כהורים, לפעמים אנחנו רוצים להגן על ילדינו מכל קושי. אבל כמו שסיפור החשמונאים מלמד אותנו, דווקא דרך ההתמודדות עם אתגרים אנחנו מגלים את העוצמות שלנו. כשהילד שלך מתקשה במבחן, כשהוא חווה ריב עם חבר, או כשהוא פשוט מרגיש שקשה לו – זו ההזדמנות שלנו להיות שם בשבילו. לא כדי לפתור את הבעיה במקומו, אלא כדי לתת לו את הכלים להתמודד בעצמו.התקשורת עם ילדינו היא המפתח ליצירת קשר משמעותי וחזק. כשאנחנו מקדישים זמן איכות לשיחה, אנחנו בונים גשר של אמון והבנה. זה לא צריך להיות מסובך – לפעמים די בשאלה פשוטה בסוף היום: "מה היה הרגע הכי טוב היום?" או "מה היה אתגר שהתמודדת איתו?". השיחות האלה הן כמו נרות קטנים שמאירים את הדרך להבנה הדדית.
>>>הצצה בלעדית: כך תיראה הרגל …
איך עושים את זה?
- מקשיבים באמת: כשהילד משתף בקושי, מקשיבים לו בלי למהר לתת פתרונות. "ספר לי עוד", "איך הרגשת כשזה קרה?" – משפטים פשוטים שפותחים את הלב.
- מדברים בגובה העיניים: במקום "אל תדאג, יהיה בסדר", אפשר לומר "אני מבין שזה מרגיש קשה עכשיו. בוא נחשוב יחד מה יכול לעזור".
- חוגגים את הצעדים הקטנים: כמו שבחנוכה מוסיפים נר בכל יום, ככה גם בחיים – כל התקדמות קטנה שווה חגיגה.
חנוכה מזמן לנו הזדמנות מיוחדת ליצור רגעים משמעותיים של העצמה. למשל במהלך החג ניתן להפוך את הדלקת הנרות לטקס משפחתי של שיתוף: כל אחד מספר על "אור" שגילה בעצמו היום, או ליצור "ספר גבורה משפחתי" בו כל בן משפחה כותב על התמודדות אישית שלו, בהשראת סיפור החשמונאים. ואפילו להכין יחד סופגניות משפחתית שהופכת לשיעור על התמדה והצלחה: "גם אם הסופגנייה הראשונה לא יצאה מושלמת, אנחנו ממשיכים ומשתפרים".כלים אלו ניתנים לשימוש גם ביום יום שלנו בפורמט אחר. כמו ניהול "יומן הצלחות" משפחתי שבו כל אחד רושם הישג יומי, קטן כגדול או קביעת זמן "אחד על אחד" קבוע עם כל ילד, אפילו 15 דקות ביום זה מספק. אפשר גם ליצור "קופסת האור" – מקום בו כל בן משפחה יכול להשאיר פתקי עידוד ומחמאות לאחרים. והכי מומלץ לתת משימות ואחריות מותאמות גיל שמחזקות את תחושת המסוגלות האישית של כל אחד מבני הבית.
חשוב לזכור שהילדים שלנו לומדים מאיתנו הרבה יותר ממה שאנחנו חושבים. כשאנחנו אומרים "זה אתגר, אבל אני יכול להתמודד איתו", כשאנחנו מודים בטעויות שלנו ולומדים מהן – אנחנו מלמדים אותם שיעור חשוב על חוסן ואמונה בעצמך. זו לא רק אמירה, אלא דרך חיים שמשפיעה עמוקות על התפתחותם הרגשית. כמו שהשמן במקדש הספיק לשמונה ימים, כך גם החוסן הרגשי שאנחנו מטפחים בילדינו ילווה אותם הרבה מעבר לרגע הנוכחי. כשאנחנו מלמדים אותם להאמין בעצמם, להתמודד עם אתגרים, ולראות בכישלונות הזדמנות ללמידה – אנחנו מעניקים להם מתנה שתאיר את דרכם גם בהמשך החיים.
חנוכה מזכיר לנו שגם האור הקטן ביותר יכול להאיר מקום שלם. בתור הורים, התפקיד שלנו הוא להאמין באור שבילדינו ולעזור להם לגלות אותו. כי בסופו של דבר, ההורות היא בדיוק כמו נר חנוכה – היא מאירה את הדרך, מחממת את הלב, ומזכירה לנו שיחד, אנחנו יכולים להפוך כל חושך לאור. וכשאנחנו רואים את הניצוץ בעיניהם, את הביטחון שהם מפתחים, ואת היכולת שלהם להתמודד עם אתגרים – אנחנו יודעים שהאור הזה ימשיך להאיר הרבה אחרי שהנרות יכבו.
מאת עתליה פלוס – יועצת משפחתית ומדריכת הורים. התמודדות עם אתגרי ההורות בעולם המודרני, דגש על ילדים ונוער עם הפרעות התנהגות, מאמינה בשיח בגובה העיניים ככלי מרכזי בהורות. 0526162109 / Atalyafelus12@gmail.com
הוספת תגובה