בראיון אישי,רעומה זק"ש מעצבת אופנה "סגנון על זמני"

בכניסה לסטודיו של רעuמה, מעצבת אופנה, ניתן להבחין ישר בשלט המתנוסס, המדגיש את המוטו שלה, במקצוע ובחיים בכלל – אהבה. החל מאהבת אדם, אהבה לגוף האישה ועד לאהבה לבדים ולאביזרים מיוחדים. וכך נוצרת אהבה, בסטודיו הפנטזיה שלה בין פרטי הלבוש, הבדים והצבעוניות.

הבחירה של רעומה בעיצוב אופנה התרחשה אצלה דווקא בחלוף שלושים שנה לחייה, זאת כשהכשרתה עמדה בכלל על מקצוע אחר לגמרי, מורה לספרות ומחנכת: "התשוקה לעשייה ויצירה תמיד הייתה קיימת בי" היא משתפת ולמרות שלמדה ציור ואומנות במכון אבני בסמינר למורות למלאכה, היא מאמינה שבעיקר למדה מהשטח, "פיתחתי שפה משל עצמי".

"התחלתי לצבוע בדים, ומהבדים התחלתי לתפור, כתחביב. אלא שאז אנשים החלו להתעניין בבגדים שלי, הבנתי שיש כאן פוטנציאל". בתחילה היא מכרה צעיפי משי לקרוביה וחבריה, וכשהתעניינות הלכה וגברה, העסק הפך למסחרי וצבר תאוצה. "החלו לפנות אליי בנקים וחברות גדולות, על מנת שאעצב להם צעיפים עם לוגו ורוח החברה, בהמשך הקניינים החלו לבקש חולצות ובגדים עד היום כולל מסכות ממתוגות" היא משתפת.

אך הדרך לא תמיד הייתה חלקה על ההצלחה, "תמיד ידעתי שאצליח, אך היה קיים פחד האם יאהבו את הקולקציה שלי" היא מספרת "לא היה חשש כלכלי, אלא שאיפה לעצב בגדים שיאהבו. לקח לי שנים להבין שאני צריכה גם להרוויח בתמורה". שמה הנוסף של רעומה הוא "אמיצה", תכונה שמאפיינת אותה לאורך הקריירה שלה "הפחד לא קיים אצלי בלקסיקון, אני מפחדת רק מהקדוש ברוך הוא ולא משום גורם אחר".

תהליך העיצוב של רעומה מתחיל בציור על בד משי, הבד מועבר לגרפיקאית אשר סורקת את הבד, ומעבירה את  הרקע ואת הדוגמאות אל בדים נוחים ונושמים יותר: "כל בגד אני מייצרת עשר במידה בלבד, אישה שקנתה בגד שלי יודעת שיש רק עשר כמוהה בעולם ולא ניתן למצוא דומה לו באף מקום אחר". ובתור מעצבת זה הוא העיסוק האהוב עליי בתהליך הייצור כמובן, "השלב של הפקת הבדים ובגדים, הרקמות והעיצוב זו הנאה בשבילי."  רעומה משתפת, "אני מכורה לבדים, יש בדים שאני שומרת עד היום ולא מוכנה למכור". כך אחד הבגדים האהובים עלייה בעיצובה, גלימת משי מרשימה וארוכה, נשמרת בעליית הגג שלה.

את השראתה לסגנון הקלאסי והאמנותי שלה, שאפשר לתאר גם כעל זמני, היא שואפת מארץ, מהטבע ומהיופי הישראלי: "הייתי עם נכדי בפריחת הכלניות בדרום, והופנטתי מהיופי עד כדי כך שמייד יצרתי בד של כלניות." הכלניות נוספו ללין פרחי ארץ ישראל, בה ניתן למצוא גם נרקיסים "בילדות ליד ביתי במושב הייתה ביצת נרקיסים, היא תמיד הייתה מוקפת בארנבים וציפורי דרור. זו התחושה שאני מנסה להעביר בעיצוב שלי".

הייחודית שלה כמעצבת עומדת בגימיק הטמון בכל בגד, לעיתים לא שמים לב להפתעה למרות שרוכשים את הפריט, וכאן ניצב היופי. מי שמכיר ויודע זאת מקרוב הוא קהל לקוחותיה המתמיד: "יש לי קהל שגדל איתי יחד עם בניית העסק, לפני שלושים שנה, נשים צעירות שהפכו לקהל הנאמן שלי" היא אומרת: "הדרישה מגיעה מהן, חלקן נשים דתיות המבינות מה זה בגד איכותי, חשוב להן להראות עם בגד ברמה גבוה שיש לו אמירה עם נוכחות".

גם על רעuמה, הקורונה לא פסחה: "הקורונה גרמה לי להיות יותר מדויקת, מצומצמת, עשיתי המון דברים בעצמי בלי צוות גדול". ואולם השינוי העיקרי לא התרחש בגבולותיו של העסק: "הבנתי שאפשר גם להנות ולא רק לעבוד, במשך שלושים שנה לא לקחתי עבורי יום חופש אחד. חשבתי שאם לא אעבוד לא יהיו לי חיים ויצא לי לגלות שאני אוהבת דברים רבים כמו ספרים, כתיבה, אומנות" היא משתפת "לא משנה מה יהיו ההשלכות הכלכליות אני שמחה בריאה בנפשי ובגופי כהוכחה לעצמי יצאתי למסע הליכה המשלב גוף ונפש".

וספק בגלל הקורונה, ספק בגלל ההבנות הרוחניות שהגיעו בעקבותיה. החזון של רעומה להמשך הקריירה ניצב ביותר אומנות ופחות מסחר: "אני רוצה יותר לפגוש את הלקוחות שלי ולשוחח איתן, ולהכיר אותן דרך הסטודיו שלי".