גירושין: מה עושים כשילד לא מעוניין בקשר עם אחד ההורים

הילדים לא מעוניינים בקשר עם אחד ההורים – למה זה קורה וכיצד הדבר מתבטא?

במקרים רבים, ילדים לא מעוניינים בקשר עם אחד מהוריהם עקב השפעה מצד ההורה השני. תוך כדי ו/או לאחר רבים מהליכי הגירושין הקשים, אותו הורה נוהג להשתמש בתיאורים קשים ואף חסרי כל קשר למציאות כלפי בן זוגו לשעבר (ההורה השני של ילדיו). במקרים מסוימים, תיאורים אלה מגיעים לכדי קללות של ממש. כדי להפגין את הכעס שיש לאותו הורה, נעזר האחרון בילדיו.

עקב כך, גם הילדים מתחילים לכעוס על הוריהם השני, מתארים אותו באותם תיאורים קשים, לא מעוניינים בכל קשר איתו, ולמעשה לא יכולים להציג סיבה הגיונית לדבר. כמו כן, הם נוטים לתאר את אותו הורה בתיאורים שליליים בלבד, ואת ההורה שעמו הם בקשר – כאדם מושלם ונטול כל תכונה שלילית. תופעה זו מוכרת בשם ניכור הורי.

לקריאה נוספת ראה:  https://www.todivorce.co.il

הילדים לא מעוניינים בקשר עם אחד ההורים – איך זה משפיע על הליך הגירושין?

חוסר הרצון של הילדים להיות בקשר עם אחד ההורים לא משפיע רק על היחסים בין הילדים לבין אותו הורה, אלא גם על היחסים בין אותו הורה לבין ההורה השני, שכן הדבר מונע, או לכל הפחות מעכב, את סיום הליך הגירושין. זאת, משום שנוצרים חילוקי דעות באשר לזמני שהות הילדים אצל הוריהם, הנקבעים לפי:

• עיקרון טובת הילד: לדבריו של עו"ד איתן ליפסקר – העיקרון המרכזי לפיו פועל בית המשפט בקביעת זמני שהות הילדים אצל הוריהם. לילדים יש זכות שבריאותם הנפשית והגופנית תישמר, וכן שצרכיהם הגופניים, הנפשיים והחומריים יסופקו כנדרש.

• מסוגלות הורית: נקבעת בהתאם למבחני אישיות, אבחונים פסיכיאטריים וחומר הרקע שמגיש כל הורה לבית המשפט.

בעיקרון, כל ילד שמלאו לו 12 יכול לומר מהי העדפתו באשר לזמני שהותו אצל הוריו, ובית המשפט עשוי בהחלט להתחשב בדעתו. עם זאת, בהתקיים ניכור הורי, בית המשפט מתקשה להתחשב בדעת הילד, שכן הוא נמצא תחת השפעה יוצאת דופן של הורהו השני.

הדבר גורם לכך שהיחסים בין שני ההורים ממשיכים להיות רעים וקשים, ולהמשך התנצחויות רבות בין ההורים בבית המשפט. כמו כן, הדבר מקשה על ילדיהם המשותפים של בני הזוג להסתגל לגירושין, ובכך לגרום להם לקושי לסמוך על אחרים ולהביע בהם אמון, לירידה בביטחון העצמי שלהם וכיו"ב.

ילדי לא מעוניין בקשר איתי – מה אני יכול לעשות?

אין ספק שאדם שילדיו לא מעוניינים בקשר איתו חווה סערת רגשות: עצב, עלבון, כעס, פחד, אכזבה ואולי אף אשמה. כדי להתמודד עם מצב מורכב זה, הוא יכול וצריך להגיש, לבית הדין הרבני או לבית המשפט לענייני משפחה, תביעה לניכור הורי. הוא יכול לפנות לטוען רבני מוסמך לשם סיוע בהגשת תביעה מנומקת ומפורטת.

בכתב התביעה, צריך אותו הורה לציין באיזה אופן העובדה שילדיו לא מעוניינים בקשר איתו משפיעה על חייו, ובאיזה סעד הוא מעוניין. לאחר שמוגשת תביעה מנומקת ומפורטת, הערכאה השיפוטית שלה הוגשה התביעה מזמנת לדיון את שני הצדדים, ואם היא מגיעה למסקנה שהמקרה בו היא דנה הוא מקרה ניכור הורי, היא ממנה פקיד סעד שבוחן בצורה מקצועית את הדברים.

לסיכום, כתוצאה מהליך גירושין יכולים להיווצר לא מעט מקרים קשים, שאחד מהם הוא חוסר רצון של הילדים להיות בקשר עם אחד ההורים. חוסר רצון זה מונע, או לכל הפחות מעכב, את סיום הליך הגירושין וגורם ליחסים בין שני ההורים להמשיך להיות רעים וקשים, ומקשה על הילדים המשותפים של בני הזוג להסתגל לגירושין. הורה שילדיו לא מעוניינים בקשר איתו יכול וצריך להגיש תביעה לבית הדין הרבני או לבית המשפט לענייני משפחה, שקבלתה יכולה לגרום לכך שהקשר בין הילדים לבינו יחודש.