הורות חושבת קדימה: על שורשים וגבולות של נתינה

אנו חיים בתרבות של שפע וצריכת יתר, והילדים שלנו מבקשים וחלקם אף דורשים את כל השפע הזה זמין עבורם. כדאי לעצור ולשאול את עצמנו מדיי פעם, היכן אנו שמים את הגבולות בנוגע לנתינה עודפת? באיזו תדירות אנחנו קונים לילדים את מה שהם מבקשים? באיזו תדירות אנחנו מחליפים להם גרסה חדשה של נייד או משחק? האם אנחנו מרבים לקנות עבורם את המותגים הכי יקרים בשוק?

גם אנו המבוגרים מוצאים את עצמנו לא פעם רוכשים חפצים יותר ממה שאנו זקוקים להם. האם באמת כל הסטטוסים החיצוניים האלו נחוצים לנו? האם הם באמת יגרמו לנו שלווה ואושר לאורך זמן? סביר להניח שלא.

אם הייתם עומדים על גג מגדל עזריאלי ולא היה בו מעקה הגנה, האם הייתם מרשים לעצמכם להתקרב לקצה הגג ברוגע ושלווה? האם לא הייתם מרגישים בטוחים יותר אם היה מעקה יציב? כך זה גם בחיים, אנו זקוקים הרבה פעמים לגבול פנימי שיעזור לנו לדעת מתי לעצור. לא כל שכן ילדנו, לא רק שהם זקוקים למעקה חזק ובטוח על מנת שיוכלו לנוע ולגדול בבטחה,  אלא גם על מנת לאפשר להם לגלות את החוסן הפנימי שלהם.  אם בסופו של יום אנו רוצים לגדל ילדים שמחים ומאושרים עלינו לוודא גם שהם יגדלו להיות חזקים ובטוחים ובעלי יכולת להתמודד עם מצבים משתנים, ולא רק תלויים בחפצים חיצוניים שיגדירו אותם או את רמת האושר שלהם.

ישנו סיפור זן מודרני, על שני שכנים שנפגשו במשתלה וקנו צמחים לגינה שלהם. שכן אחד היה פנסיונר והשני איש הייטק צעיר. הבחור הצעיר הקפיד להשקות את הגינה שלו מדיי ערב כשהיה חוזר מהעבודה, עם כמות מאוד גדולה של מים, ואכן הצמחים שלו גדלו מהר מאוד. לעומתו, הפנסיונר השקה את צמחיו אחת ליומיים שלושה בכמות מים מעטה ומדודה, והצמחים שלו גדלו בקצב איטי יותר. לילה אחד הייתה סופה חזקה מאוד, למחרת בבוקר כשיצאו השכנים לגינות לראות מה עלה בגורלן. גילו השכנים כי בגינה של הבחור הצעיר כל הצמחים נעקרו מהשורש, ובגינת הפנסיונר הצמחים נשארו כפי שהיו. הופתע הצעיר ושאל את שכנו, איך זה יכול להיות? ענה לו הפנסיונר: "זה פשוט מאוד, את הצמחים בגינה שלך פינקת יותר מדיי,  הם קיבלו המון מים, כך שלא היה להם סיבה להשריש שורשים עמוקים באדמה, לעומתם הצמחים בגינה שלי, קיבלו מים בהתאם למה שהיו זקוקים, כך שהרצון שלהם ליותר מים אילץ אותם להשריש שורשים ולהתרחב בתוך האדמה, וזה מה שגרם להם להיות עמידים וחזקים יותר."

מוסר ההשכל של הסיפור הוא, שלפעמים נתינה מוגזמת יכולה להרוס במקום לבנות. שפע המים שהשקה הצעיר את הגינה לא אפשרו לצמחים שלו להשריש שורשים והם קרסו כשהגיעה הסופה, כך עלול לקרות גם לילדנו, ככל "שנגשים" עבורם את כל הרצונות החומריים וניתן להם יותר ממה שהם באמת זקוקים לו, הם לא יצליחו להשריש שורשים ערכיים ולגלות לאן הם יכולים להתרחב בגילויי ההערכה, הסובלנות, האורך רוח, השמחה על מה יש וכיוצא בזה. מחסור בשורשים מסוג זה ישפיע על היכולת שלהם להתמודד כשתגיע "סופה" לפתחם. כי כשתגיע ה"סופה" הם עלולים למצוא את עצמם חסרי אונים, לא יודעים להתמודד כשאומרים להם לא או איך להתמודד עם סיטואציות חברתיות-רגשיות שמאלצות אותם להסתפק במעט, להתפשר ולתת מעצמם, כי הם הורגלו לקבל הכול.

אז מה עושים?

1. חושבים קדימה, בודקים עד כמה אתם מגזימים בנתינה חומרית? עד כמה באמת הילדים שלכם מפונקים ומקבלים כל מה שהם רוצים? והאם הם בכלל מעריכים את מה שאתם קונים להם או מקבלים את הדברים כמובן מאליו? אם עניתם כן על אחת מהשאלות אילו, כדאי לחשוב על איזון בנתינה.
2. מתחילים לדבר בבית על חשיבותה של נתינה איכותית ועל כל המשמעויות שלה וגם ליישם. כל הביטויים של האהבה, חיבוקים, נשיקות, חיוכים, מילים טובות, חשוב שיינתנו ללא גבולות וכמה שיותר. כל הביטויים של נתינת זמן הדדית כמו: זמן משחק, זמן שיחה, זמן אכילה משותפת, זמן התרפקות, זמן עזרה הדדית, כמה שתצליחו להכניס מהם לסדר היום שלכם כך ייטב למשפחה. כי בזמנים אילו אתם חולקים נתינה איכותית משותפת, שם אתם וילדכם חווים ויוצרים את מהות המשפחתיות שלכם. לנתינה איכותית אין גבולות, ככל שתעניקו אותה לילדכם ותלמדו אותם לתת בחזרה, כך תרוויחו את הביחד המשפחתי ותעזרו לילדכם וגם לכם להשריש שורשים של משפחתיות חזקה ומלוכדת.

גבולות הם יסוד משפחתי חשוב,  כשאנו מלמדים את ילדנו להסתפק במה שיש, להעריך את מה שיש, ליהנות ולמצות את מה שיש ברשותם כבר, אנו עוזרים להם להפחית את התלות בקשר של סטטוסים חיצוניים לרמת האושר שהם חווים.  אנו מלמדים אותם גם שיעור על נתינה אמיתית שלא תלויה בחומר. ככל שנמצא את האיזון בנתינה החומרית לנתינה איכותית, נאפשר לילדים שלנו למצוא בתוכם כלים ויכולות להתמודד עם מצבי החיים. ולכן גם אם בטווח הקצר ההחלטות שלנו יובילו לעימותים, בכי או טריקת דלתות,  להחליט להגיד לא מתוך דאגה לרווחתם, ולהציע חלופה איכותית אחרת, בטווח הרחוק תייצר שורשים עמוקים יותר. שורשים שישפיעו גם על ציפיותיהם מאיתנו לאחר שיעזבו את הבית. איזון בנתינה מאפשר לילדנו להיות בעלי יכולת להתמודד עם מצבים משתנים, להיות מאושרים יותר, מסופקים יותר ובעלי הערכה יותר למה שכבר יש להם.

לעוד כתבות בנושא 'הורות חושבת קדימה' לחצו על התגית המתאימה.

כלנית פילו, A..M, מתמחה בייעוץ והדרכת כלים לטיפוח מיינדסט חיובי עבור ילדים ומשפחות, ומחברת הספר סוד המילים הקסומות.

ליצירת קשר: calanit@maagalim-m.com

לאתר: www.maagalim-m.com