אם אתה רוצה לקבל זריקת אופטימיות ולראות בפועל את המימוש הפוטנציאלי של מזרח תיכון חדש כל שעלייך לעשות זה להיכנס לרעב ולנסוע כ 20 דקות מאזור גוש דן הסואן אל הנופים הפסטורליים ומוריקים של שפלת יהודה. מנזר דיר רפ'את הוא אחד המנזרים הפחות מוכרים בישראל, הוא ממוקם בראש גבעה הצופה של מרחבי כרמים מאופק לאופק ונראה כגלויה ממדינה אחרת.
זהו מנזר קתולי בו מתגוררות 14 נזירות שהגיעו לכאן מרחבי העולם כולו. הן מתגוררות ומתחזקות את המנזר היפהפה והקטן, ממש בצמוד למנזר מצאנו להפתעתנו את יקב מוני, היקב הוקם בשנות השמונים על ידי שכיב ערטול מהכפר מר'ר שבגליל.
באותם ימים פרסם המנזר מכרז להחכרה של 2,000 דונם כרמי יין וזיתים. משפחת ערטול משפחה ערבית נוצרית עוסקת בעיבוד כרמי זיתים ובייצור שמן זית כבר דורות רבים.
על אף המרחק ממר'ר הבסיס המשפחתי, לאחר ביקור מקרי במנזר החליט שכיב להתמודד על המכרז .
הסתובבתי בשטח שהיה לגמרי לא מוכר עבורי אבל חשתי משיכה עזה ולא מוסברת למקום לדברי שכיב ערטול " חוץ משמן זית הייתה מייצרת המשפחה מאז ומתמיד כמות מוגבלת של יין ביתי לתצרוכת עצמית".
לאחר הזכייה גילה שכיב את מערת היקב העתיקה והמרהיבה הנמצאת באזור הבמנזר והחליט להחזיר "עטרה ליושנה" ולחזור ולייצר יין במנזר.
אט אט התפתח היקב המשפחתי והפך למרכז העסקים המשפחתי. שלושת בניו של שכיב העתיקו את מושבם מהגליל לשפלת יהודה וכיום דור הבנים והנכדים מנהלים את היקב ואת הכרמים תחת עינו הבוחנת של הסבא הגאה. כושר הייצור הלך וגדל אבל המשפחה נתקלה בתקרת זכוכית של היקף המכירה. הקהל הישראלי ברובו שותה יין כשר ולנו כמובן כמשפחה ערבית המייצרת יין במנזר לא היה הכשר.
בשנת 2005 ביקר קניין יין הממחה בשיווק יין כשר לקהילות יהודיות בארה"ב ביקב והניח הצעה לרכוש כמות יין גדולה בכפוף לקבלת הכשר. "זה גרם לנו לקבל החלטה מהפכנית" מספר שכיב נכדו של מייסד היקב "החלטנו להפוך ולהיות יקב כשר למהדרין".התהליך היה מאוד מורכב אבל הבנו שזה הצעד הנכון תבחינה עסקית. מכאן החלה ההמראה העסקית.
אמנם היקב כשר, ובו נשמרים בקפדנות כל כללי ההלכה, אבל חנות היקב איננה כשרה והיא פתוחה גם בשבת, ומתבצעות המכירות בחנות היקב בסופי שבוע. לדברי שכיב "רבים מהלקוחות המבקרים ביקב גם בשבת מוודאים קודם לרכישה שהיין בעל תעודת הכשר"
מכיוון שיקב מוני זכה לתואר יקב Estate – יקב אחוזה, הוא משתמש רק בענבים מכרמים אשר בבעלות המשפחה. דודו של שכיב המצטרף לפגישה מספר לנו שהיום המשפחה מגדלת 20 סוגים של זני ענבים שונים אשר מהם מפיקה המשפחה כ -30 סוגי יינות שונים.
היינות משתייכים ל 5 סדרות שונות ומחירם נע מ 35 ₪ – 280 ₪ לבקבוק.
הבדלי המחיר נובעים מגיל הכרם ממנו נבצרו הענבים – כרם וותיק מניב אמנם פחות ענבים אך, הם באיכות גבוהה יותר.
בנוסף, תהליך היישון מייקר באופן משמעותי את הייצור אך מוסיף גם כן לעומק הטעמים ולאיכותו של היין.
בישראל יש העדפה ברורה ליינות לבנים ואדומים קלים "אנחנו מדינה חמה" מוסיף הדוד "יינות לבנים לרוב מתאימים יותר לשתייה באקלים בארץ. בעיקר בימי הקיץ בשנים האחרונות לדוגמה -הרוזה הוא הלהיט התורן".
תוך כדי השיחה פרס המארח שלנו חריץ גבינת צאן מתובלנת, פרם כיכר של לחם טרי והגיש לנו בקבוק יין ממסך (בלנד) אדום מסדרת "נחל" מענבי קברנה, מרלו ופטיט סירה התרווחנו בסככת הגפן הצופה של מרחבי הכרמים שאפנו את הבריזה הקלה וזמזמנו לעצמנו "אם יש גן עדן…."
הוספת תגובה