מיקה דרימר, אומנית ישראלית ובינלאומית רב תחומית, אופנאית ופסלת, פותחת בימים אלו מיזם חדשני בשם "מיקה דרימר – גלריה/מוזיאון – אמנות על זמנית". מדובר במיני מוזיאון של חוויות הלוקחות את הצופה למנהרת זמן של אופנה אמנות ופיסות של היסטוריה. רטרוספקטיבה של יצירתה של מיקה לאורך 40 שנות פעילות אמנותית קורמת כאן עור וגידים: תכשיטי שולחן מקרמיקה, נעלים מעוצבות, ותכשיטים יוניקיים ומפעימים לב.
קפסולת היופי והנשיות של מיקה דרימר מקנה למבקרות במיני מוזיאון שיכרון מהול באסתטיות, מסע מתוחכם ומשובץ חוויות, ותקופות רוויות השראה המתחברות לעכשוויות. במיני מוזיאון חוברים פנטזיה, דמיון וחלום לסמלים נשיים וחובקי עולם, סגנון הרנסנס, הרוקוקו והתקופה הרומנטית משתלבים אלו באלו ויוצרים סיפור שלם.
במקום יש שלושה חללי תצוגה: החלל הראשי, הסטודיו שבו היא יוצרת וחלל תצוגה נוסף שבו יוצגו יצירות נוספות שלא מופיעות בחלל הראשי, חלקן למכירה. הקונספט של המיני מוזיאון מעביר חוויה חושית ועל חושית של צבע, מגע, צורה ובעיקר רגש דרך הסיורים במקום שהיא מעבירה, והמפגש עם חלל התצוגה הוא בין עבר, הווה ועתיד. ה'נוסחה' האומנותית של מיקה דרימר היא: הגלריה/מוזיאון כיצירה + האובייקטים של האמנות = ערך של רגש חוויה וחיים.
מיקה דרימר: "המקום כיצירת אמנות משולבת בארכיטקטורה תלת ממד, עיצוב פנים ואור וצבע משקפת את הלך החשיבה האינטואיטיבית הרגשית שלי. הארכיטקטורה כמשל לרבדים של שכבות, הכלה, מעגל חיים, מנהרת זמן, חלומות, השראה וסיפור חוויות אישיות. האור וצבע הוא כמשל לעונות שנה, לחמשת החושים, לרגש ולתפיסת העולם הפנימית. המקום עטוף בצבעים, בטקסטורות, בצורות היוצרים הרמוניה ומנגינה שמתנגנת בלב. המיצגים שמוצגים בגלריה/מוזיאון הם רטרוספקטיבה של כל היצירות והחומרים, פסלים, עיצובי נעליים, תכשיטים, ציורי קיר – אמנות דגיטלית, אהילים ועוד".
לדבריה, מי שתגיע למיני המוזיאון שלה תחווה תהליך בלתי מוסבר חם ומחבק. "מדובר בדרך שאני עוברת מדי יום עם עצמי והמפגש עם יצירתי. רציתי להעביר את אותו תהליך גם למבקרות ולמבקרים במיני מוזיאון, שיישאבו לחוויה משכרת, מחבקת ואפילו ממכרת של מנהרת זמן, שיקיות, אלגנטיות ומסע היסטורי בזמן", היא אומרת.
היא לא רואה במקום השקעה, אלא נתינה לאחרים עם ערך לחיים. בשנים האחרונות היא אירחה בכל חלל הבית שלה, בחצר, בקומת הכניסה (סלון) ובגלריה לעיצוב נעליים קבוצות רבות של נשים, שחוו חוויות, השראה, עוצמה ורגש דרך היצירות האמנות והסיפור האישי והתובנות שרכשה בחייה. "בסוף כל מפגש הן רשמו את התרשמותן המרגשת ומה הן חוו ולקחו לחייהן. כך הבנתי שדרך האומנות יש לי מה לתרום ולתת, הסיפור האישי ותבונותיי האישיות. הרעיון להקמת המיזם האומנותי נבע מתחושות אלו. הבנתי שבדרך זו של הפרויקט אוכל לאגד את כל היצירות למקום אחד ולהביא את מי אני באותנטיות, לתת יותר ולהעביר את החוויות בעוצמות נוספות להרבה יותר אנשים".
היא יצרה את המקום כחוויה של שכבות-שכבות, כשכל שכבה מאפיינת חלק בלתי נפרד ממנה. כך נוצרה יצירה שלמה המורכבת מארגז הכלים, מתחנות חייה וממסע האין סופי של המהווים, החלומות והרגשות שלה, כשהחיבור האישי ליצירותיה מתחבר לרגש, אותנטי ולא מתחכם.
הדיאלוג המתמשך של מיקה דרימר הוא בין עיצוב לאמנות. כשמגיע לה רעיון יצירתי, היא יורדת לרזולוציות של השראות, בוחנת את עצמה ובכל פעם מגלה נקודות נסתרות באישיותה. "לעתים היצירה לא מתכוננת מראש ולעתים יש רעיון, אך לפני הכל הביצוע של היצירה לוקח אותי למקומות של חשיבה פנימית ורעיונית ורק אחר זמן מה ההשראה הופכת ליצירה. הרגש הפנימי מניע אותי לחוויות ולעוצמות חדשות שמרגשות אותי כל פעם מחדש. כל תחנה בחיי לימדה אותי והעצימה אותי יותר. אני קרובה לגיל 70 ואני הולכת הלאה בהתרגשות, בנתינה ובאמונה שלמה שאני עושה את הדבר הנכון. והכי חשוב: יש לי במגירה עוד תוכניות לעתיד".
מיקה דרימר, אוטודידקט באומנות, יוצרת מתוך מקום אינטואיטיבי מלא ברגש ובהתרגשות. הפסלים שלה המוצגים במיני מוזיאון הן דמויות דימיוניות שנוצרו בין השנים 2010-2005 בכסות של שמלה מקרמיקה. הפסלים הוצגו במגדל של מוזיאון תל אביב, במוזיאון יהדות איטליה, בגלריה חנקין חולון, במוזיאון ארץ ישראל, בביאנלה לקרמיקה, בפואמה בית אסיה, במוזיאון בית התפוצות, בבית האופרה, בגלריה לאמנות בלוס אנגל'ס, בהילטון בברלי הילס, במסגרת פסטיבל הסרטים הישראלים, במונקו, בגלריה בוונציה, בתערוכות קבוצתיות ועוד.
החיבור שלה לתקופות היסטוריות רומנטיות נוצר כשהחלה לפסל דמויות בסדנה שלה. מיקה: "שמלות מקרמיקה בשלב הראשון של היצירה הן בעיניי פסלי שמלות חלולות, מפוארות מצוירות ומקושטות בטקסטורות מלאות בתנועה ורגש. בשלב השני של היצירה כל אחת השמלות המפוסלות שיקפה בעיניי את אופייה, רצונה, מהוויה וחווית היצירה כשאני עפה למחוזות רחוקים. דמיינתי את השמלות באחוזות, בטירות ובארמונות. שיחקתי כמו ילדה שמשחקת בחול (חימר) ובונה לי דמויות דמיוניות שאני מתהדרת איתן. חקרתי את עצמי ושאלתי שאלות מהותיות לעומקה כמו למשל: 'מה באמת הביא אותי להתחבר'. בעיניי אלו לא רק שמלות, אלא דמויות דמיוניות בכסות של שמלות מפוארות מלאות בטקסטורות, ברכות ובתנועה ומספרות סיפור".
היא קיבלה מאמה המנוחה ארגז כלים הכולל רכות, אהבה, הבגדים שתפרה לה, הבדים הרכים עם הטקסטורות, זיכרונות קצרים וחוויות ילדות מתבגרת. מיקה: "החלל שהשאירה אמי זה למעשה החלל שיש בכל פסל, שהותיר בי זיכרון של צבע, טקסטורות ושמחה – למרות העצב והחסר שלי מגיל 24. טביעת האצבע שלי כל כך ברורה כך שבאופן אישי איני שואלת שאלות, אך רואה את עצמי בכל אחת משמלות אלו".
לאחר שחלתה בסרטן השד, הפסיקה לפסל בחומר. "שבוע אחרי שסיימתי טיפולים, בגיל 61, למדתי במשך שנתיים עיצוב נעליים בבית הספר הגילדה בתל אביב. בגיל 63 פתחתי גלריה לעיצוב נעליים. הקונספט לעיצוב הנעליים הוא קולקציות המספרות את הסיפורים האישיים שלי על כל דגם שעיצבתי. בכל קולקציה היו בסך הכל 5-6 דגמים ורק 10 זוגות נעליים בלבד מכל דגם. יצרתי חמש קולקציות המספרות סיפור. בזמן הקורונה היצרן סגר את המפעל שלו, ומאז עצרתי את עיצוב הנעליים. כיום הדגמים שיצאו מהקולקציה מופיעים לראווה בגלריה/מוזיאון ומספרים את הסיפור שעומד מאחוריהם".
במיני מוזיאון מוצגת, בין היתר, קולקציית תכשיטי שולחן עשויים קרמיקה, שיש להם קונספט ייחודי: כלים שעיצבה ופיסלה, שכאשר הם נערמים האחד על השני נוצרים פסלים שבעיניה הם תכשיטים ודימויי השמלות שיצרה ונועדו לראותם בלבד.
מומחיות נוספת של מיקה היא עיצוב תכשיטים מעור המאפיינים את התקופה הרומנטית, כשטביעת האצבע שלה מורגשת היטב בכל יצירה שלה: צווארונים, חפתים, עדי, שרשראות, עגילים, טבעות ועוד. "הקונספט העיקרי – הצווארונים והחפתים – מקבלים ממד חדש כשהם מנותקים מהבגד ומקבלים חשיבות שונה ממה שהאופנה הרגילה אותנו, ואף יוצרים שפה חדשה, מעניינת וייחודית". היא אומרת.
במיני מוזיאון מוצגות גם יצירות דיגיטליות המחוברות לגשרים (קשתות) ומודפסות על קנבס בצבעי מים. היא מסבירה כי יצירות דיגיטליות אלו נלקחו מאומנות הטקסטורות של היצירות של הדמיות הדמיוניות בכסות של שמלה, וכל קשת ייחודית לה ומספרת סיפור על הטקסטורות, על הצבע ועל התלת ממד, שהצופים בו מקבלים פרספקטיבה ייחודית ומעניינת. היצירות הדיגיטליות עוצבו בשיתוף פעולה מלא עם מעצבת גרפית.
הסיורים ב"מיקה דרימר – גלריה/מוזיאון – אמנות על זמנית" נקבעים מראש על פי הדרישה.
הגעה בתיאום מראש לסיורים שמיקה דרימר מלווה עבור קבוצות עד 20 איש וליחידים שמתאגדים לקבוצה של מינימום 10 איש. כל סיור נמשך כשעה ועלותו 70 שקל.
בסיור היא משתפת מהיכן הגיעה לה ההשראה ליצור מקום כזה, ואף יורדת לרזולוציות של הסיפורים המשקפים את הלך החשיבה מאחורי כל יצירה ומספרת את הסיפור של הגשרים (קשתות) של היצירות הדיגיטליות, של הפסלים, של עיצוב הפנים, של עיצוב הנעליים, התכשיטים, אהילים ועוד.
בסיור ובמפגש של 4 פעימות הרגש משתפת מיקה דרימר סיפורי חיים ותובנות דרך המקצועות שבחרה בחייה, כשהנישות המעוצבות כחלונות ראווה מספרות גם את הסיפור דרך ילדות, בגרות, התבגרות והתגברות. עלות סיור ומפגש: 120 שקל.
לאתר של "מיקה דרימר – גלריה/מוזיאון – אמנות על זמנית":http://www.mikadrimer.com
מאת: יהורם גלילי
הוספת תגובה