אט אט בשיחה הנעימה שהתפתחה בקליניקה, נשמע כי חייו מלאים בעשיה בעלת משמעות. מצוי בזוגיות נהדרת כשנתיים ואף בהמתנה לילד שצפוי להגיח לעולם עוד מספר חודשים. לאחרונה הציע לזוגתו להינשא והיא נענתה. משהו לא תאם בין הטון שמשפט זה נאמר, להתרגשות המצופה. הוא הוסיף ונקב במועד שנקבע, "בעוד מספר חודשים". את המשפט הזה סינן באופן שונה וצמרמורת חלפה בגבו. למרות שניסה להסתירה.
קונפליקט המוביל לסבל
חרדה! רוצה להתחתן זה ברור. הרי הציע ביוזמתו ומדבריו ניתן לחוש את הקשר הטוב ביניהם וגם ממש לא רוצה… איך זה יתכן?! הוא תוהה.
כמו כל קונפליקט בחיינו, הוא יוצר עבורנו אלמנט של סבל. תחושה שאתה עומד בקצה ההר עם חבל בנג'י כרוך סביב המותן וצריך להחליט אם לקפוץ לתהום העמוקה או להתקפל ולברוח. אתה מוצא את עצמך, כרגע רק עומד שם ומחכה. וההמתנה קשה לאין ערוך.
החרדה מגיעה "לביקור" לא רק מחשש מוגזם מאירועים שליליים, כפי שניתן לצפות. היא מגיעה גם כשהמתח מתגבר, או נקטע הרצף לטובת משהו חדש. גם סביב הכנות של חתונה, אירוע משמח בסופו של דבר, כרוך מתח רב.
תסריטים כשרצים בראש
כשאתה עומד שם על "ההר" וחושב אולי לא אצליח לדרוך על הכוס… וזה נראה כמו האתגר הגורלי של חייך, אתה עלול לדמיין סרטים של חוסר הצלחה ומבוכה ענקית שתתפוס אותך באירוע. כשסיימת את התסריט הזה, אתה מתחיל לתהות, שמא אתה עושה טעות גורלית בוויתור על חיי הרווקות?! ואין לך את היכולת לפסול את הרעיון.
פחד מהחמצה, מנצל את החריץ שנוצר וקופץ לחזק את הסיבות, לברוח מההחלטה כמה שיותר מהר. אולי מחכה לי משהו חלופי טוב יותר? לפתע עולים בראש כל המקרים בהם עשית החלטות שגויות וחשש משתק שאינך יודע לבחור נכון משתלט.
הן לא מרפות המחשבות, הן ממשיכות לייצר דרמות: מדוע אני צריך את המחויבות הזו בחיי? מה רע במצב הנוכחי? ואתה בן אדם לוגי ומביא טיעונים והוכחות: יש כל כך הרבה גירושין איך אנחנו נצליח?! כיצד יודעים אם זה באמת זה. הקשר אכן התחיל כקשר מיוחד חזק וכרגע די הפך להרגל. האם ארצה להמשיך לחיות כך כל חיי באופן הזה. היכן יהיו הריגושים?
הקונפליקט מתעצם אצלך בראש. בהורדת ידיים אכזרית ואתה נשאר על ההר…קונפליקט בין רצון וכמיהה לאינטימיות מבוססת קבועה לבין פחד מלנטוש או להינטש.
רצף חדש או רצף קוטע
חיינו מלאים רצפים, חלקם נוחים יותר חלקם פחות. אך כשנקטע רצף אנחנו נדרשים לאסוף את הכוחות ולהסתגל. לא לכולם קל לוותר על משהו נח או מוכר. באירועים משמחים, אנחנו בוחרים לקטוע את הרצף באופן מודע. המודעות, שהינה כלי חשוב בהתפתחות שלנו כבני אדם, לא תמיד מקלה. היא זו שגרמה לנו לבלגאן מלכתחילה.
טבעו של האדם להמשיך קדימה ולא להיתקע על ההר לאורך זמן. להתחדש, לחפש משמעות נוספת ולנוע כל הזמן .
דאגות בהכנות טכניות
כעת שחודש מאי בא עלינו לטובה והסרנו בשמחה מסכות מהפנים (לפחות במקומות פתוחים) ואולמות האירועים מאפשרים לנו לחגוג עם כמות האנשים שנחפוץ. זה משמח אך גם מעמיד מי מאתנו מול דאגות טכניות נוספות: את מי מזמינים? באיזה קונספט מבצעים? ואז מתגלעים וויכוחים לא תמיד בינכם המתחתנים …
מה עושים בתוך כל הסרטים והמתח
זיכרו, כי זה אירוע שלכם ועבורכם. עשו אותו בהיקף שמתאים לכם. זוגות שחוו חתונה בקורונה, נשארה להם חוויה ייחודית של אירוע אינטימי ומרגש.
הקונפליקט הוא טבעי ואף בריא. לאחריו המטרה נקבעת ואז מתחילה תנועה שתופסת את המומנטום לעבר המטרה ונהיה מעט יותר נח.
אם החרדה מתרחבת בשל מתח מאלמנטים טכניים של הכנות לחתונה, עיצרו ונשמו. בדקו אם ניתן להסתייע בבן משפחה או חבר שירתם בשמחה לעזור. אנשים אוהבים להרגיש נחוצים ויעשו זאת בהנאה. וכך עומס המשימות יפחת.
נסו להוריד הילוך, לשבת על כוס יין ולשחזר את ימי ההכרות הראשונים.. תמיד ניתן לצאת לירח דבש מקדים ולבדוק אם מתאים. חשוב , לקחת קצת חופש יחד או לבד כדי למלא מצברים שהתרוקנו מהמתח.
אם המתח מביא אתכם לפגיעה בתפקוד, מוטרדות גוברת, קושי בשינה, שינויים בהרגלי אכילה וקושי להתרכז, גשו לקבל סיוע מקצועי ממוקד. קבלת טכניקות להרגעה ושילוב של שיחה יוכלו לתת פרספקטיבה לבלבול.
השלימו עם המחירים
לכל החלטה יש מחיר, אולי זה נשמע פחות מוצלח כשמדובר על חתונה. אך לכל החלטה גם לחתונה יש מחיר. למחויבות, לוויתור על חיי הרווקות להרחבת המשפחה ולקיחת האחריות. ויש גם רווח גדול. אז באותם רגעים שאתם מתלבטים התבוננו גם עליו.
בכל זוגיות תדרשו להשקיע, לטפח ולהעצים אותה. הגיעו אליה מבשלות והבנה שאין מושלם. יש בחירה מתוך הכרה והחלטה. ומשם תנהלו את הדואט במקצב שתבחרו.
שיהיה במזל טוב… ואגב, לכל מי שלא הצליח לשבור את הכוס בפעם הראשונה, זה אירוע שתמיד נזכר בחיוך והפתרון די פשוט – תקנו כוס שבירה.
הקול-בראש מיה קדוש
מטפלת התנהגותית קוגניטיבית CBT
טיפול בחרדות, דיכאון ודימוי עצמי לבני נוער ומבוגרים.
הוספת תגובה