עזרה לריפוי שלך. דמייני בראשך שהכימו הוא נוזל מתנה מהיקום שבא לרפא אותך. קבלי אותו בחיוך. והודי לו. תסמכי על חוכמת הגוף שלך, שהיא כבר תדע לקבל ממנו את איכויות הריפוי שלו. ושהיא גם תדע לשחרר מהגוף את המיותר, עם אור ואהבה. גאיה אהבה את הרעיון הזה וחיוך רך התפשט על פניה היפות.
הסדנה
לאחר כמה דקות, סיפרה.
הייתי בסדנה נוספת של אבנר שילה. הנושא היה הפכים משלימים. אבנר ביקש שנבחר שתי תכונות. אחת שמאפיינת אותנו, והשנייה, תכונה הפוכה. בחרתי בפרפקציוניזם. והתכונה ההפוכה: לקבל את מה שקיים. אבנר ביקש מאתנו גם לחשב על סמלים או דימויים שמאפיינים את התכונות שבחרנו. ובסוף למזג בין שני הדימויים. הדימוי שעלה לי שסימל את הפרפקציוניזם היה: מלבן שחור ושני אגרופים שמוחצים אותו.
הדימוי ההפוך היה: יונה לבנה מתעופפת. במיזוג של שני הדימויים: היונה הלבנה באה למרכז המלבן, שני האגרופים מתרחקים מהמלבן.
ההבנה שעלתה לי מהסיפור של גאיה הייתה: היונה הלבנה, סמל של השלום. באה לעשות שלום בתוכך – בין שני ההפכים שקיימים בתוכך.. אהבתי את התובנה שלך, אמרה גאיה בחיוך.
במדיטציה, שלחנו אור מרפא לגידולים ולכל הגוף. הבאנו אור ללב, אור שמביא שלום, קלילות ורכות. אור שבא לרכך אותה מבפנים. גאיה הרגישה את הרוגע והרכות בכל הגוף. ביקשתי מגאיה שתיתן לתחושה של שלווה, רכות וקלילות, לרפא אותה, להתמזג בתוך הגוף שלה. להביא שלום פנימי בין כל החלקים של הגוף, הרגש, הנפש, הנשמה. תוך הודייה לעצמה, על השינויים שהיא עושה.
ביקשתי מגאיה לדמיין את עצמה בריאה, רגועה ושלווה. אמרתי לה שהיא תמיד יכולה להתחבר לדימוי שעלה לה : היונה הלבנה – זאת שמביאה שלום לכל החלקים שבתוכה. דימוי, שהיא יכולה להתחבר אליו, כל פעם מחדש. כיוון שהוא עלה מחוכמת הגוף שלה.
חוכמת הגוף
השפה של חוכמת הגוף היא הרבה פעמים בדימויים, שעולים כשמקשיבים. היכולת להקשיב לחוכמת הגוף שלנו משתפרת, כאשר אנחנו עוצרים לרגע, משקיטים את ההכרה, ומתבוננים במה שעולה. זה קורה במדיטציה שמכוונת להרפיה עמוקה. זאת המדיטציה, שגאיה ואני מתרגלות כל פגישה. זה תהליך של זמן ואמון, להרפות ולהקשיב למה שעולה מחוכמת הגוף שלנו, שהיא הרבה יותר חכמה, מהשכל שלנו. זה לא השכל שמקשקש והאגו שלנו. אלא משהו הרבה יותר מעמיק וחכם שנמצא בתוכנו. זהו חיבור וידיעה פנימית, למה שנכון לנו עכשיו. סוג של מורה דרך פנימי, בשפה של סמלים, דימויים, משפטים, תמונות, שירים, צבעים או כל דבר אחר.
החוכמה היא להקשיב למה שעולה, ולא לבטל אותו ב: זה רק הדמיון שלנו. זה לא אמיתי. בעיני הדמויים האלה, הם דבר מאוד אמיתי. הם אלו שמסמלים לנו את הדרך הייחודית לנו לריפוי שלנו.
הוספת תגובה