עמוד הבית » "גורלו של מר כהן" – הקרנפים מערבות הנגב

"גורלו של מר כהן" – הקרנפים מערבות הנגב

גורלו של מר כהן צילום: אייל בריברם
הסופרת האמריקאית שירלי ג'קסון פרסמה בשנת 1948 בניו-יורקר את סיפורה הקצר –"ההגרלה" [במקור – The lottery]. בעקבות הפרסום, קמה שערורייה, מנויים ביטלו את המנוי לעיתון, אבל בעיקר עורר הסיפור זעם ותדהמה. "ההגרלה" מספר ופורש פרטים אט אט על סיפורה של עיירה מנומנמת בארצות הברית, בה מתנהל טקס הגרלה שנתי

רק בסופו של הסיפור, מתברר כי ההגרלה מעלה שעיר לעזאזל, קורבן אקראי, אותו צריכה הקהילה לסקול באבנים למוות, והכל כחלק מטקס פגאני המבקש לרצות את איתני הטבע ולהבטיח את יבול השדות, השקט והשלום.

קשה שלא להבחין בקריצות הרבות במחזה המבריק "גורלו של מר כהן" ל"הגרלה" של ג'קסון, ובמקום המיד-ווסט האמריקאי, אנחנו במיד-איסט המיוזע שלנו בקומדיה גרוטסקית, צינית, הסוגרת חשבון עם הפוליטיקאים, עם התקשורת הצהובה, הממוסחרת להקיא, ועם האזרח הקטן שהופך לרגע בסלון ביתו מלוזר אפור הסוגד לתקשורת, לאזרח גדול על כל מסך אפשרי, ובלבד שיסכים לגאול אותנו במחיר מותו לאחר שעלה בגורל, ושלאחר שעם קבלתו את תוצאות ההגרלה, יהפוך מאדם אנונימי שלא גומר את החודש בחייו, לאדם דגול במותו בשידור חי והכל לשם סיום מלחמת דמים בלתי נגמרת עם העם השכן.

צילום: אייל בריברם

המחזה נכתב בידיהם האמונות של רענן פז ואמיר ירושלמי, מבוים בידי איסי ממנוב נוריאל והמשחק של רוני ששון ועמו אורי גבריאל הוותיק מחליפים בין רגעים של צחוק לאימה, ועמם הצוות המוכשר שמופיע על הבמה ועל המסכים הגדולים שבאולם כחלק מן הגרוטסקה של תכנית ריאליטי מעוררת חלחלה.

קשה גם שלא לחוש את רוחו של חנוך לוין המרחפת ממעל, ולהיזכר בסקנדלים שאפפו את המחזות שלו, בעיקר אלה שנפסלו בידי הצנזורה, ובהם "הפטריוט" משנת 1982, והסצנה האלמותית בה מגיע פוליטיקאי לטקס הנחת אבן פינה אך מגלה כי הוא נואם בלווייתו של חייל. ולצד לוין שלנו, לא ניתן שלא להרהר במחזהו הנודע של אז'ן יונסקו "קרנפים" כשתיאטרון הנגב מציב מראה בלתי מחמיאה גם למחנה השלום, המצטייר דווקא כמחנה מיליטנטי וכעדר המובל בעיניים פקוחות הרחק מערכים הומניסטים אל עבר בהמיות. דמותו של האנטי גיבור הישראלי – גדליה כהן, מביטה כל העת אל דמותו של יונסקו – ברנז'ה, שהופך מלא איש – אדם פאסיבי, עצל וקונפורמי לאיש שלא הולך עם הזרם.

צילום: אייל בריברם

גם כאן – המוות, הפוליטיקה, התעתוע, האינטרסנטיות מחליפים צדדים וידיים, וכולם, נראים בסוף כמו גרוטסקות ישראליות, במחזה בו אף אחד לא ממש יוצא ממנו טוב.

בקיצור, משהו טוב קורה בתיאטרון הנגב, לכו לראות.

הנשיא חציאל – אורי גבריאל                      גדליה כהן – רוני ששון

שומר ראש – גל בן עמרה                          תקווה כהן – יהלי חנדרוס דגמי

מורן אברמוביץ – יעל פרימר סביר              שירה כהן  – טל סגל

שר הביטחון – מיגל אורבך

בימוי: איסי ממנוב נוריאל                           תנועה: יעל פרימר סביר

תפאורה ותלבושות: דלית ענבר                  צילום ועריכת וידאו: אייל בריברם

תאורה: שמואל מור                                   ע. בימאי ומנהלת הפקה: שרון קלדרון

מוסיקה: דורון שלון                                    מנהל טכני וייצור תפאורה: ניסן קלדרון

 

מאת: אורון שוורץ הוא עורך-דין, שותף מייסד במשרד שוורץ-נרקיס ושות', כותב ומגיש הפודקאסט "משפט חוזר" בתאגיד השידור "כאן", ארכיאולוג וטייס בתחום התעופה הקלה.